משתמש:חסיד ליובאוויטש/קריות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (חסיד ליובאוויטש העביר את הדף קריות לשם משתמש:חסיד ליובאוויטש/קריות בלי להשאיר הפניה)
 
(14 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריה|קטעים מיותרים, חסר פה קצת}}
'''קריות''' הוא שמם של גוש יישובים השוכנים בעמק זבולון, לחופי מפרץ חיפה, מצפון-מזרח לחיפה.
הקריות הוא שמו של גוש יישובים השוכנים בעמק זבולון, לחופי מפרץ חיפה, מצפון-מזרח לחיפה.


בקריות נכללות הערים (מצפון לדרום) קריית ים, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית אתא. כמו כן, נכללות בקבוצה זו גם השכונות החיפאיות קריית חיים, וקריית שמואל.
בקריות נכללות הערים (מצפון לדרום) קריית ים, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית אתא. כמו כן, נכללות בקבוצה זו גם השכונות החיפאיות קריית חיים, וקריית שמואל.
שורה 7: שורה 6:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==


הקריות שוכנות בעמק זבולון, והוחל בהקמתן באמצע שנות ה־30. הקריה הראשונה שהוקמה כשכונת פועלים היא קריית חיים, במזרח. השכונה הוקמה בסמיכות למסילת הרכבת חיפה - עכו, שנסללה באזור מעט לפני מלחמת העולם הראשונה. עוד קודם לכן הוקמה קריית אתא, המזרחית יותר, כמושבה חקלאית, בעוד קריית חיים (ובעקבותיה שאר הקריות) הוקמו כשכונות פועלים, שעבדו במפעלי התעשייה שפותחו בתקופה זו במפרץ חיפה. עם גידול הקריות במהלך השנים, התחברו היישובים השונים אחד לשני והפכו לגוש אורבני אחד, למעט קריית אתא המזרחית יותר, ששדות חקלאיים מפרידים בינה לקריית ביאליק. חלקה הדרומי של קריית ביאליק הוותיקה תחום ממזרח בתעלת נחל גדורה, המפריד בינה ובין כפר ביאליק, ובין שטח השדות החקלאיים שבינה ובין קריית אתא.
הקריות שוכנות בעמק זבולון, והוחל בהקמתן באמצע שנות ה־30. הקריה הראשונה שהוקמה כשכונת פועלים היא קריית חיים, במזרח. השכונה הוקמה בסמיכות למסילת הרכבת חיפה - עכו, שנסללה באזור מעט לפני מלחמת העולם הראשונה. עוד קודם לכן הוקמה קריית אתא, המזרחית יותר, כמושבה חקלאית, בעוד קריית חיים (ובעקבותיה שאר הקריות) הוקמו כשכונות פועלים, שעבדו במפעלי התעשייה שפותחו בתקופה זו במפרץ חיפה. עם גידול הקריות במהלך השנים, התחברו היישובים השונים אחד לשני והפכו לגוש אורבני אחד, למעט קריית אתא המזרחית יותר, ששדות חקלאיים מפרידים בינה לקריית ביאליק. חלקה הדרומי של קריית ביאליק הוותיקה תחום ממזרח בתעלת נחל גדורה, המפריד בינה ובין כפר ביאליק, ובין שטח השדות החקלאיים שבינה ובין קריית אתא.
שורה 17: שורה 15:
==בתי חב"ד ושלוחים בעיר==
==בתי חב"ד ושלוחים בעיר==


'''קרית ביאליק'''
===קריית ביאליק===
*בית חב"ד מרכז סביניה - הרב יצחק נחום.
*בית חב"ד מרכז סביניה - הרב יצחק נחום.
*בית חב"ד - גבעת הרקפות והסביבה - הרב פינחס מרטון.


*בית חב"ד - גבעת הרקפות והסביבה - הרב פינחס מרטון.
===קריית שמואל===


===קרית ים===
*מרכז נפש חיה חב"ד ליובאוויטש הקריות - הרב איתן פיזם, הרב יוסף אברהם פיזם, הרב שמשון פיזם.


*בית חב"ד קרית ים - הרב מנדי ברוק
===קריית ים===


*בית חב"ד קריית ים - הרב מנדי ברוק
*בית חב"ד - סביוני ים - הרב אהרון גופין
*בית חב"ד - סביוני ים - הרב אהרון גופין
*בית חב"ד - פסגות ים ובנה ביתך - הרב משה ביסטריצקי
*בית חב"ד - קריית ים ד/אלמוגים - הרב אורן ירמיהו


*בית חב"ד - פסגות ים ובנה ביתך -  הרב משה ביסטריצקי
===קריית מוצקין===
 
*בית חב"ד - קריית מוצקין- הרב שמואל ג'רופי
*בית חב"ד - קרית ים ד/אלמוגים - הרב אורן ירמיהו
 
===קרית מוצקין===
*בית חב"ד - קרית מוצקין- הרב שמואל ג'רופי
 
*בית כנסת חב"ד - מנחם לציון- הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]
*בית כנסת חב"ד - מנחם לציון- הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]
*בית חב"ד - נווה גנים- הרב שמעון אייזנבך


*בית חב"ד - נווה גנים-  הרב שמעון אייזנבך
===קריית חיים===
 
===קרית חיים===
 
*בית חב"ד - קרית חיים מזרחית ומפרץ חיפה- הרב לוי אוירכמן
 
* בית חב"ד קרית חיים מזרחית ומפרץ חיפה-  הרב לוי אוירכמן


*בית חב"ד - קרית חיים מערבית- הרב ישראל קוט
*בית חב"ד - קריית חיים מזרחית ומפרץ חיפה- הרב לוי אוירכמן
* בית חב"ד קריית חיים מזרחית ומפרץ חיפה- הרב לוי אוירכמן
*בית חב"ד - קריית חיים מערבית- הרב ישראל קוט


==מוסדות חב"ד בעיר==
==מוסדות חב"ד בעיר==
===תלמוד תורה צבאות מנחם===
===תלמוד תורה צבאות מנחם===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה צבאות מנחם קריות]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה צבאות מנחם קריות]]}}
תלמוד תורה "צבאות מנחם - חב"ד ליובאוויטש הקריות", שוכן בתוך מתחם החינוך קרית המלך בפאתי שכונת קרית שמואל שבחיפה, ומאכלס
תלמוד תורה "צבאות מנחם - חב"ד ליובאוויטש הקריות", שוכן בתוך מתחם החינוך קריית המלך בפאתי שכונת קריית שמואל שבחיפה, ומאכלס


למעלה משלוש מאות תלמידים מכל אזור חיפה והקריות, ועוד. תחת ניהולו של הרב [[יוסף אברהם פיזם]].
למעלה משלוש מאות תלמידים מכל אזור חיפה והקריות, ועוד. תחת ניהולו של הרב [[יוסף אברהם פיזם]].


===ישיבת תת"ל===
===ישיבת תות"ל===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים קריות]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים קריות]]}}
ישיבת תומכי תמימים בקרית שמואל נפתחה בחודש אלול בשנת תשנ"ז עם שמונה עשרה תלמידים. נכון לשנת תש"פ מונה הישיבה קטנה כארבעים תמימים.
ישיבת תומכי תמימים בקריית שמואל נפתחה בחודש אלול בשנת תשנ"ז עם שמונה עשרה תלמידים. נכון לשנת תש"פ מונה הישיבה קטנה כארבעים תמימים.
ראש הישיבה- הרב [[יוסף אברהם פיזם]].
ראש הישיבה- הרב [[יוסף אברהם פיזם]].
 
===מרכז נפש חיה===
מרכז נפש חיה תחת ניהולו של הרב שמעון פיזם.
 
 
==קישורים חיצוניים==


[[קטגוריה:קריות]]
[[קטגוריה:קריות]]

גרסה אחרונה מ־12:50, 25 בספטמבר 2020

קריות הוא שמם של גוש יישובים השוכנים בעמק זבולון, לחופי מפרץ חיפה, מצפון-מזרח לחיפה.

בקריות נכללות הערים (מצפון לדרום) קריית ים, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית אתא. כמו כן, נכללות בקבוצה זו גם השכונות החיפאיות קריית חיים, וקריית שמואל.

בקריות פועלת פעילות עניפה וגדולה של חסידי חב"ד ברחבי הערים והשכונות.

ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקריות שוכנות בעמק זבולון, והוחל בהקמתן באמצע שנות ה־30. הקריה הראשונה שהוקמה כשכונת פועלים היא קריית חיים, במזרח. השכונה הוקמה בסמיכות למסילת הרכבת חיפה - עכו, שנסללה באזור מעט לפני מלחמת העולם הראשונה. עוד קודם לכן הוקמה קריית אתא, המזרחית יותר, כמושבה חקלאית, בעוד קריית חיים (ובעקבותיה שאר הקריות) הוקמו כשכונות פועלים, שעבדו במפעלי התעשייה שפותחו בתקופה זו במפרץ חיפה. עם גידול הקריות במהלך השנים, התחברו היישובים השונים אחד לשני והפכו לגוש אורבני אחד, למעט קריית אתא המזרחית יותר, ששדות חקלאיים מפרידים בינה לקריית ביאליק. חלקה הדרומי של קריית ביאליק הוותיקה תחום ממזרח בתעלת נחל גדורה, המפריד בינה ובין כפר ביאליק, ובין שטח השדות החקלאיים שבינה ובין קריית אתא.

הקריות שוכנות באזור מישורי וחולי, ועל כן תוואי השטח לא השפיע כמעט על תוואי הרחובות. עם זאת, תוואי מסילת החוף העובר בלב הקריות נקבע כקו גבול מוניציפלי בין שכונות (מבדיל בין השכונה המזרחית והמערבית של קריית חיים, ובין קריית שמואל וקריית ים, לבין קריית מוצקין), ודרך חיפה-עכו מפרידה בין קריית חיים מזרחית וקריית מוצקין, לבין קריית ביאליק. צירי האורך של הקריות נבנו במקביל לשפת הים ולמסילת הרכבת, המקבילים באופן כללי זה לזה.

בקריות שני צירי אורך ראשיים: דרך עכו-חיפה - חלק מכביש 4 הארצי; וציר שדרות-ורבורג/ירושלים, המקושר מצידו האחד מכביש 22, ומצידו השני בכביש 4 מצפון לקריית מוצקין. צירי הרוחב העיקריים הם רחוב אח"י אילת-דגניה, המקשר בין צפון קריית אתא, כפר ביאליק, קריית ביאליק, קריית חיים מזרחית וקריית חיים מערבית, בציר ישר אחד שתחילתו בקריית אתא, וסופו בחוף הים של קריית חיים מערבית, וציר רחוב בן-גוריון-צה"ל, המקשר בין קריית ביאליק (דרך צומת העשור/צבר), קריית מוצקין, וקריית ים.

בתי חב"ד ושלוחים בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

קריית ביאליק[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית חב"ד מרכז סביניה - הרב יצחק נחום.
  • בית חב"ד - גבעת הרקפות והסביבה - הרב פינחס מרטון.

קריית שמואל[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מרכז נפש חיה חב"ד ליובאוויטש הקריות - הרב איתן פיזם, הרב יוסף אברהם פיזם, הרב שמשון פיזם.

קריית ים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית חב"ד קריית ים - הרב מנדי ברוק
  • בית חב"ד - סביוני ים - הרב אהרון גופין
  • בית חב"ד - פסגות ים ובנה ביתך - הרב משה ביסטריצקי
  • בית חב"ד - קריית ים ד/אלמוגים - הרב אורן ירמיהו

קריית מוצקין[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית חב"ד - קריית מוצקין- הרב שמואל ג'רופי
  • בית כנסת חב"ד - מנחם לציון- הרב דוד מאיר דרוקמן
  • בית חב"ד - נווה גנים- הרב שמעון אייזנבך

קריית חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית חב"ד - קריית חיים מזרחית ומפרץ חיפה- הרב לוי אוירכמן
  • בית חב"ד קריית חיים מזרחית ומפרץ חיפה- הרב לוי אוירכמן
  • בית חב"ד - קריית חיים מערבית- הרב ישראל קוט

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

תלמוד תורה צבאות מנחם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תלמוד תורה צבאות מנחם קריות

תלמוד תורה "צבאות מנחם - חב"ד ליובאוויטש הקריות", שוכן בתוך מתחם החינוך קריית המלך בפאתי שכונת קריית שמואל שבחיפה, ומאכלס

למעלה משלוש מאות תלמידים מכל אזור חיפה והקריות, ועוד. תחת ניהולו של הרב יוסף אברהם פיזם.

ישיבת תות"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים קריות

ישיבת תומכי תמימים בקריית שמואל נפתחה בחודש אלול בשנת תשנ"ז עם שמונה עשרה תלמידים. נכון לשנת תש"פ מונה הישיבה קטנה כארבעים תמימים. ראש הישיבה- הרב יוסף אברהם פיזם.