ט' בטבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===אירועים=== | |||
*[[תש"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] מגלה את המנהג המקובל מרבותינו נשיאינו לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] ב[[תהלים]] כל אחד כפי המתאים למספר שנותיו. | *[[תש"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] מגלה את המנהג המקובל מרבותינו נשיאינו לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] ב[[תהלים]] כל אחד כפי המתאים למספר שנותיו. | ||
===נולדו=== | |||
===[[יום הולדת|נולדו]]=== | |||
*[[תש"ו]] - ר' [[עמרם מלכא]], [[משב"ק]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]] ו[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שניה|ביתו של הרבי הריי"צ]], ומ[[חסידי חב"ד]] ב[[ראשון לציון]]. | *[[תש"ו]] - ר' [[עמרם מלכא]], [[משב"ק]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]] ו[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שניה|ביתו של הרבי הריי"צ]], ומ[[חסידי חב"ד]] ב[[ראשון לציון]]. | ||
*[[תש"ז]] - ר' [[אלי יונה]], מצלמי החצר בבית מדרשו של הרבי ב-[[770]]. | *[[תש"ז]] - ר' [[אלי יונה]], מצלמי החצר בבית מדרשו של הרבי ב-[[770]]. | ||
גרסה מ־02:00, 6 ביוני 2021
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ט' בטבת הוא היום התשיעי בחודש טבת.
אירועים ביהדות
- ג'תמ"ב - עזרא ונחמיה, נפטרו.
- ד'תתכ"ז - רבי יהוסף מגרנדה, נהרג על קידוש ה'.
- שצ"ב - רבי אברהם חיים שור, מחבר ספר 'תורת חיים', נפטר.
- תר"כ - רבי ישועה בסיס, מגדולי הרבנים בתוניס, מחבר ספר 'אבני צדק', נפטר.
- תש"ה - רבי חזקיה הכהן רבין, רבם של יהודי בוכרה, נפטר.
ימי חב"ד
אירועים
- תש"ט - אדמו"ר הריי"צ מגלה את המנהג המקובל מרבותינו נשיאינו לומר פרק אישי בתהלים כל אחד כפי המתאים למספר שנותיו.
נולדו
- תש"ו - ר' עמרם מלכא, משב"ק בביתו של הרבי וביתו של הרבי הריי"צ, ומחסידי חב"ד בראשון לציון.
- תש"ז - ר' אלי יונה, מצלמי החצר בבית מדרשו של הרבי ב-770.
- תשל"ג - הרב יוסף יצחק פריימן, שליח הרבי בזכרון יעקב.
- תש"כ - הרב יוסף יצחק איידלמן, חבר מערכת אוצר החסידים מכון אהלי שם ועורך שבועון התקשרות.
| הפתגם היומי - ט' בטבת - מלוח היום יום |
|---|
| נוהגין בנוסח עלינו לומר: שהם משתחוים להבל ולריק, - וגם בתפילת מוסף דראש השנה אומרים כן - ומדייקים שלא לומר ומתפללים כו'. הרקיקה היא אחר האמירה. טעם הרקיקה, כי מדיבור מתהווה רוק, ואין רוצים ליהנות מרוק זה. |