אהרן משה שיינר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "([בלהמ])ישוב" ב־"$1יישוב")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 8: שורה 8:
בשנת [[תשכ"ז]], לאחר שנים ארוכות של מאמצים חוזרים ונשנים קיבל אישור עלייה לארץ, והתיישב ב[[כפר חב"ד]], וב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]] נסע לראשונה ל[[חצרות קדשנו]], יחד עם גיסו, הרב משה גרינברג מ[[בני-ברק]], שם זכה ל[[יחידות]] ארוכה בקודש פנימה.  
בשנת [[תשכ"ז]], לאחר שנים ארוכות של מאמצים חוזרים ונשנים קיבל אישור עלייה לארץ, והתיישב ב[[כפר חב"ד]], וב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]] נסע לראשונה ל[[חצרות קדשנו]], יחד עם גיסו, הרב משה גרינברג מ[[בני-ברק]], שם זכה ל[[יחידות]] ארוכה בקודש פנימה.  


יחד עם מספר תושבים נוספים ב[[כפר חב"ד]], נאבק עד כדי מסירות נפש למען שימור צביונו החסידי של הכפר, לאחר שקמו מספר תושבים מהישוב "תוחלת" ששכן בסמוך לכפר חב"ד וביקשו להחדיר לכפר אורח חיים חילוני שפגע בצביון החרדי של הישוב, עד כדי תנועת מכוניות בעצם יום השבת בכפר. במשך שנים ארוכות היה מנהל חשבונות בחברת "טמפו" וכיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]], בניו ונכדיו עוסקים בעבודת השליחות ובשדה החינוך במוסדות חב"ד.
יחד עם מספר תושבים נוספים ב[[כפר חב"ד]], נאבק עד כדי מסירות נפש למען שימור צביונו החסידי של הכפר, לאחר שקמו מספר תושבים מהיישוב "תוחלת" ששכן בסמוך לכפר חב"ד וביקשו להחדיר לכפר אורח חיים חילוני שפגע בצביון החרדי של היישוב, עד כדי תנועת מכוניות בעצם יום השבת בכפר. במשך שנים ארוכות היה מנהל חשבונות בחברת "טמפו" וכיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]], בניו ונכדיו עוסקים בעבודת השליחות ובשדה החינוך במוסדות חב"ד.


==משפחתו==
==משפחתו==

גרסה מ־06:23, 6 בספטמבר 2020

אהרן משה שיינר נולד בכ"ד תמוז תרצ"ז, בעיר צ'רנוביץ' שבמחוז בוקובינה, רומניה, לאביו הרב אפרים מנשה ואמו מרת פרומא.

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בעקבות פקודת השלטון הרומני-נאצי, גורשה משפחתו יחד עם כל יהודי גטו צ'רנוביץ' לטרנסניסטריה, רבים מבני משפחתו נרצחו על קידוש ה'. בהגיעו לגיל שמונה עשרה, גוייס לשורות הצבא הרוסי ושמר במסירות נפש על קיום תורה ומצוות, ובמשך כל שנות שירותו לא בא בשר טרף אל פיו.

בחודש אדר של שנת תש"כ נשא את חיה שרה גולדה, בתו של הרב אהרן חזן. לאחר עלייתו של חמיו לארץ ישראל, בשנת תשכ"ו, המשיך יחד עם גיסו ר' משה גרינברג להחזיק את המניין הקבוע שקיים חמיו בשבתות.

בשנת תשכ"ז, לאחר שנים ארוכות של מאמצים חוזרים ונשנים קיבל אישור עלייה לארץ, והתיישב בכפר חב"ד, ובחודש תשרי תשכ"ח נסע לראשונה לחצרות קדשנו, יחד עם גיסו, הרב משה גרינברג מבני-ברק, שם זכה ליחידות ארוכה בקודש פנימה.

יחד עם מספר תושבים נוספים בכפר חב"ד, נאבק עד כדי מסירות נפש למען שימור צביונו החסידי של הכפר, לאחר שקמו מספר תושבים מהיישוב "תוחלת" ששכן בסמוך לכפר חב"ד וביקשו להחדיר לכפר אורח חיים חילוני שפגע בצביון החרדי של היישוב, עד כדי תנועת מכוניות בעצם יום השבת בכפר. במשך שנים ארוכות היה מנהל חשבונות בחברת "טמפו" וכיום מתגורר בכפר חב"ד, בניו ונכדיו עוסקים בעבודת השליחות ובשדה החינוך במוסדות חב"ד.

משפחתו

בניו
  • שלמה, כפר חב"ד
  • יצחק - מחנך ותיק בתלמוד תורה חב"ד בביתר עילית, מרצה ויועץ בענייני הוראה, ממנהלי היכל מנחם בביתר עילית.
  • מרדכי - מורה בבית הספר הוירטואלי לילדי השלוחים חיידר-נט, בעבר שימש כשליח הרבי בעיר בירוביג'אן רוסיה וכיום רב בית כנסת בביתר עילית.
  • שלום דב בער - עסקן ציבורי ונציג חב"ד בעיריית לוד.
  • שניאור זלמן, כפר חב"ד.
  • יוסף מאיר - בעבר שימש כשליח הרבי בקזחסטן, כיום מנהל גשמי בישיבת "אהלי תמימים" בכפר חב"ד.
חתניו
  • שמואל יעקב קעניג - משפיע בכפר חב"ד, ובעל תפילה נודע.
  • יוסף יצחק הניג - סופר סתם ידוע שכותב גם את ספר התורה הכללי של ילדי ישראל, ירושלים.
  • משה קורנט - שליח ראשי של הרבי בנשר, נשר.
  • משה משי זהב - ממנהלי היכל מנחם בירושלים.
  • בן ציון שיינברגר - חבר וועד כפר חב"ד.
  • מאיר הולצברג - שליח הרבי בעיר בליא-צרקוב, אוקראינה.
  • דניאל גורדון - מארגון "אור אבנר", כפר חב"ד.