ספר הקן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "על[-־]ידי" ב־"על ידי") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''ספר הקן''' - קובץ מאמרים שנכתבו על ידי סופרים וכתבי עת שונים, הספר יצא לאור בהוראת [[הרבי]], בשנת [[תשכ"ג]] לרגל מלאת ק"נ (150) שנה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] מ[[כ"ד טבת תקע"ג]]. | '''ספר הקן''' - קובץ מאמרים שנכתבו על ידי סופרים וכתבי עת שונים, הספר יצא לאור בהוראת [[הרבי]], בשנת [[תשכ"ג]] לרגל מלאת ק"נ (150) שנה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] מ[[כ"ד טבת תקע"ג]]. | ||
== | ==רקע== | ||
לרגל מלאות מאה וחמישים שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן, יצא הרבי בקריאה לנצל את יובל ה-150 להתעוררות מיוחדת סביב הפצת תורת אדמו"ר הזקן והליכה בדרכיו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128709 הרב יהודה לייב שפירא מספר את מהאורעות סביב קריאת הרבי] {{COL}}{{וידאו}}}}, כחלק מפעולות אלו, פעלו חסידי חב"ד בארץ להוציא לאור ספר המאגד מאמרי הערכה מאישים שונים מכל שדרות הציבור סביב אדמו"ר הזקן, הגותו פעולתו ותורתו. | |||
הספר יצא במסגרת [[חוגי חן למשנת חב"ד]]. | הספר יצא במסגרת [[חוגי חן למשנת חב"ד]]. | ||
==תוכן הספר== | |||
הספר כולל עשרות מאמרים על [[אדמו"ר הזקן]] ועל [[חסידות חב"ד]] שנכתבו על ידי אישים רבים ומגוונים, מהם חוקרים בעלי שם, ומהם רבנים הנושאים במשרה בכירה. מגוון זה של כתבים מביא עמו את המגוון הרחב של נושאי הכתבות הכולל בתוכו כתבות על חידושי אדמו"ר הזקן בהלכה, ניגוניו, מאורעות מיוחדים בתולדות חייו, השפעתו הכבירה בתפוצות עם ישראל, תרומותיו לעולם הפסיכולוגיה, ועוד. | הספר כולל עשרות מאמרים על [[אדמו"ר הזקן]] ועל [[חסידות חב"ד]] שנכתבו על ידי אישים רבים ומגוונים, מהם חוקרים בעלי שם, ומהם רבנים הנושאים במשרה בכירה. מגוון זה של כתבים מביא עמו את המגוון הרחב של נושאי הכתבות הכולל בתוכו כתבות על חידושי אדמו"ר הזקן בהלכה, ניגוניו, מאורעות מיוחדים בתולדות חייו, השפעתו הכבירה בתפוצות עם ישראל, תרומותיו לעולם הפסיכולוגיה, ועוד. | ||
גרסה מ־09:08, 12 בינואר 2021
ספר הקן - קובץ מאמרים שנכתבו על ידי סופרים וכתבי עת שונים, הספר יצא לאור בהוראת הרבי, בשנת תשכ"ג לרגל מלאת ק"נ (150) שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן מכ"ד טבת תקע"ג.
רקע
לרגל מלאות מאה וחמישים שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן, יצא הרבי בקריאה לנצל את יובל ה-150 להתעוררות מיוחדת סביב הפצת תורת אדמו"ר הזקן והליכה בדרכיו[1], כחלק מפעולות אלו, פעלו חסידי חב"ד בארץ להוציא לאור ספר המאגד מאמרי הערכה מאישים שונים מכל שדרות הציבור סביב אדמו"ר הזקן, הגותו פעולתו ותורתו.
הספר יצא במסגרת חוגי חן למשנת חב"ד.
תוכן הספר
הספר כולל עשרות מאמרים על אדמו"ר הזקן ועל חסידות חב"ד שנכתבו על ידי אישים רבים ומגוונים, מהם חוקרים בעלי שם, ומהם רבנים הנושאים במשרה בכירה. מגוון זה של כתבים מביא עמו את המגוון הרחב של נושאי הכתבות הכולל בתוכו כתבות על חידושי אדמו"ר הזקן בהלכה, ניגוניו, מאורעות מיוחדים בתולדות חייו, השפעתו הכבירה בתפוצות עם ישראל, תרומותיו לעולם הפסיכולוגיה, ועוד.
בין הכותבים היו הרב דב בער אליעזרוב, הרב משה אריה לייב שפירא, הרב עדין אבן ישראל-שטיינזלץ, הרב שמואל זלמנוב, הרב חנוך גליצנשטיין, חיים ליברמן, ד"ר ניסן מינדל, אליעזר שטיינמן, זלמן שכטר, ועוד.
בין המאמרים שנכתבו בספר, בולט ניתוח כתב ידו של אדמו"ר הזקן על ידי גברת רות צוקר - גרפולוגית בעלת שם עולמי, ורשימה ביבלוגרפית של כל ספרי חב"ד מאת הביבלוגרף הנודע א. מ. הברמן.
הספר יצא לאור על ידי חוגי חן במשנת חב"ד שנוסדו והתקיימו על ידי זלמן שז"ר, פרזידנט מדינת ישראל, בראש החוגים עמדו הרב משה אריה לייב שפירא והרב עדין אבן ישראל.
מכתבו של הרבי לשז"ר אודות הדפסת הספר
"לכתבו שעלה בדעתו להדפיס קובץ בקשר עם שנת הק"ן להסתלקות רבינו הזקן, הרי כיוון לתגובתי שאהי' שבע רצון מזה, ויותר משביעת רצון יש כאן. רק זאת אקוה ואאחל לכל המשתתפים בהקובץ שכל המאמרים שיופיעו בו יהיו מתאימים לגמרי לתורתו של רבינו הזקן, שהיא לא רק תורה עיונית אלא גם כן ובעיקר חלק מתורת חיים הוראה בחיי יום יום במעשה בפועל שאז יכולתי להביע שביעת רצון שלי לא רק במכתב לכ' בלבד אלא גם בגלוי."[2]
בקשה שהרבי יכתוב מכתב לספר
עורך הספר הרב עדין אבן ישראל ביקש שהרבי יכתוב הקדמה לספר הקן, מענה הרבי היה: "אין ענין כלל שיהיה מאמר או כיוצא בזה כתוב ממני להקובץ, כי זהו יתפרש מעין הסכם מן 770 שכל הכתוב בו צריך להיות נלמד ומקובל על התמימים, החסידים וכו'. וק"ל"
לקריאה נוספת
- נשיא וחסיד הסוקר בהרחבה את פרשת הוצאת הקובץ.
קישורים חיצונים
- הספר באתר היברו בוקס
- עורך: הרב שטיינזלץ, יוזם ומגיה: הנשיא שז"ר סקירה קצרה על הספר, מאת הרב שניאור זלמן ברגר.
הערות שוליים
- ↑ הרב יהודה לייב שפירא מספר את מהאורעות סביב קריאת הרבי
- ↑ אגרות קודש חכ"ב עמ' שעו.