יהודה טייכטל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים") |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
{{קרדיט|הנכתב באתר 'המכלול'}} | {{קרדיט|הנכתב באתר 'המכלול'}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:טייכטל, יהודה}} | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]] | [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]] | [[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]] | ||
גרסה מ־01:16, 29 באוקטובר 2020
הרב יהודה אליקים טייכטל (נולד בח' תשרי תשל"ג, 1972) הוא רבה הראשי של גרמניה, שליח הראשי של חב"ד בברלין ועומד בראש המרכז החינוכי היהודי חב"ד בברלין.
תולדות חיים
נולד בשכונת קראון הייטס, ניו יורק לשיינא ולרב יששכר שלמה טייכטל נכדו של הרב יששכר שלמה טייכטל. למד בישיבות תומכי תמימים במוריסטאון, במלבורן ובישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. בגיל 23 קיבל סמיכה לרבנות מהרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב אברהם יוסף, הרב אליהו יוחנן גוראריה (לימים חותנו) והרב יצחק יהודה ירוסלבסקי.
בחודש שבט תשנ"ו התחתן עם לאה בת הרב אליהו יוחנן גוראריה, ויצא לשליחות בברלין.
הרב טייכטל אב לשני בנים וארבע בנות, בתו חנה צבי' נישאה למנחם מענדל בן הרב בערל לאזאר.
מפעילותו
במסגרת הקהילה היהודית בברלין, ייסד בשנת תשנ"ו את מרכז חב"ד ברלין.
בשנת תשס"ה הוסמך על ידי הרב הראשי לישראל הרב אליהו בקשי דורון להיות רב הקהילה. הרב טייכטל משמש גם חבר בבית הדין הרבני של ברלין מחזיקי הדת, המוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל כפי שהצהירו בתשס"ד. בשנת תשס"ד פתח גן ילדים בברלין, בשנת תשס"ה הקים את הבית הספר היהודי מסורתי המוכר על ידי ממשלה גרמניה.
בשנת תשס"ו הקים מרכז מולטימדיה יהודי וספרייה. בשנת תשס"ה פתח מרכז לחינוך יהודי מהגדולים באירופה, בחלקה המערבי של ברלין. אורח הכבוד היה שר החוץ של גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר, שהיום מכהן כנשיא גרמניה. במרכז החינוך ישנם בית כנסת גדול, מסעדה יהודית, אולם שמחות, שני מקוואות, ספריה ועוד, בית הכנסת קיבל מינוי לפרס אדריכלות של גרמניה. המבנה מומן באמצעות תרומות מחברי הקהילה. היום פועלים שישה רבנים בקהילה ומעל שישים עובדים במוסדות.
בשנת תשס"ח חנך את "מקווה ברלין", בשנת תשס"ט הקים בית ספר ופנימיה לצעירים - "תורה קולג". בל"ג בעומר בשנת תש"ע קיים בברלין בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה מצעד יהודי לשלום בהשתתפותם של למעלה מ-30 ארגונים ו-1000 משתתפים.
בשנת תשע"א הקים את המרכז לישראלים בברלין.
בשנת תשע"ב מונה לרב הקהילה היהודית של ברלין והקים את בית הדין הרבני של ברלין המוכר מטעם הרבנות הראשית לישראל.
בשנת תשע"ה - פתח גן ילדים יהודי נוסף בברלין[1].
בשנת תשע"ו הקים כולל תורה לבעלי בתים ומכון לבירור יהדות.
בשנת תשע"ז קנה שטח עבור הקמת הקמפוס היהודי בברלין, מבנה של 8000 מ"ר שיכלול בית הספר, ומרכז תרבות וספורט והוציא לראשונה סידור תפילה בגרמנית
בשנת תשע"ח מארגן עצרות תמיכה בעם היהודי בכל רחבי גרמניה ועצרת מרכזית בברלין, בהשתתפות אלפי איש בהם גם חבר הכנסת יאיר לפיד ממפלגת יש עתיד.
סערת המילה
בשנת תשע"ג בברית המילה שערך לבנו קיים הרב טייכטל את המנהג של 'מציצה בפה' העומד בסתירה לחוק הגרמני שאוסר זאת בשל בעיות תברואתיות שונות. בעקבות כך הוגשה תלונה נגד הרב טייכטל, ולאחר פרסומה מתח הרב פנחס גולדשמידט, הרב הראשי של מוסקבה ביקורת על הרב טייכטל בראיון שהעניק לעיתון הגרמני הנפוץ 'ברלינר צייטונג', ועורר בכך זעם רב בעולם הרבני באירופה. חברי הבד"ץ של העדה החרדית חתמו על מכתב תמיכה ברב טייכטל.
בעקבות האירוע הרבנות הראשית לישראל אף היא נדרשה לעניין, וקבעה שאין לבטל את המנהג של מציצה בפה.
לאחר כחצי שנה נסגר התיק נגד הרב טייכטל.
קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על הנכתב באתר 'המכלול'