הבדלים בין גרסאות בדף "אתערותא דלעילא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | '''אתערותא דלעילא''' (נקרא גם "מים דוכרין") פירושו 'התעוררות מלמעלה'. זאת אומרת - פעולה מיוחדת מאת ה' לעורר את [[נשמה|נשמת האדם]] ולהעניק לה כוחות מיוחדים. | |
| + | |||
| + | בחסידות מובא שיש מעלה דווקא בעבודת האדם ביגיעה והשקעה - [[אתערותא דלתתא]], מכיוון שכאשר זה מגיע על ידי עבודת האדם, מביא הדבר גילוי כזה שמתלבש באדם ונשאר בו ומשפיע עליו במהות נפשו, למרות שיש מעלה באתערותא דלעליא, שמצד דרגת האור הוא יותר נעלה, אך בפעולותו הוא פחות נחשב. אך פעמים שבכדי להתחיל את העבודה, האדם זקוק לאתערותא דלעילא זעירה, וכמו כן לאחר שהאדם עובד ומתעורר מעצמו הוא ממשיך מלמעלה ממילא גילוי של 'אתערותא דלעילא' מלמעלה. בכללות ישנם שלושה דרגות וסוגי 'אתערותא דלעילא': | ||
| + | |||
| + | * התעוררות הבא אך ורק כדי לתת לאדם את ה'דחיפה' כדי שיוכל לעבוד ולהתייגע, דוגמה לגילוי זה, הוא הגילוי שמאיר בחודש אלול, על דרך המשל של [[המלך בשדה]] שהוא אך ורק לתת לכל אחד את הכח לעבוד בכוחות עצמו. | ||
| + | |||
| + | * התעוררות הבאה לאחר ובהמשך לעבודת האדם מלמטה. דוגמה להארת גילוי זה, מובא בחסידות שב[[ר"ה]] ו[[יום הכיפורים]] מאיר הגילוי באופן של 'אתערותא דלעילא' בזכות העבודה של האדם ב[[חודש אלול]]{{הערה|מאמר דיבור המתחיל [[אני לדודי]] תשכ"ו}}. | ||
| + | |||
| + | * התעוררות הבא לאדם ללא כל קשר למעשיו, ואפילו אם נמצא במצב לא חיובי. בחסידות מובא דוגמה להארת גילוי זה, ב[[חודש ניסן]], אז היה [[יציאת מצרים]], ובציאת מצרים הוציא [[הקב"ה]] את [[בני ישראל]] משיא הקליפות מ[[מ"ט שערי טומאה]], וללא כל עבודה מצידם. | ||
| + | |||
| + | בהשאלה: ענין חסידי שיזם הרבי ללא הכנה כלשהי מצד החסידים. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[אתערותא דלתתא]] | *[[אתערותא דלתתא]] | ||
| − | {{ | + | [[קטגוריה:עבודת ה']] |
| + | [[קטגוריה:נפש]] | ||
| + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־06:22, 21 באוקטובר 2020
אתערותא דלעילא (נקרא גם "מים דוכרין") פירושו 'התעוררות מלמעלה'. זאת אומרת - פעולה מיוחדת מאת ה' לעורר את נשמת האדם ולהעניק לה כוחות מיוחדים.
בחסידות מובא שיש מעלה דווקא בעבודת האדם ביגיעה והשקעה - אתערותא דלתתא, מכיוון שכאשר זה מגיע על ידי עבודת האדם, מביא הדבר גילוי כזה שמתלבש באדם ונשאר בו ומשפיע עליו במהות נפשו, למרות שיש מעלה באתערותא דלעליא, שמצד דרגת האור הוא יותר נעלה, אך בפעולותו הוא פחות נחשב. אך פעמים שבכדי להתחיל את העבודה, האדם זקוק לאתערותא דלעילא זעירה, וכמו כן לאחר שהאדם עובד ומתעורר מעצמו הוא ממשיך מלמעלה ממילא גילוי של 'אתערותא דלעילא' מלמעלה. בכללות ישנם שלושה דרגות וסוגי 'אתערותא דלעילא':
- התעוררות הבא אך ורק כדי לתת לאדם את ה'דחיפה' כדי שיוכל לעבוד ולהתייגע, דוגמה לגילוי זה, הוא הגילוי שמאיר בחודש אלול, על דרך המשל של המלך בשדה שהוא אך ורק לתת לכל אחד את הכח לעבוד בכוחות עצמו.
- התעוררות הבאה לאחר ובהמשך לעבודת האדם מלמטה. דוגמה להארת גילוי זה, מובא בחסידות שבר"ה ויום הכיפורים מאיר הגילוי באופן של 'אתערותא דלעילא' בזכות העבודה של האדם בחודש אלול[1].
- התעוררות הבא לאדם ללא כל קשר למעשיו, ואפילו אם נמצא במצב לא חיובי. בחסידות מובא דוגמה להארת גילוי זה, בחודש ניסן, אז היה יציאת מצרים, ובציאת מצרים הוציא הקב"ה את בני ישראל משיא הקליפות ממ"ט שערי טומאה, וללא כל עבודה מצידם.
בהשאלה: ענין חסידי שיזם הרבי ללא הכנה כלשהי מצד החסידים.
