הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל סופר"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
[[קובץ:כתב יד שמואל סופר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|כתב ידו של ר' שמואל סופר. כפי שנדפס בספר [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ח]] | [[קובץ:כתב יד שמואל סופר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|כתב ידו של ר' שמואל סופר. כפי שנדפס בספר [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ח]] | ||
ר' '''שמואל רבינוביץ''', המכונה ר' שמואל דער שרייבער, או ר' '''שמואל סופר''' (כותב) היה סופר שהעתיק כתבי חסידות, והיה ראש המעתיקים ב[[ליובאוויטש]] במשך שנים רבות, "שהוא היותר טוב כידוע"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=316&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' רסד]}}. | ר' '''שמואל רבינוביץ''', המכונה ר' שמואל דער שרייבער, או ר' '''שמואל סופר''' (כותב) היה סופר שהעתיק כתבי חסידות, והיה ראש המעתיקים ב[[ליובאוויטש]] במשך שנים רבות, "שהוא היותר טוב כידוע"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=316&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' רסד]}}. | ||
גרסה מ־03:37, 9 באוקטובר 2020
ר' שמואל רבינוביץ, המכונה ר' שמואל דער שרייבער, או ר' שמואל סופר (כותב) היה סופר שהעתיק כתבי חסידות, והיה ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות, "שהוא היותר טוב כידוע"[1].
רוב ספרי אדמו"ר המהר"ש שהובאו לדפוס בשנת ה'תש"ה ואילך על ידי הרבי שהיה ממונה על הדפסת ספרי קה"ת באותה עת, יצאו בצילום מכתב ידו.
אודותיו
אדמו"ר הרש"ב התבטא אשר "הכ"ק והכי"ק הם חיי נפשי ממש". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם.
לפעמים היה מקבל כתבי יד קדש בהשאלה, והיה מעסיק בזה את הסופר שלו, ר' שמואל, להעתיקם עבורו[2]. וכך כותב לו ביום ב' פר' ויקהל תרנ"א: הנני שולח לו מוסג"פ רשימה מה להעתיק בהחלט ומה לעיין, וישלח לי את הדרושים שהעתיק עד עתה .. שלחתי לביתו עשרה רו"כ, ואשלח עוד אי"ה, ויודיעני המקח כמה חושב".
אדמו"ר הריי"צ סיפר בשיחת שמחת תורה ביום, בעת הסעודה ה'שי"ת:
"בהסדר של מאמרי דא"ח, ישנם מאמרים של כתב, הנחה ורשימה. "כתב" הכוונה שהרבי בעל המאמר כתב את המאמר ומסרו לפרסמו ברבים. המאמר נרשם בליובאוויטש על ידי ה"שרייבערס" (הכותבים) ר' שמואל דער שרייבער, ר' שלמה הסופר"[3].
ועוד מספר אדמו"ר הריי"צ[4], "אצל ר' דובער בן ר' פסח למדתי בחריצות רבה, יחד עם כמה חברים נבחרים, ר' שמואל הכותב ור' בנציון משרת, ילדים שגדולים ממני בשנה-שנתיים. הם היו באים כל יום למניין של השעה שמונה, מביאים את האוכל שלהם, ובעשר וחצי היינו מתיישבים ללמוד".
בפתח דבר פתח דבר מהרבי להמשך והחרים של אדמו"ר המהר"ש מציין הרבי ש"ספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו" — הם פוטוגרפיא מכת"י ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות"[5].
הדפסת חסידות בכתב יד מעתיק
הרב מרדכי שוסטרמן[6] מספר אודות הדפסה בכתב ידי מעתיק: "כידוע, ספרי דא"ח 'תורת שמואל' של אדמו"ר המהר"ש נ"ע, הנה חלקם נסדרו מחדש ונדפסו באותיות מרובעות וחלקם נדפסו בצילום מכתב ידו של ר' שמואל הכותב — הנק' 'שמואל דער שרייבער' — ומי שאינו רגיל בקריאת כתבי יד, מתקשה לפענח אותם.
וספר לי הרבי שליט"א, שפעם התבטא חותנו בזה"ל: "גינוג צו פירן דעם ברונען צום פערד, מען דארף אנהויבן פירן דעם פערד צום ברונען!" ("די להביא את השוקת לסוס, צריכים להתחיל להביא את הסוס לשוקת".) והנמשל מובן".
עם זאת, ידועה דעתו של הרבי בנוגע לחשיבות והצורך בהדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות ובאופן המהודר ביותר.
