הבדלים בין גרסאות בדף "ידיעת המציאות"
(←באדם) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''ידיעת המציאות''' היא כשיודע '''על''' מציאות הדבר, ו'''ידיעת המהות''' היא כשמכיר '''את''' הדבר - את מהותו{{הערה|על פי ביאורי הר"ש גרונם על התניא, ובמקומות רבים.}}. | + | '''ידיעת המציאות''' היא כשיודע '''על''' מציאות הדבר, ו'''ידיעת המהות''' היא כשמכיר '''את''' הדבר - את מהותו{{הערה|על פי ביאורי הר"ש גרונם על התניא, ובמקומות רבים. ראה למשל לקו"ת ואתחנן דף ד ע"א. דרך מצוותיך האמנת אלוקות פרק ב'.}}. |
==באדם== | ==באדם== | ||
גרסה מ־12:04, 18 במרץ 2021
ידיעת המציאות היא כשיודע על מציאות הדבר, וידיעת המהות היא כשמכיר את הדבר - את מהותו[1].
תוכן עניינים
באדם
ידיעת המציאות פירושה שיודע אודות מציאות מסויימת שהיא קיימת, אך אין לו הכרה במהותה. כלומר, כשההבנה הבאה על ידי שמיעה שייך שיבוא חכם גדול ממנו ויסתור את סברתו (וכמו ר"מ שהיה מטהר את השרץ בק"נ טעמים[2], וכמו שבשכל אפשר להוכיח שעובר אינו יכול לחיות - שהרי פיו סגור ובטנו פתוחה – ואיך חי?).
ידיעת המהות היא כשמכיר במהות הדבר. דהיינו, כשההבנה באה על ידי ראיה (שרואה את העניין בעצמו) אין שייך כלל לשכנעו בשום הסבר.
מבחינתנו, כיוון שאנחנו חיים בעולם מגושם, הדבר היחיד שאפשר לקלוט את מהותו זה דברים גשמיים שנמצאים בעולמינו. דברים רוחניים - אנחנו קולטים רק שהם קיימים.
בעבודת ה'
הידיעה שלנו היום באלוקות היא ידיעת המציאות בלבד, וזהו שהתורה מצווה על המצוות בלשון שמיעה: שמע ישראל[3], ועתה שמע אל החוקים[4] - ולא כפי שביקש משה אעברה נא ואראה[5].
אך לעתיד לבוא (וכן עכשיו בגן עדן) תהיה הכרה אמיתית במהות האלוקות באופן של ראיה ממש כמו שכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות[6].
