שמחה

שמחה בחסידות מובאת כצורך לעבוד את אלוקים מתוך שמחה. בספר התהילים נאמר: "עבדו את ה' בשמחה" ופסוק זה הפך לאחד המשפטים העיקריים של החסידות כולה. עבודת השם צריכה להעשות מתוך שמחה, וכאשר העשייה היא מתוך עצב ודכדוך, היא עלולה להביא לתוצאות לא חיוביות.

החסידות מלמדת, כי בעצם העובדה שניתנה לנו, לאנשים קטנים כמונו, הזכות לעבוד את האלוקים ולגרום לו לנחת רוח – יש מקור לא-אכזב לשמחה עצומה.

חסידות חב"ד מפרטת ומרחיבה נקודות אלה.