שנים שלוו בשותפות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==המקור== | ==המקור== | ||
ב[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת שבועות]] דף כג,א מובא: | ב[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת שבועות]] דף כג, א מובא: | ||
"בשבועה פרט למכחש באחד השותפין פרט למכחש בעדים ובשטר. אמר [[רבי יוסי]] הדא אמרה שנים שלוו מאחד אע"ג דלא כתבין אחראין וערבאין זה לזה אחראין וערבאין זה לזה ולא עבדין כן". | "בשבועה פרט למכחש באחד השותפין פרט למכחש בעדים ובשטר. אמר [[רבי יוסי]] הדא אמרה שנים שלוו מאחד אע"ג דלא כתבין אחראין וערבאין זה לזה אחראין וערבאין זה לזה ולא עבדין כן". | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
על פי שני טעמים אלו, דן הצמח צדק גם בדין [[שנים שגנבו בשותפות]]. | על פי שני טעמים אלו, דן הצמח צדק גם בדין [[שנים שגנבו בשותפות]]. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חושן משפט]] | [[קטגוריה:חושן משפט]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:19, 3 במרץ 2021
שנים שלוו בשותפות היא פסק הלכה שנפסק לפיו שנים שלוו יחדיו חייבים הם לשלם כל אחד את כל החוב - כמובן במקרה שהשותף להלוואה אינו מוכן לשלם.
המקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתלמוד ירושלמי מסכת שבועות דף כג, א מובא:
"בשבועה פרט למכחש באחד השותפין פרט למכחש בעדים ובשטר. אמר רבי יוסי הדא אמרה שנים שלוו מאחד אע"ג דלא כתבין אחראין וערבאין זה לזה אחראין וערבאין זה לזה ולא עבדין כן".
פסק זה הובא להלכה בכל הפוסקים במסכת שבועות.
טעם ההלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשו"ת צמח צדק (סימן מ"ז) מסביר אדמו"ר ה"צמח צדק" את טעם ההלכה.
שנים שלוו יחדיו שותפים הם גם בהתחייבות, שמכיון שלוו בשטר אחד, גילו דעתם שרוצים להתחייב אחד בשביל חבירו, שלולי כן היה להם ללוות בנפרד ובשטר נפרד, וזו היא שורש המחלוקת הפוסקים במלוה על פה שאז אין ראיה זו, אם לא שניכר שנתכוונו ללוות בשותפות שאז אמרינן שאם לא היה בדעת האחד להתחייב גם כן עבור חבירו היה לו לפרש.
טעם נוסף יש לומר כן, משום שמסתמא מתחייב אחד בכל הסך כיון שנושאין ונותנין בשותפות, ולכן הלוואת שותפות בע"פ דמי לשנים שאינן שותפין שלוו בשטר אחד[1], וכמו בשנים שלוו בשטר אחד אמרינן דמסתמא מתחייב כל אחד בכל הסך, שאם לא כן היה להם ללוות כל אלד בשטר מיוחד, כן יש לוצר בשותפין אפילו בלא שטר. ונמצא מה שמחייבים אותו עבור חבירו הוא מצד דהוי כמו גילוי דעת שדעתו ורצונו להתחייב עבור חבירו הא בסתם בלא גילוי דעת לא היה כח בידינו לחייבו עבור חבירו.
על פי שני טעמים אלו, דן הצמח צדק גם בדין שנים שגנבו בשותפות.
הערות שוליים
- ↑ ע' רמב"ם פכ"ה ממלוה דין ט'