משתמש:איקס/רבי מרדכי מנשכיז: הבדלים בין גרסאות בדף
תגית: ביטול |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מרדכי מנשכיז | ==מרדכי מנשכיז== | ||
רבי מָרְדְּכַי שפירא מִנֶּשְׁכִיז ([[ה'תק"ב]] – [[ח' ניסן]] [[ה'תק"ס]]) היה [[אדמו"ר]] חסידי מתלמידי רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] (המגיד מזלוטשוב) ואבי שושלת נשכיז. היה מנשיאי קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובהמשך הקים את כולל ווהלין. | רבי מָרְדְּכַי שפירא מִנֶּשְׁכִיז ([[ה'תק"ב]] – [[ח' ניסן]] [[ה'תק"ס]]) היה [[אדמו"ר]] חסידי מתלמידי רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] (המגיד מזלוטשוב) ואבי שושלת נשכיז. היה מנשיאי קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובהמשך הקים את כולל ווהלין. | ||
==חייו ופועליו== | |||
נולד בנסכיז' בשנת ה'תק"ב לגיטל ורבי דובער מטולצ'ין (סופר ומזכיר ב[[וועד ארבע הארצות]]), היה תלמידו המובהק של המגיד מ[[זלאטשוב]] ויחדיו נסעו ל[[מגיד ממעזריטש]]. לאחר נישואיו התגורר בסמוך לחותנו בלשנוב שב[[אוסטריה]] ועם הימים נתמנה ל[[אב"ד]] בעיר. שימש ברבנות גם בקובל (קוואלא) ובלודמיר ובשנת [[[ה'תקמ"ט]] נתמנה לרבה של נסכיז' עיר מולדתו ושם נהג באדמורו"ת. נודע כבעל מופת גדול ומופתיו העל טבעים הסעירו את דורו. צדיקי דורו הפליגו בשבחו, [[החוזה מלובלין]] אמר שהכריזו בשמים שרבי מרדכי מנשכיז הוא בלתי לה' לבדו (הכוונה עובד את ה' בלי שום אינטרס אישי כלל). כמו כן הוא התפרסם בגדלותו ב[[תורה]] ועסק גם ב[[התרת עגונות]]. | נולד בנסכיז' בשנת ה'תק"ב לגיטל ורבי דובער מטולצ'ין (סופר ומזכיר ב[[וועד ארבע הארצות]]), היה תלמידו המובהק של המגיד מ[[זלאטשוב]] ויחדיו נסעו ל[[מגיד ממעזריטש]]. לאחר נישואיו התגורר בסמוך לחותנו בלשנוב שב[[אוסטריה]] ועם הימים נתמנה ל[[אב"ד]] בעיר. שימש ברבנות גם בקובל (קוואלא) ובלודמיר ובשנת [[[ה'תקמ"ט]] נתמנה לרבה של נסכיז' עיר מולדתו ושם נהג באדמורו"ת. נודע כבעל מופת גדול ומופתיו העל טבעים הסעירו את דורו. צדיקי דורו הפליגו בשבחו, [[החוזה מלובלין]] אמר שהכריזו בשמים שרבי מרדכי מנשכיז הוא בלתי לה' לבדו (הכוונה עובד את ה' בלי שום אינטרס אישי כלל). כמו כן הוא התפרסם בגדלותו ב[[תורה]] ועסק גם ב[[התרת עגונות]]. | ||
שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובעקבות המחלוקת שהתפתחה בין מנהיגי החסידות ב[[רוסיה]] ו[[פולין]]סביב יעילותה של מערכת הגבייה והחלוקה, הקים בשנת [[תקנ"ו]] את "[[כולל ווהלין]]" ביחד עם [[החוזה מלובלין]] המגיד מ[[קוזניץ]] וה[[אוהב ישראל]] מ[[אפטא]]. | שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובעקבות המחלוקת שהתפתחה בין מנהיגי החסידות ב[[רוסיה]] ו[[פולין]]סביב יעילותה של מערכת הגבייה והחלוקה, הקים בשנת [[תקנ"ו]] את "[[כולל ווהלין]]" ביחד עם [[החוזה מלובלין]] המגיד מ[[קוזניץ]] וה[[אוהב ישראל]] מ[[אפטא]]. | ||
נפטר | נפטר בנשכיז ב[[ח' ניסן]] [[ה'תק"ס]] ושם נטמן. בנו הצעיר רבי יצחק מילא את מקומו בנסכיז'. | ||
צאצאיו | ==צאצאיו== | ||
רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה ([[ה'תקכ"ג]] - [[ח"י אלול]] [[ה'תק"צ]]), חתן רבי יהודה מאיר משפיטובקה. בנו היה רבי מרדכי מאוסטילה. | רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה ([[ה'תקכ"ג]] - [[ח"י אלול]] [[ה'תק"צ]]), חתן רבי יהודה מאיר משפיטובקה. בנו היה רבי מרדכי מאוסטילה. | ||
רבי יעקב אריה שפירא מקובל ([[תקל"ט]] - [[כ"ז אלול]] [[ה'תקצ"ז]]) | רבי יעקב אריה שפירא מקובל ([[תקל"ט]] - [[כ"ז אלול]] [[ה'תקצ"ז]]) | ||
| שורה 29: | שורה 22: | ||
רבי בעריש מאליסק. | רבי בעריש מאליסק. | ||
לקריאה נוספת | לקריאה נוספת | ||
משה חיים קליינמן, לישרים תהילה, מכון ברכת יוסף, [[אשדוד]] [[תשס"ד]], | משה חיים קליינמן, לישרים תהילה, מכון ברכת יוסף, [[אשדוד]] [[תשס"ד]], | ||
[[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:01, 18 במאי 2021
מרדכי מנשכיז[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי מָרְדְּכַי שפירא מִנֶּשְׁכִיז (ה'תק"ב – ח' ניסן ה'תק"ס) היה אדמו"ר חסידי מתלמידי רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (המגיד מזלוטשוב) ואבי שושלת נשכיז. היה מנשיאי קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובהמשך הקים את כולל ווהלין.
חייו ופועליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בנסכיז' בשנת ה'תק"ב לגיטל ורבי דובער מטולצ'ין (סופר ומזכיר בוועד ארבע הארצות), היה תלמידו המובהק של המגיד מזלאטשוב ויחדיו נסעו למגיד ממעזריטש. לאחר נישואיו התגורר בסמוך לחותנו בלשנוב שבאוסטריה ועם הימים נתמנה לאב"ד בעיר. שימש ברבנות גם בקובל (קוואלא) ובלודמיר ובשנת [[[ה'תקמ"ט]] נתמנה לרבה של נסכיז' עיר מולדתו ושם נהג באדמורו"ת. נודע כבעל מופת גדול ומופתיו העל טבעים הסעירו את דורו. צדיקי דורו הפליגו בשבחו, החוזה מלובלין אמר שהכריזו בשמים שרבי מרדכי מנשכיז הוא בלתי לה' לבדו (הכוונה עובד את ה' בלי שום אינטרס אישי כלל). כמו כן הוא התפרסם בגדלותו בתורה ועסק גם בהתרת עגונות.
שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובעקבות המחלוקת שהתפתחה בין מנהיגי החסידות ברוסיה ופוליןסביב יעילותה של מערכת הגבייה והחלוקה, הקים בשנת תקנ"ו את "כולל ווהלין" ביחד עם החוזה מלובלין המגיד מקוזניץ והאוהב ישראל מאפטא.
נפטר בנשכיז בח' ניסן ה'תק"ס ושם נטמן. בנו הצעיר רבי יצחק מילא את מקומו בנסכיז'.
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה (ה'תקכ"ג - ח"י אלול ה'תק"צ), חתן רבי יהודה מאיר משפיטובקה. בנו היה רבי מרדכי מאוסטילה. רבי יעקב אריה שפירא מקובל (תקל"ט - כ"ז אלול ה'תקצ"ז) רבי יצחק מנשכיז (ה'תקמ"ח - כ"א שבט ה'תרכ"ח), חתן רבי מאיר בנו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב. (לכמה גרסאות) אשת רבי חיים מסאטינוב. מתלמידיו רבי אורי מסטרליסק. רבי קלונימוס קלמן הלוי מקרקא (המאור ושמש). רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ. רבי אברהם אבלי מחדש. רבי נתן נטע מחלם. רבי משה משערשוב. רבי בעריש מאליסק. לקריאה נוספת משה חיים קליינמן, לישרים תהילה, מכון ברכת יוסף, אשדוד תשס"ד,