טמטום המוח

טמטום המח הוא מחסום נפשי המונע מהיהודי להתבונן, ולהתפעל מעניני אלוקות.

הגורמים

כשעוסקים בתאוות עולם הזה, אפילו בדברי היתר, מגיעים לידי טמטום המוח. ואפילו אם באותו זמן לא עוסק בתאוות עולם הזה, בכל זאת יכול להיות בו טמטום המוח, כי התאווה נשארה בו בהעלם.

כמו אדם שלומד מסכת אחת, שגם כאשר עובר ללמוד במסכת אחרת, עדיין נשאר בהעלם במחשבתו המסכת הקודמת שלמד ויכול להזכר בה בכל זמן.

טמטום המח, הוא יותר חמור מטמטום הלב שרק בא בהעדר העבוד בזיכוך עצמו. מה שאין כן טמטום המוח, שזהו בגלל היותו משוקע בתאוות עולם הזה, ואז נעשה הטמטום בנפשו, ועל ידי כך בכל מהותו.

ההשלכות

טמטום המח, גרוע יותר מטמטום הלב, כי בטמטום הלב, הוא מצליח להתבונן באלקות, רק שלא מתפעל מזה ולא מוליד אהבה ויראה. אבל בטמטום המח, לא מצליח אפילו להתבונן בזה, ולהוליד התפעלות שכלית. שאין לו כלי לקבלת ההשכלה.

האופן בו נעשה הטמטום: כמו שכשאר האדם אוכל מתעוררת בו עייפות, שזהו בסיבת אידים הגסים ומגושמים שבאים מהאכילה, ועולים למח, ומפריעים להשכלה. כך גם בטמטום המח, שהגסות שלו בעניני עולם הזה מפריעה להשגה רוחנית שלו.

העצות לזה

בשביל להנצל מטמטום המח, יש "לנער את האבק" של עניני עולם הזה מנפשו. וזאת על ידי:

• טבילה במקווה, כי טבילה אותיות הביטל, שהמקווה פועל בו ביטול. (יותר מהביטוש הנצרך לפתיחת הלב).
• לימוד מספר הזהר ובתורת החסידות.
• נתינת צדקה, שבשביל להעביר את טמטום המוח שהוא נחות יותר, זהו על ידי עבודה תחתונה יותר, של מעשה המצוות.