משתמש:הנחה/ה' הוא האלקים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
===עפ"י קבלה=== | ===עפ"י קבלה=== | ||
בספר הזהר מקבל פסוק זה חשיבות רבה, ומבואר בה כי במילים אלו נמצא הכלל והעיקר העיקרי של כל התורה כולה, ולמטרת ידיעתה נשלח האדם לעולם, וזה לשונו: | |||
{{ציטוט | {{ציטוט | ||
|תוכן=אתה הראת לדעת.. למנדע ולאסתכלא בהאי עלמא ברזא דמהימנותא ברזא דאורייתא, וכל מאן דהוה בהאי עלמא, ולא אשתדל באורייתא למנדע ליה, טב ליה דלא אתברי, דהא בגין דא אייתי ליה קודשא בריך הוא לבר נש בהאי עלמא, לדעת כי יהו"ה הוא האלהי"ם. '''דא איהו כללא דכל רזא דמהימנותא''', (נ"א כללא) דכל אורייתא, כללא דעילא ותתא, ורזא דא איהו כללא דכל רזא דמהימנותא, והכי הוא ודאי.. | |תוכן=אתה הראת לדעת.. למנדע ולאסתכלא בהאי עלמא ברזא דמהימנותא ברזא דאורייתא, וכל מאן דהוה בהאי עלמא, ולא אשתדל באורייתא למנדע ליה, טב ליה דלא אתברי, דהא בגין דא אייתי ליה קודשא בריך הוא לבר נש בהאי עלמא, לדעת כי יהו"ה הוא האלהי"ם. '''דא איהו כללא דכל רזא דמהימנותא''', (נ"א כללא) דכל אורייתא, כללא דעילא ותתא, ורזא דא איהו כללא דכל רזא דמהימנותא, והכי הוא ודאי.. | ||
|מקור=ספר הזהר חלק ב' דף קסא עמוד ב. | |מקור=ספר הזהר חלק ב' דף קסא עמוד ב. | ||
}} | }} | ||
במניין המצוות שבספר הזהר שבחלק [[רעיא מהימנא]] בתחילתו מובא כי ידיעה זו היא המצווה הרביעית בתורה. ובזה הלשון: | במניין המצוות שבספר הזהר שבחלק [[רעיא מהימנא (זוהר)|רעיא מהימנא]] בתחילתו מובא כי ידיעה זו היא המצווה הרביעית בתורה. ובזה הלשון: | ||
{{ציטוט | {{ציטוט | ||
|תוכן=פקודא רביעאה, למנדע דיהו"ה הוא האלהי"ם, כמה דאת אמר (דברים ד לט) וידעת היום והשבות אל לבבך כי יהו"ה הוא האלהי"ם, ולאתכללא שמא דאלהי"ם בשמא דיהו"ה, למנדע דאינון חד ולית בהו פרודא, והיינו רזא דכתיב יהי מארת ברקיע השמים להאיר על הארץ, למהוי תרין שמהן חד בלא פרודא כלל, לאתכללא מארת חסר בשמא דשמים (נ"א, דרשים) דאינון חד ולית בהו פרודא, נהורא אוכמא בנהורא חוורא לית בהו פרודא וכלא חד. | |תוכן=פקודא רביעאה, למנדע דיהו"ה הוא האלהי"ם, כמה דאת אמר (דברים ד לט) וידעת היום והשבות אל לבבך כי יהו"ה הוא האלהי"ם, ולאתכללא שמא דאלהי"ם בשמא דיהו"ה, למנדע דאינון חד ולית בהו פרודא, והיינו רזא דכתיב יהי מארת ברקיע השמים להאיר על הארץ, למהוי תרין שמהן חד בלא פרודא כלל, לאתכללא מארת חסר בשמא דשמים (נ"א, דרשים) דאינון חד ולית בהו פרודא, נהורא אוכמא בנהורא חוורא לית בהו פרודא וכלא חד. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
בהתאחדות של שם אלוקים (צמצום) ושם הוי' (גילוי) ישנם ב[[תורת החסידות]] ביאורים רבים: | בהתאחדות של שם אלוקים (צמצום) ושם הוי' (גילוי) ישנם ב[[תורת החסידות]] ביאורים רבים: | ||
===הצמצום והגילוי שניהם מאוחדים ממש בשרשם ב[[עצמות]]=== | |||
הדרגה הראשונה היא הדרגה בה השמות הוי' ואלקים הם כולא חד מצד שורשם שנרגש בהם שהם שמותיו של הקב"ה שלמעלה משניהם. | הדרגה הראשונה היא הדרגה בה השמות הוי' ואלקים הם כולא חד מצד שורשם שנרגש בהם שהם שמותיו של הקב"ה שלמעלה משניהם. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
אולם מאידך גיסא, דווקא התאחדות זו (בעצמות) הוא הייחוד האמתי בין הכוחות. לפי שההתאחדות באופנים האחרים משמעותו, שיתוף פעולה בין הכוחות 'מנגדים', בעוד שהתאחדות זו הוא שהם מאוחדים בעצם מהותם (שמהות שניהם זהה שהם שמות וכוחות העצמות). יתירה מכך, שיתוף הפעולה באופן מלא יתכן רק אודות לכך שבשורשם בעצמות הם בייחוד גמור,{{הערה|שם=ייחוד גמור}} (כדלהלן). | אולם מאידך גיסא, דווקא התאחדות זו (בעצמות) הוא הייחוד האמתי בין הכוחות. לפי שההתאחדות באופנים האחרים משמעותו, שיתוף פעולה בין הכוחות 'מנגדים', בעוד שהתאחדות זו הוא שהם מאוחדים בעצם מהותם (שמהות שניהם זהה שהם שמות וכוחות העצמות). יתירה מכך, שיתוף הפעולה באופן מלא יתכן רק אודות לכך שבשורשם בעצמות הם בייחוד גמור,{{הערה|שם=ייחוד גמור}} (כדלהלן). | ||
===עניינו ותוכנו של הצמצום (אלוקים) הוא גילוי (הוי"ה)=== | |||
:בזה גופא (שהצמצום הוא חלק מתהליך הגילוי ולמטרתה) כמה דרגות: | :בזה גופא (שהצמצום הוא חלק מתהליך הגילוי ולמטרתה) כמה דרגות: | ||
::א) כיון שתכלית הכוונה בענין ההגבלה והצמצום הוא (לא להסתיר ולמנוע את ההמשכה למטה הימנו, אלא אדרבה) בשביל הגילוי למטה (כמשל הרב שכאשר רוצה לגלות חכמתו לתלמיד קטן ביותר אזי מחפש דרכים כיצד לגלות חכמתו כו'), נמצא, שענין ההגבלה והצמצום הוא אמצעי שעל ידו תהי' התגלות האור. | ::א) כיון שתכלית הכוונה בענין ההגבלה והצמצום הוא (לא להסתיר ולמנוע את ההמשכה למטה הימנו, אלא אדרבה) בשביל הגילוי למטה (כמשל הרב שכאשר רוצה לגלות חכמתו לתלמיד קטן ביותר אזי מחפש דרכים כיצד לגלות חכמתו כו'), נמצא, שענין ההגבלה והצמצום הוא אמצעי שעל ידו תהי' התגלות האור. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
לפעמים מבואר, כי עצם העובדה שההסתר נוצר בכח אלוקי הרי זה גם חלק מהייחוד, גם אם אינו מסיק מתובנה זו שאין כלל הסתר כי אין עצם מסתיר על עצמו. ואדרבה, רוב ה[[נשמות]] הנמוכות אין בכוחם להשיג ולהרגיש את ב[[התבוננות]] שאין כלל הסתר, וכל יכולתם הוא להרגיש כי למרות שישנו הסתר על אלקות אין זה הסתר הנובע מחוץ לאלקות אלא ממנה גופא.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/1b.htm לקוטי תורה שיר השירים א, ב]. ספר המאמרים עת"ר עמוד שנ - שנא (מהדורה חדשה עמוד תעט).}} | לפעמים מבואר, כי עצם העובדה שההסתר נוצר בכח אלוקי הרי זה גם חלק מהייחוד, גם אם אינו מסיק מתובנה זו שאין כלל הסתר כי אין עצם מסתיר על עצמו. ואדרבה, רוב ה[[נשמות]] הנמוכות אין בכוחם להשיג ולהרגיש את ב[[התבוננות]] שאין כלל הסתר, וכל יכולתם הוא להרגיש כי למרות שישנו הסתר על אלקות אין זה הסתר הנובע מחוץ לאלקות אלא ממנה גופא.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/1b.htm לקוטי תורה שיר השירים א, ב]. ספר המאמרים עת"ר עמוד שנ - שנא (מהדורה חדשה עמוד תעט).}} | ||
===שני הבחינות שווים בערכם ביחס לעצמות אור אין סוף=== | |||
בניגוד לנברא שאין בכוחו להכיל את שני התנועות צמצום והתפשטות ברגע אחד, היות וכוחות אלו ניגודיים זה לזה. אצל הקב"ה נמצאים שני התנועות בבת אחת ולכן דייקו חז"ל בלשונם ואמרו "'''במקום''' שאתה מוצא גדולתו '''שם''' אתה מוצא ענוותנותו"{{הערה|1=ראה מסכת מגילה לא, א. (ושם: "כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו"), אמנם הלשון שבפנים הובא ב[[תניא פרק ד]], וראה מהרש"א במגילה שם, ("ולאו דווקא נקט גבורתו דבהני קראי דמייתי..לא כתיב לשון גבורה אלא.. שהזכיר התרוממות מעלתו..") וכך ציין גם בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22189&st=&pgnum=620 דקדוקי סופרים] גם במהדורת עוז והדר ציינו כך.}}, והסיבה לכך נעוצה בכך שהן הגילוי וההתפשטות והן הצמצום והעלם אינם תופסים מקום כלפיו, רוממותו מהנבראים כלל אינה נמדדת באופן הגילוי או בהעלמו מהם, אלא רוממותו היא עצמית ואינו שייך אליהם כלל, ומכיוון שכן ההתגלות ואי ההתגלות שווים ממש ולכן אמרו ששניהם מקורם במקום אחד ממש בעצמותו.{{הערה|1=ספר המאמרים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566b/29/633.htm תקס"ו חלק ב עמוד תרלג ואילך]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&st=&pgnum=208 מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים א רה].}} | בניגוד לנברא שאין בכוחו להכיל את שני התנועות צמצום והתפשטות ברגע אחד, היות וכוחות אלו ניגודיים זה לזה. אצל הקב"ה נמצאים שני התנועות בבת אחת ולכן דייקו חז"ל בלשונם ואמרו "'''במקום''' שאתה מוצא גדולתו '''שם''' אתה מוצא ענוותנותו"{{הערה|1=ראה מסכת מגילה לא, א. (ושם: "כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו"), אמנם הלשון שבפנים הובא ב[[תניא פרק ד]], וראה מהרש"א במגילה שם, ("ולאו דווקא נקט גבורתו דבהני קראי דמייתי..לא כתיב לשון גבורה אלא.. שהזכיר התרוממות מעלתו..") וכך ציין גם בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22189&st=&pgnum=620 דקדוקי סופרים] גם במהדורת עוז והדר ציינו כך.}}, והסיבה לכך נעוצה בכך שהן הגילוי וההתפשטות והן הצמצום והעלם אינם תופסים מקום כלפיו, רוממותו מהנבראים כלל אינה נמדדת באופן הגילוי או בהעלמו מהם, אלא רוממותו היא עצמית ואינו שייך אליהם כלל, ומכיוון שכן ההתגלות ואי ההתגלות שווים ממש ולכן אמרו ששניהם מקורם במקום אחד ממש בעצמותו.{{הערה|1=ספר המאמרים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566b/29/633.htm תקס"ו חלק ב עמוד תרלג ואילך]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&st=&pgnum=208 מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים א רה].}} | ||
===כח הגילוי והירידה למטה שרשו בהעלם וצמצום העצמות=== | |||
{{להשלים|}} | |||
''להרחיב על פי המאמרים הנל תקסו ומאמרי אדמור האמצעי.'' | ''להרחיב על פי המאמרים הנל תקסו ומאמרי אדמור האמצעי.'' | ||
| שורה 85: | שורה 86: | ||
==הפועל יצא בעניין אחדות ה'== | ==הפועל יצא בעניין אחדות ה'== | ||
מכיוון שכח הצמצום האלוקי הוא השורש למציאות העולם כפי שנראה ונרגש מצד הנבראים, והוא עצמו מאוחד עם הכח הגילוי האלוקי, ממילא יוצא שבאמת העולם בטל במציאותו לאלקות ואמתית מציאותו הוא לא כפי שהוא נראה אלא כפי האמת שהוא בטל בתכלית לאלקות. | |||
אלא שאופן ודרגת ביטול העולם תלוי באופן הייחוד של שמות הוי"ה ואלוקים, שלדרגת הייחוד העליונה (ייחודם בעצמותו) ביטול העולם הוא בעצם מציאותו, שהרי בדרגה זו מהותו של הצמצום עצמו הוא עצמות ולכן גם במציאות שמתהווה ממנו אינה הסתר כלל, אולם בדרגה התחתונה יותר שייחוד כח הצמצום עם כח הגילוי הוא מצד הכוונה והתכלית שבה, הביטול שבעולמות הוא לא בעצם מציאותה אלא בכך שמטרתה ועל ידה אפשר להגיע לגילוי שם הוי"ה.{{הערה|מאמר "[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm גדול יהיה תשכ"ב]" פרק ז-ח.}} | |||
;הטבע עצמו הוא למעלה מהטבע | ;הטבע עצמו הוא למעלה מהטבע | ||
*פתח אליהו תשט"ו | *פתח אליהו תשט"ו | ||
| שורה 96: | שורה 99: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[אחדות ה']] | *[[אחדות ה']] | ||
*[[הגבלה עצמית]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]] | |||