פרעה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בהיות [[אדמו"ר הריי"צ]] נער קטן, הסביר לו מלמדו ר' שמשון את מהלך רוחו של פרעה, שהבטיח וחזר בו וכו', ולא נתישבה דעתו. עד שאמר לו: "[[משה רבינו]] עליו השלום היה [[חסיד]] (ודוקא [[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד'י]], שלא רצה ב[[מופת]]ים, כי אם שיתנו לו ה[[תורה]], וכשיביא לישראל את התורה, ידעו ששלחו ד'), ופרעה [[מתנגד]]. ומתנגד בשעה שנעשה הרווחה חוזר לסורו{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]], כרך יד ה'שעו.}}. | בהיות [[אדמו"ר הריי"צ]] נער קטן, הסביר לו מלמדו ר' שמשון את מהלך רוחו של פרעה, שהבטיח וחזר בו וכו', ולא נתישבה דעתו. עד שאמר לו: "[[משה רבינו]] עליו השלום היה [[חסיד]] (ודוקא [[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד'י]], שלא רצה ב[[מופת]]ים, כי אם שיתנו לו ה[[תורה]], וכשיביא לישראל את התורה, ידעו ששלחו ד'), ופרעה [[מתנגד]]. ומתנגד בשעה שנעשה הרווחה חוזר לסורו{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]], כרך יד ה'שעו.}}. | ||
==איתפריעו כל נהורין== | |||
{{להשלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | [[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | ||
גרסה מ־06:01, 2 בנובמבר 2020
פרעה היה כינויים של מלכי מצרים לדורותיהם.
פרעה והטבחים
על הפסוק "ויוסף הורד מצרימה", מובא בספרי החסידות שיסוד דא"ק[1] ירד עד בחינת גרון דאריך אנפין דקליפה שהוא ענין פרעה, העורף העליון.
ענין שר המשקים ושר הטבחים ושר האופים שהם ג' שרי פרעה הוא שהם יונקים מן העורף.
וכשנתעלה יוסף בירר וחתך יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, לבלתי יוכלו להמשיך שפע לעורף עוד. וזהו "כי רוממות אל" המשיך בגרון בג' שרים דקדושה, ועל ידי זה היה חרב פיפיות להפריד יניקת ג' שרי פרעה, ולברר בחינת אחוריים דאריך אנפין.
פרעה לא היה חסיד
בהיות אדמו"ר הריי"צ נער קטן, הסביר לו מלמדו ר' שמשון את מהלך רוחו של פרעה, שהבטיח וחזר בו וכו', ולא נתישבה דעתו. עד שאמר לו: "משה רבינו עליו השלום היה חסיד (ודוקא חסיד חב"ד'י, שלא רצה במופתים, כי אם שיתנו לו התורה, וכשיביא לישראל את התורה, ידעו ששלחו ד'), ופרעה מתנגד. ומתנגד בשעה שנעשה הרווחה חוזר לסורו[2].
איתפריעו כל נהורין
הערות שוליים
- ↑ ענין יוסף הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת השבטים שענינם הוא מלכות דא"ק.
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ), כרך יד ה'שעו.