מכון חסידות מבוארת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
הרב [[דן יואל ליווי]] ראה את הפונטציאל הגדול בסגנון הביאור, והקים במסגרת [[היכל מנחם בורו פארק]] את ״מכון אליעזר יצחק״, מטרתו לפתוח את שערי לימוד החסידות עבור רבים מאחינו בנ״י שיחיו, ולתת להם את האפשרות לטעום וליהנות מאור תורת הבעש״ט שנתבארה ונתפרשה על ידי רבינו הזקן. כך נוצר מפעל פירוש ״חסידות מבוארת״, המבאר את תורת אדמו״ר הזקן בלשון צחה וברורה, בסגנון קל השוה לכל נפש ובתוספת ביאורי מושגי קבלה וחסידות המובאים במאמרים.
הרב [[דן יואל ליווי]] ראה את הפונטציאל הגדול בסגנון הביאור, והקים במסגרת [[היכל מנחם בורו פארק]] את ״מכון אליעזר יצחק״, מטרתו לפתוח את שערי לימוד החסידות עבור רבים מאחינו בנ״י שיחיו, ולתת להם את האפשרות לטעום וליהנות מאור תורת הבעש״ט שנתבארה ונתפרשה על ידי רבינו הזקן. כך נוצר מפעל פירוש ״חסידות מבוארת״, המבאר את תורת אדמו״ר הזקן בלשון צחה וברורה, בסגנון קל השוה לכל נפש ובתוספת ביאורי מושגי קבלה וחסידות המובאים במאמרים.


==הביאור על התניא==
המוצאים לאור כותבים את הטעם הדפסת להדפסת ביאור על תניא:
אף בדורנו נדפסו ספרים טובים וחשובים על ספר התניא, בהם נלקטו ביאורים אלו, כך שכל אחד ואחד יכול למצוא בהם את הפירושים והביאורים הרבים.
אך דא עקא, שלעתים המעיין בספרים אלה מתבלבל מריבוי הביאורים, ריבוי בכמות, והעיקר – ריבוי באיכות, היינו ביאורים מסוגים שונים, החל מביאור פשוטם של דברים עד לפירושים עמוקים על דרך הקבלה בדקדוק לשון רבינו.
על כן נרגש צורך גדול להוציא מתוך כל הביאורים והפירושים הרבים ביאור שווה לכל נפש, שבו יבוא פשט הדברים באופן מאיר וברור.
*   *   *
זאת היא מטרתנו, איפוא, בספר זה. לא באנו לערוך ״פירוש חדש״ על התניא, אלא רק להיות כמו ״חברותא״ ללומד, לסייע בידו להבין פשוטם של דברים.
ונר לרגלנו – דבריו הנוקבים של אדמו״ר הרש״ב נ״ע באגרתו האמורה, בה כותב, שביאור דברי התניא לפי ״עמקי סתרי התורה״ – ״הי׳ ידוע רק לרבותינו הק׳ . . ולא עלינו היא המלאכה הזאת . . מכל פרק צריכים ליקח (ארויס נעמען) תוכן הענין אם יש בו דרך עבודה או התבוננות פרטיות או עצה פרטית״.
ובאגרת אחרת (אגרות קודש שלו ח״ג, עמ' לו) כותב, אשר הגם שהתניא ״באמת עמוק עמוק הוא מאד מי ימצאינה, אך [פירוש דברי התניא] על פי פשוט בכח כל אדם להבינו, ויותר אינו נצרך למתחילים כי אם לידע את הפשט והמבוקש בכל ענין . . תתבונן בכל ענין מה הוא דורש מעמך, והיו הדברים האלה חקוקים על לוח לבך ויפעלו בך בנפשך לאהבה את ה' וליראה אותו״.
כלומר: האופן הרצוי של לימוד ספר התניא הוא לעיין בתוכנם של הדברים, והעיקר – לשים דגש על התוצאה ועל המסקנא בעבודת האדם לקונו.
ומאחר שזו מטרתנו העיקרית, הלומד בספרנו זה לא ימצא אוצר שלם וליקוט מקיף של פירושים בספר התניא, אלא בעיקר את הנוגע לפשט והבנת דברי התניא.
דגש מיוחד שמנו גם על הבנת המשך הענינים בכל פרק, כדי שכללות תוכן הפרק ומטרתו תהא ברורה ומסודרת ללומד כ״שולחן הערוך ומוכן לאכול״, וכן בהסברת המשך הפרקים בתוך מכלול דברי הספר.
מטעם זה השתדלנו לקצר בריבוי השקו״ט גם בהבנת פשט התניא, כי לפעמים מריבוי העסק בהבנת הפרטים נשכח הכלל והמכוון הכללי.
ומהאי טעמא לא הבאנו את ביאורי רבותינו, אדמו״רי חב״ד, על דקדוקי הלשון שבספר התניא, אף שלפעמים דוקא בהם רואים הפלאה מיוחדת וגודל דיוק לשונו הזהב של רבינו הזקן. ורק לעתים רחוקות העתקנו ביאור מסוג זה במדור ״עיונים״.
*   *   *
הפירוש מיוסד על הביאורים שמצאנו בכתבי רבותינו, הן אותם שנכתבו על ספר התניא עצמו (על ידי אדמו״ר הצמח צדק, אדמו״ר הרש״ב וכ״ק אדמו״ר זי״ע) והן אותם הפזורים באלפי מאמרי חסידות, אגרות ושיחות קודש שלהם.
כמו כן, השתמשנו בפירושים וביאורים המקובלים מגדולי החסידים הראשונים, ומתוכם יש לציין במיוחד את ביאורי החסיד הנודע ר׳ שמואל גרונם אסתרמאן ז״ל, המשפיע בישיבת תומכי תמימים שבעיר ליובאוויטש, אשר רוב הביאורים שהגיעו אלינו מזקני החסידים בדור האחרון מקורם ממנו.


== חברי המערכת ==
== חברי המערכת ==

גרסה מ־20:52, 3 בפברואר 2021

חסידות מבוארת הינו ביאור על רבים מספרי החסידות, המיועד לכל אחד ואחד אפילו אם אין לו ידיעה מוקדמת בתורת החסידות. מערכת הסדרה מופעלת על ידי היכל מנחם ניו יורק ומכון אליעזר יצחק שעל ידי מערכת הכשרות החב"דית OK.

הקמה ומטרה

לקראת התוועדות י"ט כסלו תש"ס, המרכזי בבורו פארק, הוציאו היכל מנחם - בורו פארק, מאמר של אדמו"ר הזקן משולב בביאורים.

הרב דן יואל ליווי ראה את הפונטציאל הגדול בסגנון הביאור, והקים במסגרת היכל מנחם בורו פארק את ״מכון אליעזר יצחק״, מטרתו לפתוח את שערי לימוד החסידות עבור רבים מאחינו בנ״י שיחיו, ולתת להם את האפשרות לטעום וליהנות מאור תורת הבעש״ט שנתבארה ונתפרשה על ידי רבינו הזקן. כך נוצר מפעל פירוש ״חסידות מבוארת״, המבאר את תורת אדמו״ר הזקן בלשון צחה וברורה, בסגנון קל השוה לכל נפש ובתוספת ביאורי מושגי קבלה וחסידות המובאים במאמרים.

הביאור על התניא

המוצאים לאור כותבים את הטעם הדפסת להדפסת ביאור על תניא: אף בדורנו נדפסו ספרים טובים וחשובים על ספר התניא, בהם נלקטו ביאורים אלו, כך שכל אחד ואחד יכול למצוא בהם את הפירושים והביאורים הרבים. אך דא עקא, שלעתים המעיין בספרים אלה מתבלבל מריבוי הביאורים, ריבוי בכמות, והעיקר – ריבוי באיכות, היינו ביאורים מסוגים שונים, החל מביאור פשוטם של דברים עד לפירושים עמוקים על דרך הקבלה בדקדוק לשון רבינו. על כן נרגש צורך גדול להוציא מתוך כל הביאורים והפירושים הרבים ביאור שווה לכל נפש, שבו יבוא פשט הדברים באופן מאיר וברור.

  •    *   *

זאת היא מטרתנו, איפוא, בספר זה. לא באנו לערוך ״פירוש חדש״ על התניא, אלא רק להיות כמו ״חברותא״ ללומד, לסייע בידו להבין פשוטם של דברים. ונר לרגלנו – דבריו הנוקבים של אדמו״ר הרש״ב נ״ע באגרתו האמורה, בה כותב, שביאור דברי התניא לפי ״עמקי סתרי התורה״ – ״הי׳ ידוע רק לרבותינו הק׳ . . ולא עלינו היא המלאכה הזאת . . מכל פרק צריכים ליקח (ארויס נעמען) תוכן הענין אם יש בו דרך עבודה או התבוננות פרטיות או עצה פרטית״. ובאגרת אחרת (אגרות קודש שלו ח״ג, עמ' לו) כותב, אשר הגם שהתניא ״באמת עמוק עמוק הוא מאד מי ימצאינה, אך [פירוש דברי התניא] על פי פשוט בכח כל אדם להבינו, ויותר אינו נצרך למתחילים כי אם לידע את הפשט והמבוקש בכל ענין . . תתבונן בכל ענין מה הוא דורש מעמך, והיו הדברים האלה חקוקים על לוח לבך ויפעלו בך בנפשך לאהבה את ה' וליראה אותו״. כלומר: האופן הרצוי של לימוד ספר התניא הוא לעיין בתוכנם של הדברים, והעיקר – לשים דגש על התוצאה ועל המסקנא בעבודת האדם לקונו. ומאחר שזו מטרתנו העיקרית, הלומד בספרנו זה לא ימצא אוצר שלם וליקוט מקיף של פירושים בספר התניא, אלא בעיקר את הנוגע לפשט והבנת דברי התניא. דגש מיוחד שמנו גם על הבנת המשך הענינים בכל פרק, כדי שכללות תוכן הפרק ומטרתו תהא ברורה ומסודרת ללומד כ״שולחן הערוך ומוכן לאכול״, וכן בהסברת המשך הפרקים בתוך מכלול דברי הספר. מטעם זה השתדלנו לקצר בריבוי השקו״ט גם בהבנת פשט התניא, כי לפעמים מריבוי העסק בהבנת הפרטים נשכח הכלל והמכוון הכללי. ומהאי טעמא לא הבאנו את ביאורי רבותינו, אדמו״רי חב״ד, על דקדוקי הלשון שבספר התניא, אף שלפעמים דוקא בהם רואים הפלאה מיוחדת וגודל דיוק לשונו הזהב של רבינו הזקן. ורק לעתים רחוקות העתקנו ביאור מסוג זה במדור ״עיונים״.

  •    *   *

הפירוש מיוסד על הביאורים שמצאנו בכתבי רבותינו, הן אותם שנכתבו על ספר התניא עצמו (על ידי אדמו״ר הצמח צדק, אדמו״ר הרש״ב וכ״ק אדמו״ר זי״ע) והן אותם הפזורים באלפי מאמרי חסידות, אגרות ושיחות קודש שלהם. כמו כן, השתמשנו בפירושים וביאורים המקובלים מגדולי החסידים הראשונים, ומתוכם יש לציין במיוחד את ביאורי החסיד הנודע ר׳ שמואל גרונם אסתרמאן ז״ל, המשפיע בישיבת תומכי תמימים שבעיר ליובאוויטש, אשר רוב הביאורים שהגיעו אלינו מזקני החסידים בדור האחרון מקורם ממנו.

חברי המערכת

חברי המערכת בעבר

חלקי הסידרה

  • חסידות מבוארת - מועדים חלק א' (מתורת אדמו"ר הזקן).
  • חסידות מבוארת - מועדים חלק ב' (מתורת אדמו"ר הזקן).
  • חסידות מבוארת - שבת (מתורת אדמו"ר הזקן).
  • חסידות מבוארת - מאמרים מלוקטים (מתורת אדמו"ר הזקן).
  • חסידות מבוארת - דרושי חתונה (מתורת אדמו"ר הזקן).
  • חסידות מבוארת - תניא מבואר - ביאור בשפה השווה לכל נפש. עם הערות ומראי מקומות רבים (וכן מדור 'עיונים' נרחב).
  • הכרך הראשון יצא לאור בשנת תש"ע, וכולל את שמונת הפרקים הראשונים בספר התניא.
  • הכרך השני יצא לאור בשנת תשע"ב, והוא כולל את הפרקים ט'-י"ז.
  • הכרך השלישי יצא לאור בשנת תשע"ו והוא כולל את הפרקים י"ח-כ"ג. בשנת תשע"ז הופיע.
  • הכרך הרביעי הכולל את הפרקים כ"ד-כ"ט. בשנת תשע"ח
  • הכרך החמישי, ובו פרקים ל-ל"ד.
  • הכרך השישי הכולל את הפרקים ל"ה-ל"ח בתשע"ט.
  • הכרך השביעי פרקים ל"ט-מ"ב תשפ"א.

קישורים חיצוניים

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מכון_חסידות_מבוארת&oldid=452149"