שלמה מבייב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "([בלהמ])ישוב" ב־"$1יישוב") |
||
| (17 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''שלמה מבאיעוו''' התחנך בבית אביו הגאון רבי אורי נתן נטע. | רבי '''שלמה מבאיעוו''' התחנך בבית אביו הגאון רבי אורי נתן נטע. | ||
כשהיה בן ארבע עשרה שנה גלה למקום תורה לוילנה, משם להורודנא ומשום לקראקא. שם פגש באחד הגאונים בשם רבי מנחם אריה שהיה מכת הצדיקים הנסתרים ודבק בו, ולמדו תורת החסידות בתנאי שאיש לא ידע על כך. | כשהיה בן ארבע עשרה שנה גלה למקום תורה לוילנה, משם להורודנא ומשום לקראקא. שם פגש באחד הגאונים בשם רבי מנחם אריה שהיה מכת הצדיקים הנסתרים ודבק בו, ולמדו [[תורת החסידות]] בתנאי שאיש לא ידע על כך. | ||
כעבור עשרים ושתים חזר רבי שלמה לביתו לסלוצק. אביו הגאון התענג על תורתו וידאג לשדכו, והשתדך עם אחד מבעלי | כעבור עשרים ושתים חזר רבי שלמה לביתו לסלוצק. אביו הגאון התענג על תורתו וידאג לשדכו, והשתדך עם אחד מבעלי היישוב הסמוך לסלוצק. כחצי שנה לאחרי נישואיו השתטתה אשתו והיה עגון כשש שנים. אביו רצה למצוא לו היתר ולא יכל, ויצטער צער רב. | ||
== אביו == | == אביו == | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
אחד מגאוני סלוצק ממכיריו השתדך אתו בהשיאו לו את בתו האלמנה והתיישב בסלוצק. | אחד מגאוני סלוצק ממכיריו השתדך אתו בהשיאו לו את בתו האלמנה והתיישב בסלוצק. | ||
מאחר שלחותנו הראשון לא היו בנים זולת שתי בנותיו שנפטרו, ובאהבתו את חתנו העילוי רבי אורי נתן נטע, נתן לו בזמנו במתנה שדה וכרם שהיה משכירם ומזה התפרנס בריווח. אולם משהעתיק רבי אורי נתן נטע מבריסק לסלוצק לא הסכים חותנו הראשון שימסור את | מאחר שלחותנו הראשון לא היו בנים זולת שתי בנותיו שנפטרו, ובאהבתו את חתנו העילוי רבי אורי נתן נטע, נתן לו בזמנו במתנה [[שדה]] וכרם שהיה משכירם ומזה התפרנס בריווח. אולם משהעתיק רבי אורי נתן נטע מבריסק לסלוצק לא הסכים חותנו הראשון שימסור את [[שדה]]ו וכרמו, וה' זימן לו חוכר שהחזיק שנים רבות ב[[שדה]] ובכרם ושילם דמי חכירה בעין יפה. | ||
== משתתף בסעודה שערך ה[[בעל שם טוב]] ללידת [[אדמו"ר הזקן]] == | |||
רבי [[זלמן מלוצק]], רבי שלמה מבאיעוו ורבי [[יונה מפולוצק]], שלשה זקנים אלה, היו אצל מורנו ה[[בעל שם טוב]] ביום י"ח [[אלול]] תק"ה יום הולדתו של רבנו הזקן - ונכחו בשעת הסעודה שעשה ה[[בעל שם טוב]] כדרכו בקודש מימים ימימה והיה בשמחה גדולה ואמר תורה על הכתוב "זה ינחמנו" שעד שבא נח לא היה להם כלי מחרישה. | |||
[[ | ב[[שבת]] פרשת תבא בסעודה אמר ה[[בעל שם טוב]] תורה על הכתוב קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח. ב[[כ"ה אלול]] ציווה [[הבעל שם טוב]] לערוך סעודה ואמר [[תורה]] על הכתוב "וביום השמיני ימול בשר ערלתו". | ||
[[קטגוריה: | וביום ה[[שבת]] פרשת נצבים בשעת הסעודה אמר תורה על הכתוב "שוש אשיש בהוי'", והיה ב[[שמחה]] רבה, ואיש לא ידע טעמו של דבר. | ||
לאחר מכן הודיע ה[[בעל שם טוב]] ל[[מגיד ממזריטש]] כל זאת, והוא הודיע זאת ל[[אדמו"ר הזקן]]; בהסבירו, שה[[שמחה]] הגדולה שהיה לבעל שם טוב, ותוכן התורות שייך לעבודתו של ה[[אדמו"ר הזקן]], ולכן הודיעו את כל המעשה. | |||
== לקריאה נוספת == | |||
*'''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''' חלק ו', עמ' 46. | |||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | |||
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:25, 6 בספטמבר 2020
רבי שלמה מבאיעוו התחנך בבית אביו הגאון רבי אורי נתן נטע.
כשהיה בן ארבע עשרה שנה גלה למקום תורה לוילנה, משם להורודנא ומשום לקראקא. שם פגש באחד הגאונים בשם רבי מנחם אריה שהיה מכת הצדיקים הנסתרים ודבק בו, ולמדו תורת החסידות בתנאי שאיש לא ידע על כך.
כעבור עשרים ושתים חזר רבי שלמה לביתו לסלוצק. אביו הגאון התענג על תורתו וידאג לשדכו, והשתדך עם אחד מבעלי היישוב הסמוך לסלוצק. כחצי שנה לאחרי נישואיו השתטתה אשתו והיה עגון כשש שנים. אביו רצה למצוא לו היתר ולא יכל, ויצטער צער רב.
אביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אביו של רבי שלמה מבאיעוו, רבי אורי נתן נטע, היה מגאוני בריסק.
בבחרותו נקרא בשם העילוי מקריניק - ישוב ליד בריסק - ואחד מעשירי בריסק לקחו לחתן לבתו ונתן לו כל הצטרכותו במשך שנים רבות והוא שקד בתורה לשמה.
כשהתאלמן השיאו חותנו את בתו השניה ושוב התאלמן.
אחד מגאוני סלוצק ממכיריו השתדך אתו בהשיאו לו את בתו האלמנה והתיישב בסלוצק.
מאחר שלחותנו הראשון לא היו בנים זולת שתי בנותיו שנפטרו, ובאהבתו את חתנו העילוי רבי אורי נתן נטע, נתן לו בזמנו במתנה שדה וכרם שהיה משכירם ומזה התפרנס בריווח. אולם משהעתיק רבי אורי נתן נטע מבריסק לסלוצק לא הסכים חותנו הראשון שימסור את שדהו וכרמו, וה' זימן לו חוכר שהחזיק שנים רבות בשדה ובכרם ושילם דמי חכירה בעין יפה.
משתתף בסעודה שערך הבעל שם טוב ללידת אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי זלמן מלוצק, רבי שלמה מבאיעוו ורבי יונה מפולוצק, שלשה זקנים אלה, היו אצל מורנו הבעל שם טוב ביום י"ח אלול תק"ה יום הולדתו של רבנו הזקן - ונכחו בשעת הסעודה שעשה הבעל שם טוב כדרכו בקודש מימים ימימה והיה בשמחה גדולה ואמר תורה על הכתוב "זה ינחמנו" שעד שבא נח לא היה להם כלי מחרישה.
בשבת פרשת תבא בסעודה אמר הבעל שם טוב תורה על הכתוב קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח. בכ"ה אלול ציווה הבעל שם טוב לערוך סעודה ואמר תורה על הכתוב "וביום השמיני ימול בשר ערלתו".
וביום השבת פרשת נצבים בשעת הסעודה אמר תורה על הכתוב "שוש אשיש בהוי'", והיה בשמחה רבה, ואיש לא ידע טעמו של דבר.
לאחר מכן הודיע הבעל שם טוב למגיד ממזריטש כל זאת, והוא הודיע זאת לאדמו"ר הזקן; בהסבירו, שהשמחה הגדולה שהיה לבעל שם טוב, ותוכן התורות שייך לעבודתו של האדמו"ר הזקן, ולכן הודיעו את כל המעשה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אוצר סיפורי חב"ד חלק ו', עמ' 46.