שמן (משקה): הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
הסיבה שבלשכה היה גם יין היא, כי צריך שהביטול של היהודי לא יהיה כי אין לו חיות והתלהבות בלימוד התורה ח"ו. | הסיבה שבלשכה היה גם יין היא, כי צריך שהביטול של היהודי לא יהיה כי אין לו חיות והתלהבות בלימוד התורה ח"ו. | ||
אמנם למרות זאת רואים שהלשכה נקראת לשכת ה'''שמנים''' דווקא (ולא לשכת היין והשמן וכדו'), כי עיקר ההדגשה היא על ענין הביטול.{{ | אמנם למרות זאת רואים שהלשכה נקראת לשכת ה'''שמנים''' דווקא (ולא לשכת היין והשמן וכדו'), כי עיקר ההדגשה היא על ענין הביטול.{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=6dc5f073-d00d-4254-8b27-3011c9b4e7a8&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=226 חלק ד'].}} | ||
===השמן כמדיף ריח=== | ===השמן כמדיף ריח=== | ||
השמן מוזכר פעמים רבות גם כמדיף ריח למרחוק. | השמן מוזכר פעמים רבות גם כמדיף ריח למרחוק. | ||
ולכן נמשל השמן לעבודת [[האבות]] | ולכן נמשל השמן לעבודת [[האבות]] שהייתה בבחינת [[ריח]] בלבד ולא גילוי עצמי של אור ה' בעולם. כלומר שבעבודתם בקיום המצוות המשיכו [[הארה]] אלקית בלבד, ולא הגיעו למעלת קיום המצוות כפי שהן לאחר [[מתן תורה]], שיש בהן המשכת וגילוי [[עצמותו]] ית'. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[שמן של גויים]] | *[[שמן של גויים]] | ||
*[[ואתה תצוה (קונטרס)|ואתה תצוה]] | |||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:16, 3 במרץ 2021
שמן הוא משקה המופק מסחיטת הזית. השמן הינו אחד משבעת המשקים המכשירים פרי לקבל טומאה.
בחסידות נמשל השמן לספירת החכמה ולספירת החסד.
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברכתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
השותה שמן זית לבדו, אינו מברך עליו כלל. מפני שלא נהנה כלל בשתייתו ואדרבא זה מזיק לו.[1]
אם שותהו עם שאר משקים ועיקרו הוא שתיית השמן (כגון לרפואה) מברך "...בורא פרי העץ". אותו דין גם בלחם ספוג בשמן שאין לו כל רצון בלחם עצמו.[2]
השמן הוא המשקה היחיד שיש לו חשיבות זו, שגם לאחר סחיטתו נשאר עליו ברכת הפרי, בשאר המשקים מברך "שהכל".
ברכת ריחו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
שמן בכללות ענינו הוא ספירת החכמה, אמנם בפרטיות עניינו הוא חכמה סתימאה שבכתר מקור החכמה, (שכנגדו באדם עניינו הוא שכל הנעלם מכל רעיון). ולכן השמן צף על גבי המים "אף שיהיה השמן תחלה למטה מן המים ויתנו המים עליו יעלה הוא למעלה על המים"[3] כי מים עניינם חכמה והשמן שעליהם הוא מקור החכמה.
אמנם, בפרק ל"ה בתניא מובא ששמן הוא משל לא לחכמה אלא למצוות (ועל זה מבוסס כל ההמשך שם עד סוף התניא בפרק נ"ג). ההסבר מדוע עיקר עבודת ה' מבוסס דווקא על משל זה - ראה כאן.
השמן והיין[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעמים רבות מוזכרים בחסידות השמן והיין כשני סוגי עבודה: עבודה בהתפעלות והתלהבות (יין) הקשור יותר בעבודתם של הלויים, ועבודה בביטול ובחשאי (שמן) הקשורה יותר בעבודת הכהנים.
בלשכת בית השמנים שבבית המקדש היו מונחים בקביעות חביות רבות שבהם יין ושמן זית. הדבר רומז על עבודת היהודי, אשר צריכים להיות בה שני העניינים, גם יין וגם שמן, היינו התלהבות וביטול כאחד.
הסיבה שבלשכה היה גם יין היא, כי צריך שהביטול של היהודי לא יהיה כי אין לו חיות והתלהבות בלימוד התורה ח"ו. אמנם למרות זאת רואים שהלשכה נקראת לשכת השמנים דווקא (ולא לשכת היין והשמן וכדו'), כי עיקר ההדגשה היא על ענין הביטול.[4]
השמן כמדיף ריח[עריכה | עריכת קוד מקור]
השמן מוזכר פעמים רבות גם כמדיף ריח למרחוק. ולכן נמשל השמן לעבודת האבות שהייתה בבחינת ריח בלבד ולא גילוי עצמי של אור ה' בעולם. כלומר שבעבודתם בקיום המצוות המשיכו הארה אלקית בלבד, ולא הגיעו למעלת קיום המצוות כפי שהן לאחר מתן תורה, שיש בהן המשכת וגילוי עצמותו ית'.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ סדבה"נ פרק ז' ס' י"א, ובשו"ע סי' ר"ב ס' י'.
- ↑ קצוה"ש סימן נ"ג, סעיף ב'.
- ↑ דרך מצוותך עא, א - מצוות נר חנוכה.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב חלק ד'.