פרצוף: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
=== י"ב פרצופי אצילות === | === י"ב פרצופי אצילות === | ||
בפרטות | בפרטות, מחולק כל פרצוף לשני פרצופים: | ||
פרצוף עתיק יומין מתחלק לפרצופים '''עתיק יומין''' ו'''נוקבא דעתיק יומין'''. הזכר הוא החצי הימני של פרצוף עתיק הכללי והנקבה היא הצד השמאלי שלו{{הערה|אף על פי שהנקבה היא בצד שמאל, אין זה מעיד על אופי של דין בפרצוף נוקבא דעתיק יומין, וכמאמר הזהר: "לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה, כלא ימינא" (זהר חלק ג' דקכ"ט ע"א).}}. | פרצוף עתיק יומין מתחלק לפרצופים '''עתיק יומין''' ו'''נוקבא דעתיק יומין'''. הזכר הוא החצי הימני של פרצוף עתיק הכללי והנקבה היא הצד השמאלי שלו{{הערה|אף על פי שהנקבה היא בצד שמאל, אין זה מעיד על אופי של דין בפרצוף נוקבא דעתיק יומין, וכמאמר הזהר: "לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה, כלא ימינא" (זהר חלק ג' דקכ"ט ע"א).}}. | ||
גרסה מ־14:50, 11 ביולי 2021
פרצוף הוא התכללות של ספירה אחת או מספר ספירות.
ישנם שלוש מדרגות שונות בבניה של ספירה: נקודה, ספירה, ופרצוף. "נקודה" הוא בחינת העשייה שבספירה. "ספירה" הוא הספירה השלימה המתלבשת באבי"ע. "פרצוף" הוא קשר עשר ספירות וכל ספירה שלימה מאבי"ע.
הפרצופים בעולם האצילות
ששה פרצופי אצילות
בעולם האצילות ששה פרצופים: עתיק יומין (ע"י), אריך אנפין (א"א), אבא, אמא (ביחד - או"א), זעיר אנפין (ז"א) ונוקבא דז"א (נוק').
פרצופי אריך אנפין ועתיק יומין הם שני פרצופים השייכים אל ספירת הכתר. פרצוף עתיק יומין, פנימיות הכתר, נחשב לחלק האחרון במאציל, ולעומתו פרצוף אריך אנפין, חיצוניות הכתר, נחשב לראש הנאצלים.
פרצוף אבא הוא הפרצוף של ספירת החכמה, ופרצוף אמא הוא הפרצוף של ספירת הבינה.
פרצוף ז"א הוא הפרצוף של שש הספירות מחסד עד יסוד, ופרצוף נוקבא הוא הפרצוף של ספירת המלכות.
י"ב פרצופי אצילות
בפרטות, מחולק כל פרצוף לשני פרצופים:
פרצוף עתיק יומין מתחלק לפרצופים עתיק יומין ונוקבא דעתיק יומין. הזכר הוא החצי הימני של פרצוף עתיק הכללי והנקבה היא הצד השמאלי שלו[1].
פרצוף אריך אנפין מתחלק לפרצופים אריך אנפין ונוקבא דאריך אנפין. הזכר הוא הצד הקדמי של פרצוף אריך הכללי, הפנים, והנקבה היא הצד האחורי שלו.
הפרצופים אבא ואמא מתחלקים לארבעת הפרצופים אבא עילאה, אמא עילאה, ישראל סבא ותבונה. חלוקת פרצופי או"א לשני פרצופים (כל אחד) היא שהפרצופים העליונים הם הג"ר של או"א הכלליים, והפרצופים התחתונים הם הז"ת שלהם. בחלק מהמקומות בקבלה ובחסידות מבואר שפרצוף אבא מתחלק לפרצופים אבא עילאה ואמא עילאה ופרצוף אמא מתחלק לפרצופים ישראל סבא ותבונה. במקומות אחרים מבוארת חלוקה אחרת, שפרצוף אבא מתחלק לפרצופים אבא עילאה וישראל סבא, ואילו פרצוף אמא מתחלק לפרצופים אמא עילאה ותבונה.
פרצוף ז"א מתחלק לפרצופים ישראל ולאה. על שם פרצוף "שראל" נקראו ישראל "בני ישראל", וכמו שכתב "בנים אתם להוי' אלקיכם"[2], ועל שמו נקראת ספירת המלכות בשם כנסת ישראל.
פרצוף הנוקבא מתחלק לפרצופים יעקב ורחל. פרצוף הנוקבא הוא פרצוף המלכות, ולכן שני פרצופים אלו הם שני רכיבים בדיבור - "מלכות פה"[3]. יעקב הוא הקול, כמו שכתוב "הקל קול יעקב"[4], ורחל היא חיתוך האותיות - הדיבור[5].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ אף על פי שהנקבה היא בצד שמאל, אין זה מעיד על אופי של דין בפרצוף נוקבא דעתיק יומין, וכמאמר הזהר: "לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה, כלא ימינא" (זהר חלק ג' דקכ"ט ע"א).
- ↑ דברים יד, א.
- ↑ מתוך "פתח אליהו", הקדמה לתקו"ז.
- ↑ בראשית כז, כב.
- ↑ גלות השכינה היא העלמת הדיבור העליון, ועליה נאמר "וכרחל לפני גזזיה נאלמה" (ישעיהו נג, ז).