חיים מוולוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (חיים מוולוז'ין הועבר לחיים איצקוביץ') |
(עריכה ראשונית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ר']] '''חיים איצקוביץ'''' (מכונה '''ר' חיים מוולוז'ין''') (תק"ט - תקפ"א), היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של הגאון מווילנה, רב העיירה וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות". | |||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
ר' חיים נולד בשנת תק"ט, לאביו יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה בוולוז'ין ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי רפאל הכהן המבורגר, רבה של מינסק ואחר כך אצל השאגת אריה. מגיל 19 החל נוסע אל הגאון מווילנה (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה. | |||
כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'תקל"ד (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד מותו. | |||
בראשית המאה ה-19, לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'תקס"ב, במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן לימוד התורה והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא. | |||
ר | == הקשר לאדמו"ר האמצעי == | ||
הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה ידידי ה' של הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם. התבטא עליו [[אדמו"ר שליט"א]] כי "רבי חיים, שהיה תלמיד אישי של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות הס"מ של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע שנאת חינם בין בני תורה". | |||
רבי חיים היה ידיד קרוב של [[האדמו"ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה, ואף נסעו ביחד לפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד ב'שקאלעס' (כך היו נקראים בתי הספר של הגוים בזמנם). כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו"ר [[הצמח צדק]]. גם בנו רבי איצהל'ה מואלאזי'ן המשיך בדרכו של אביו, והיה ידידו של [[הצמח צדק]], וביחד פעלו ענינים <REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]</REF>. | |||
==הערות שוליים== | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|חיים]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד|חיים]] | ||
גרסה מ־20:46, 7 בינואר 2010
ר' חיים איצקוביץ' (מכונה ר' חיים מוולוז'ין) (תק"ט - תקפ"א), היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של הגאון מווילנה, רב העיירה וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות".
תולדות חייו
ר' חיים נולד בשנת תק"ט, לאביו יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה בוולוז'ין ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי רפאל הכהן המבורגר, רבה של מינסק ואחר כך אצל השאגת אריה. מגיל 19 החל נוסע אל הגאון מווילנה (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'תקל"ד (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד מותו.
בראשית המאה ה-19, לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'תקס"ב, במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן לימוד התורה והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא.
הקשר לאדמו"ר האמצעי
הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה ידידי ה' של הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם. התבטא עליו אדמו"ר שליט"א כי "רבי חיים, שהיה תלמיד אישי של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות הס"מ של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע שנאת חינם בין בני תורה".
רבי חיים היה ידיד קרוב של האדמו"ר האמצעי, דיברו ביחד בעניני הלכה, ואף נסעו ביחד לפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד ב'שקאלעס' (כך היו נקראים בתי הספר של הגוים בזמנם). כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו"ר הצמח צדק. גם בנו רבי איצהל'ה מואלאזי'ן המשיך בדרכו של אביו, והיה ידידו של הצמח צדק, וביחד פעלו ענינים [1].