אורך ורוחב (ספירת הבינה): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נקודה" ב־"נקודה") |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ונרמזת הבינה ב[[אות ה"א]] של [[שם הוי']], שיש לה בחינת התפשטות לרוחב, המורה ומרמז על הרחבת הביאור וההבנה, דהיינו ביאור ופירוט כל הפרטים הכלולים בהשגה זו. וגם לאורך המורה על בחינת ההמשכה, ההמחשה וההשפעה מלמעלה למטה. | ונרמזת הבינה ב[[אות ה"א]] של [[שם הוי']], שיש לה בחינת התפשטות לרוחב, המורה ומרמז על הרחבת הביאור וההבנה, דהיינו ביאור ופירוט כל הפרטים הכלולים בהשגה זו. וגם לאורך המורה על בחינת ההמשכה, ההמחשה וההשפעה מלמעלה למטה. | ||
ועד שבשלב מאוחר יותר יבוא | ועד שבשלב מאוחר יותר יבוא מה[[התבוננות]] אל הלב בבחינת [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. | ||
וזה רמוז בצורת האות ה"א שיש בה קוי רוחב ואורך להורות ולרמז על הנ"ל. | וזה רמוז בצורת האות ה"א שיש בה קוי רוחב ואורך להורות ולרמז על הנ"ל. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
[[קטגוריה:ספירת הבינה]] | [[קטגוריה:ספירת הבינה]] | ||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־05:21, 21 באוקטובר 2020
אורך ורוחב אלו הן התכונות המאפיינות את ספירת הבינה, שבה באה ההשפעה האלקית לבחינת התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה הא-לקית לעלמין סתימין.
ביאור הענין בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכונה בזה, שגילוי האלקות בספירת הבינה, אף על פי שעדיין היא בגדר "סתימין" - סתום ונעלם מהשגת הנבראים בבי"ע, אבל מכל מקום היא בגילוי ההשגה וההבנה בעלמין סתימין שלמעלה מבי"ע, ולא כמו בספירת החכמה שהיא בבחינת "נקודה" - העלם שלמעלה מהשגה והבנה.
ונרמזת הבינה באות ה"א של שם הוי', שיש לה בחינת התפשטות לרוחב, המורה ומרמז על הרחבת הביאור וההבנה, דהיינו ביאור ופירוט כל הפרטים הכלולים בהשגה זו. וגם לאורך המורה על בחינת ההמשכה, ההמחשה וההשפעה מלמעלה למטה.
ועד שבשלב מאוחר יותר יבוא מההתבוננות אל הלב בבחינת אהבת ה' ויראת ה'.
וזה רמוז בצורת האות ה"א שיש בה קוי רוחב ואורך להורות ולרמז על הנ"ל.
בנפש האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
אורך ורוחב שבספירת הבינה שבנפש האדם מאופיינת בשתי תכונות, והן אורך ורוחב של השכל.
כח הבינה שבנפש נועד להרחיב ולבאר את נקודת ההשכלה הבאה כהברקה מכח החכמה, ולפרט את ריבוי הפרטים הכלולים וגנוזים בתוך נקודת החכמה שהמציא כח החכמה שבאדם.
ולא רק להרחיב את הנקודה לריבוי פרטיה, אלא אף להורידה בבחינת אורך ולהמחישה, כדי שיקלטו ויתישבו בכלי ההשגה ושכל האדם, וכאשר נושא ההשכלה הוא בענין גדולת ה', הנה, על ידי זה יוולדו המידות שבלב - המתחייבות מהשגה זו, כמו אהבת ה' או יראת ה'.
מקורות לעיון:[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אגרת התשובה ד'.
- תניא פ"ג
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")