בת קול: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
==הכרעה הלכתית על פי הבת קול== | ==הכרעה הלכתית על פי הבת קול== | ||
במחלוקת הלכתית מסוימת | במחלוקת הלכתית מסוימת שהייתה בין [[רבי יהושע בן חנניה]] ורוב החכמים לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו שבאותה שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{הערה|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם הבת קול אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן קשה איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. | ||
מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{הערה|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו. | מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{הערה|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו. |
גרסה אחרונה מ־06:19, 6 בספטמבר 2020
בת קול היא הארה שכלית המאירה בשכל של היהודי ואומרת לו את אשר צריך לעשות. הכינוי בת קול מורה על כך שהיא כביכול הארה חיצונית מהקול של הקב"ה.
בת קול יוצאת מהר חורב[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשניות ובגמרא מוזכר ענין הבת קול מספר פעמים:
במשנה מסכת אבות ו, ב: "אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם, וְאוֹמֵר וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת".
הבעל שם טוב מקשה מה היא מהותו של בת קול זה. מי הוא השומע אותו, ואם לא נשמע לאיש למה יוצא בת קול? ומבאר הבעל שם טוב כי בת קול זה הוא ההרהור תשובה שעולה במחשבתו של כל יהודי לפחות פעם אחת ביום. שכן העולמות העליונים הם עולמות המחשבה, וכאשר נשלח מסר רוחני מהעולם העליון הרי הוא מגיע בצורה של מחשבה. מחשבה זו היא כעין רמז הנהוגה בחצרות מלכים שכשהמלך רוצה לומר את רצונו הוא רומז ברמז קל ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא[1], הבעל שם טוב מוסיף ומפרש על פי זה את המאמר עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, לומר לך כי מצד האמת ראוי היה לאוזנו של אדם לשמוע את כל הכרוזים העליונים שמכריזים בשמים, אלא שכל מעשיך הרעים בספר נשמתך נכתבים ומפריעים לשמוע כרוזים אלו[2].
מאמרים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמו כן הוזכר בגמרא (שבת פח), אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע. על מאמר זה נאמרו מאמרי חסידות רבים, ובראשם הספר בשעה שהקדימו תער"ב שמיוסד על מאמר חז"ל זה.
כמו כן מוזכר בגמרא "בכל יום בת קול מכרזת שובו בנים שובבים". המגיד ממעזריטש[3] מבאר מהו ענין הבת קול, כי הנה ידוע כשאדם מוציא קול נשמע כנגדו קול כמותו, וזהו פי' בת קול. ואם כן, כאשר יש בת קול מוכרח הוא שיש קול העצם, שהוא כביכול הקב"ה בעצמו מכריז שובו בנים וכו'. וידוע מ"ש רז"ל כל דבור ודבור היוצא מפי הקב"ה נברא ממנו מלאך, והמלאכים הנבראים על ידי הדבורים באמצעות הצדיק המה המעוררים את כל הדור להתעוררות התשובה.
כמו כן מוזכרת הבת קול בשבת יד, א: אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני. ובגמרא ברכות דף סא, ב: בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה "בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך", אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה "אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד". אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא זו תורה וזו שכרה ממתים ידך ה' ממתים וגו' אמר להם חלקם בחיים יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא.
בפנימיות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן מבאר[4] כי הבת קול שלאחר חורבן בית המקדש הזאת היא בבחינת אתערותא דלעילא מבלי אתערותא דלתתא ולכן היא בבחינת דין כמאמר חז"ל "איש מזריע תחילה - יולדת נקבה". במקום אחר[5] מוסיף ומבאר כי שורש אתערותא דלעילא הזאת שלפני האתערותא דלתתא, גבוה לאין ערוך מהאתערותא דלתתא שלאחר העבודה וההעלאת מ"ן והוא משורש העולמות הנקרא "כי חפץ חסד הוא".
אור זה הוא בבחינת המלכות, והמלכות משנה את הקול ומגלה אותו באופן ששייך לעולמות[6].
הכרעה הלכתית על פי הבת קול[עריכה | עריכת קוד מקור]
במחלוקת הלכתית מסוימת שהייתה בין רבי יהושע בן חנניה ורוב החכמים לבין התנא רבי אליעזר יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את אליהו שסיפר לו שבאותה שעה חייך הקב"ה ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה המגיד ממעזריטש[7]: הנה אם הבת קול אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא התורה אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן קשה איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול.
מבאר המגיד ממעזריטש שהוא על דרך צדיק מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל דביקות הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו הצדיקים עושים חוץ לטבע מפני שהם גוזרים והקב"ה מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה[8] התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו.
על פי זה מפרש המגיד ממעזריטש: אל תקרי הליכות אלא הלכות, כלומר שהיה יכולת ביד התחתונים להפוך הליכות עולם דלעילא שיהיה הלכה כמו שפסקו הם. ובזה מבואר גם המאמר "נצחוני בני" - להפוך הצירוף כמותם, "וקא חייך", שיש לו מזה שעשועים ותענוג גדול כביכול.
הערות שוליים
- ↑ כתר שם טוב קמו ועמ' ש"ס
- ↑ כתר שם טוב ע' קעה
- ↑ אור תורה
- ↑ בלקוטי תורה
- ↑ לקוטי תורה לשיר השירים
- ↑ תורת שמואל ע' ריב
- ↑ אור תורה תהלים רנח.
- ↑ י"ג נשתנה.