שאול דובער זיסלין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{דמות | ||
[[קובץ:Zislin, Shaiel Ber 03.jpg| | |שם=שאול דובער זיסלין | ||
|תמונה=[[קובץ:Zislin, Shaiel Ber 03.jpg|200px]] | |||
|תאריך לידה=[[תרמ"א]] | |||
|תאריך פטירה=[[י"ב סיוון]] [[תשכ"ד]] | |||
|תפקידים נוספים=ממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | |||
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | |||
}} | |||
הרב '''שאול דובער זיסלין''' ([[תרמ"א]]-[[י"ב סיון]] [[תשכ"ד]]), היה מחשובי [[רבני חב"ד]] מזקני ה[[חסיד]]ים וה[[משפיע]]ים ב[[ארץ ישראל]], וממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | הרב '''שאול דובער זיסלין''' ([[תרמ"א]]-[[י"ב סיון]] [[תשכ"ד]]), היה מחשובי [[רבני חב"ד]] מזקני ה[[חסיד]]ים וה[[משפיע]]ים ב[[ארץ ישראל]], וממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[עיירה]] [[קריסלבה]] שב[[לטביה]], לר' [[ניסן]] בשנת [[תרמ"א]]. | נולד ב[[עיירה]] [[קריסלבה]] שב[[לטביה]], לר' [[ניסן]] בשנת [[תרמ"א]].כשהוקמה מחלקה נוספת מישיבת תו"ת בתחילת חורף [[תר"ע]] ב[[שצעדרין]] ועודנו בבחרותו נתמנה שם למשפיע. לאחר מכן היה רב בעיר בערעזין פלך מינסק, ולאחר מכן כיהן ברבנות בעיר ארשא. | ||
בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] וכיהן במשך כשלושים שנה כרב שכונת מאה שערים ב[[תל אביב]] וכרב [[בית הכנסת]] בית שלמה בשכונה. | בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] וכיהן במשך כשלושים שנה כרב שכונת מאה שערים ב[[תל אביב]] וכרב [[בית הכנסת]] בית שלמה בשכונה. היה משיב לבני קהילתו ב[[הלכה]] ו[[מנהג]], נואם בימי שבת ומועד, בשמחה ובאירועי אבל, ומסר שיעורי תורה לרוב. | ||
ה[[מקווה]] בשכונת מאה שערים היה תחת פיקוחו, והוא הכניס בו באופן תדיר תיקונים שונים | ה[[מקווה]] בשכונת מאה שערים היה תחת פיקוחו, והוא הכניס בו באופן תדיר תיקונים שונים. | ||
כיהן כחבר [[הרבנות הראשית]] ב[[תל אביב]]-[[יפו]], ומשנת [[תש"א]] לערך מונה לחבר בית הדין של הרבנות הראשית בתל אביב. במשך מספר שנים כיהן כראש מדור מקוואות של הרבנות, ובתקופה מסוימת אף פיקח על ה[[כשרות]] בעיר. נחשב למומחה גדול למקוואות, מקרוב ומרחוק הפנו אליו שאלות הלכתיות בנושא. | כיהן כחבר [[הרבנות הראשית]] ב[[תל אביב]]-[[יפו]], ומשנת [[תש"א]] לערך מונה לחבר בית הדין של הרבנות הראשית בתל אביב. במשך מספר שנים כיהן כראש מדור מקוואות של הרבנות, ובתקופה מסוימת אף פיקח על ה[[כשרות]] בעיר. נחשב למומחה גדול למקוואות, מקרוב ומרחוק הפנו אליו שאלות הלכתיות בנושא. | ||
היה ממייסדי ומנהלי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובתקופה הראשונה של הארגון אף כיהן כיו"ר האגודה. | היה ממייסדי ומנהלי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובתקופה הראשונה של הארגון אף כיהן כיו"ר האגודה. | ||
נחשב מראשי הקהילה החב"דית בתל אביב, ומזקני הקהילה. כמה מראשי הקהילה היו תלמידיו בישיבה בשצעדרין. פעמים מספר ביקש [[הרבי]] שיתחשבו בדעתו ויתנו לו מקום של כבוד לפעול בעניני מוסדות חב"ד בתל אביב. הוא אכן השתתף באופן פעיל באסיפות ובדיונים של ארגונים חב"דיים ארציים, והיה שותף פעיל באגודת חסידי חב"ד, ובהנהלת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. | נחשב מראשי הקהילה החב"דית בתל אביב, ומזקני הקהילה. כמה מראשי הקהילה היו תלמידיו בישיבה בשצעדרין. פעמים מספר ביקש [[הרבי]] שיתחשבו בדעתו ויתנו לו מקום של כבוד לפעול בעניני מוסדות חב"ד בתל אביב. הוא אכן השתתף באופן פעיל באסיפות ובדיונים של ארגונים חב"דיים ארציים, והיה שותף פעיל באגודת חסידי חב"ד, ובהנהלת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. | ||
שנה לפני פטירתו הספיק להדפיס קונטרס ובו תמליל [[התוועדות]] שלו (מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[ת"ש]]) בבית הכנסת בו כיהן כרב. | שנה לפני פטירתו הספיק להדפיס קונטרס ובו תמליל [[התוועדות]] שלו (מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[ת"ש]]) בבית הכנסת בו כיהן כרב. | ||
נפטר בליל [[שבת קודש]] פרשת נשא, אור ל[[י"ב בסיון]] [[תשכ"ד]] והוא בן 83 שנים. | נפטר בליל [[שבת קודש]] פרשת נשא, אור ל[[י"ב בסיון]] [[תשכ"ד]] והוא בן 83 שנים. | ||
בצוואתו הורה למשפחתו שלא להספידו, לא לקוברו מחוץ לעיר, לא לסדר מסגרת שחורה סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. דבריו אלו קוימו, ובמודעות אבל הרבות שפורסמו ברחובות וב[[עיתונות]], נכתב עליו רק התואר "הר"ר" (הרב ר'). | בצוואתו הורה למשפחתו שלא להספידו, לא לקוברו מחוץ לעיר, לא לסדר מסגרת שחורה סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. דבריו אלו קוימו, ובמודעות אבל הרבות שפורסמו ברחובות וב[[עיתונות]], נכתב עליו רק התואר "הר"ר" (הרב ר'). | ||
| שורה 34: | שורה 31: | ||
ביום ראשון בבוקר, פורסמו ידיעות בולטות בכמה עיתונים על אודות פטירתו. הלוייתו יצאה מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב בדרכה ל[[בית עלמין|בית העלמין]] קריית שאול. | ביום ראשון בבוקר, פורסמו ידיעות בולטות בכמה עיתונים על אודות פטירתו. הלוייתו יצאה מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב בדרכה ל[[בית עלמין|בית העלמין]] קריית שאול. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־15:55, 21 בדצמבר 2020
| שאול דובער זיסלין | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| לידה | תרמ"א |
| פטירה | י"ב סיוון תשכ"ד |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תפקידים נוספים | ממייסדי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש |
הרב שאול דובער זיסלין (תרמ"א-י"ב סיון תשכ"ד), היה מחשובי רבני חב"ד מזקני החסידים והמשפיעים בארץ ישראל, וממייסדי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים
נולד בעיירה קריסלבה שבלטביה, לר' ניסן בשנת תרמ"א.כשהוקמה מחלקה נוספת מישיבת תו"ת בתחילת חורף תר"ע בשצעדרין ועודנו בבחרותו נתמנה שם למשפיע. לאחר מכן היה רב בעיר בערעזין פלך מינסק, ולאחר מכן כיהן ברבנות בעיר ארשא.
בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש וכיהן במשך כשלושים שנה כרב שכונת מאה שערים בתל אביב וכרב בית הכנסת בית שלמה בשכונה. היה משיב לבני קהילתו בהלכה ומנהג, נואם בימי שבת ומועד, בשמחה ובאירועי אבל, ומסר שיעורי תורה לרוב.
המקווה בשכונת מאה שערים היה תחת פיקוחו, והוא הכניס בו באופן תדיר תיקונים שונים.
כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב-יפו, ומשנת תש"א לערך מונה לחבר בית הדין של הרבנות הראשית בתל אביב. במשך מספר שנים כיהן כראש מדור מקוואות של הרבנות, ובתקופה מסוימת אף פיקח על הכשרות בעיר. נחשב למומחה גדול למקוואות, מקרוב ומרחוק הפנו אליו שאלות הלכתיות בנושא.
היה ממייסדי ומנהלי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ובתקופה הראשונה של הארגון אף כיהן כיו"ר האגודה.
נחשב מראשי הקהילה החב"דית בתל אביב, ומזקני הקהילה. כמה מראשי הקהילה היו תלמידיו בישיבה בשצעדרין. פעמים מספר ביקש הרבי שיתחשבו בדעתו ויתנו לו מקום של כבוד לפעול בעניני מוסדות חב"ד בתל אביב. הוא אכן השתתף באופן פעיל באסיפות ובדיונים של ארגונים חב"דיים ארציים, והיה שותף פעיל באגודת חסידי חב"ד, ובהנהלת ישיבת אחי תמימים תל אביב.
שנה לפני פטירתו הספיק להדפיס קונטרס ובו תמליל התוועדות שלו (מי"ט כסלו ת"ש) בבית הכנסת בו כיהן כרב.
נפטר בליל שבת קודש פרשת נשא, אור לי"ב בסיון תשכ"ד והוא בן 83 שנים.
בצוואתו הורה למשפחתו שלא להספידו, לא לקוברו מחוץ לעיר, לא לסדר מסגרת שחורה סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. דבריו אלו קוימו, ובמודעות אבל הרבות שפורסמו ברחובות ובעיתונות, נכתב עליו רק התואר "הר"ר" (הרב ר').
במוצאי שבת הועברה המיטה לביתו ברחוב הכובשים 25 בתל אביב. שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד ושומעי לקחו הרבים, שקראו פרקי תהלים במשך כל הלילה.
ביום ראשון בבוקר, פורסמו ידיעות בולטות בכמה עיתונים על אודות פטירתו. הלוייתו יצאה מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב בדרכה לבית העלמין קריית שאול.
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
קישורים חיצוניים
- גנזי הרב זיסלין - בעיתון בית משיח
- הבריחה מזעבין לליובאוויטש - מזכרונות הרב זיסלין, בטאון חב"ד, חוברת ו' (שטורעם נט).
- אגרת המשפיע מכתב של הרב זיסלין בו מגדיר את דמותו של משפיע חב"די
שבועון בית משיח גליון 993 עמוד 42 - שניאור ברגר, מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים שבועון בית משיח סיון תשע"ז
| הקודם: - |
יושב ראש אגו"ח תש"א - תשכ"ד |
הבא: חיים אליעזר קרסיק |