יעקב יוסף מאוסטרהא: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה") |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יעקב יוסף מאוסטרהא''' נולד בשנת תצ"ח (לערך) לאביו הגה"צ רבי יהודה לייב, מגיד מישרים ומו"ץ באוסטרהא{{ | רבי '''יעקב יוסף מאוסטרהא''' נולד בשנת תצ"ח (לערך) לאביו הגה"צ רבי יהודה לייב, מגיד מישרים ומו"ץ באוסטרהא{{הערה|היה יושב יומם ולילה בבית המדרש על התורה ועל העבודה במסירות נפש מאד נעלה, מתוך עניות גדולה.}}. היה תלמיד [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]], וידידו של רבי [[פנחס מקוריץ]], שגר אף הוא באוסטרהא{{הערה|הוא ברח מקוריץ בעקבות מגפה שפרצה שם ובא לאוסרהא, אך שר העיר לא הרשה לו ולמשפחתו להכנס לעיר, מחשש להתפשטות המחלה, והם נאלצו לשהות מחוץ לעיר. משנודע הדבר לרב ייבי בקש מהשר שיאפשר לו להכנס, בהבטיחו לשר שכל זמן שרבי פינחס יהיה בעיר לא יהיה בה שום פגע. וכך היה המגפה לא הגיעה כלל לעיר.}}. | ||
במשך שמונה עשרה הדורות שקדמו לו היו אבותיו "בעלי [[רוח הקודש]] אמיתיים". | במשך שמונה עשרה הדורות שקדמו לו היו אבותיו "בעלי [[רוח הקודש]] אמיתיים". | ||
לאחר פטירת אביו בכ"ה [[תשרי]] תקכ"ה{{ | לאחר פטירת אביו בכ"ה [[תשרי]] תקכ"ה{{הערה|רב יי"בי קכו, א.}}, בעודו צעיר לימים - כבן כ"ז, הזמינו ראשי הקהל בעיר את [[המגיד ממזריטש]] למלאות את מקומו, אך הוא מינה את רבינו למלא את מקומו, בהכריזו שלא יאה למלאות את מקום אביו למרות גילו. | ||
בימי חורפו זכה להכיר את הבעש"ט, שאביו רבי יהודה לייב נמנה ממקורביו. בהמשך היה מתלמידי המגיד ממזריטש, וזכה לקבל תורה גם מרבי [[יעקב יוסף מפולנאה]]. רבי [[ברוך ממזיבוז]] העריצו ביותר, ולאחר שרבי יעקב יוסף דרש בטולטשין עירו של רבי ברוך, נענה רבי ברוך ואמר: "אני לכשעצמי דייני בדבריו של רבי יעקב יוסף אפילו אם לא היה האיסור מבוסס על פי ההלכה, מאחר שהדבר יצא מפי קדשו, הרי שצריכים להתיירא מלעבור על דבריו".{{ | בימי חורפו זכה להכיר את הבעש"ט, שאביו רבי יהודה לייב נמנה ממקורביו. בהמשך היה מתלמידי המגיד ממזריטש, וזכה לקבל תורה גם מרבי [[יעקב יוסף מפולנאה]]. רבי [[ברוך ממזיבוז]] העריצו ביותר, ולאחר שרבי יעקב יוסף דרש בטולטשין עירו של רבי ברוך, נענה רבי ברוך ואמר: "אני לכשעצמי דייני בדבריו של רבי יעקב יוסף אפילו אם לא היה האיסור מבוסס על פי ההלכה, מאחר שהדבר יצא מפי קדשו, הרי שצריכים להתיירא מלעבור על דבריו".{{הערה|אור יקרות חלק א' עמ' תל"ג.}} כל צדיקי דורו העידו עליו שהסתכל ב[[רוח הקודש]] ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה כמו שרואה על שולחנו. הרה"ק ר' [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], בעל אוהב ישראל, העיד עליו{{הערה|לאחר פטירתו, בעת שנזקק בנו רי"ל לישועה גדולה ממשפט קשה. אשת הבן הרבתה בתפילה אצל קברו, ולאחר מכן בהגיעה אל גיסה רא"ג בן רב ייב"י, הראה לה שזה עתה (לאחר פטירתו) כתב לו אביו בכתב ידו שבנו יצא זכאי בדין (ספר אמונת צדיקים סי' ע"ב).}} כי "יש לו דעה גדולה ב[[פמליא של מעלה]]". | ||
הוא היה גאון אדיר, ובכח תורתו השתיק את החולקים על דרך ה[[חסידות]], ויצא חוצץ להגנת הספר תולדות יעקב יוסף נגד ה[[מתנגדים]] ב[[ברודי]], והודות לו נשקט הרעש שהיה בשעתו. | הוא היה גאון אדיר, ובכח תורתו השתיק את החולקים על דרך ה[[חסידות]], ויצא חוצץ להגנת הספר תולדות יעקב יוסף נגד ה[[מתנגדים]] ב[[ברודי]], והודות לו נשקט הרעש שהיה בשעתו. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
== צאצאיו == | == צאצאיו == | ||
*רבי '''אליקים געץ'''. מילא את מקום אביו כ[[מגיד מישרים]] באוסטרהא. מצדיקי [[וואהלין]]. שימש כ"גבאי" של [[ארץ ישראל|ארץ-הקודש]]{{ | *רבי '''אליקים געץ'''. מילא את מקום אביו כ[[מגיד מישרים]] באוסטרהא. מצדיקי [[וואהלין]]. שימש כ"גבאי" של [[ארץ ישראל|ארץ-הקודש]]{{הערה|אגרת ממנו בנושא זה נדפסה בקובץ בית אהרן וישראל, שנה י"ט גליון ד' (קיב), עמ' קע"ג (תרנ"ה).}}. כתב את ההקדמה לספרו של אביו. נפטר [[כ"ו אלול]] [[תקפ"ו]]. | ||
*רבי '''פינחס''' מאוסטרהא. כמה מצדיקי הדור העידו שהיה לו כמה פעמים [[גילוי אליהו]]. נפטר בימי עלומיו [[כ"ב כסלו]] [[תקס"ו]]. | *רבי '''פינחס''' מאוסטרהא. כמה מצדיקי הדור העידו שהיה לו כמה פעמים [[גילוי אליהו]]. נפטר בימי עלומיו [[כ"ב כסלו]] [[תקס"ו]]. | ||
*רבי '''יהודה לייב''' ייבין{{ | *רבי '''יהודה לייב''' ייבין{{הערה|ממנו מסתעפות משפחות ייבין}} מברדיטשוב. היה מפורסם גם בעשירותו. | ||
*בתו יענטא אשת ר' אברהם בהקדוש ר' צבי מפאוואלאטש. נפטר [[כ' חשון]] [[תקע"ב]]. | *בתו יענטא אשת ר' אברהם בהקדוש ר' צבי מפאוואלאטש. נפטר [[כ' חשון]] [[תקע"ב]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
גרסה מ־06:37, 24 באוגוסט 2020
רבי יעקב יוסף מאוסטרהא נולד בשנת תצ"ח (לערך) לאביו הגה"צ רבי יהודה לייב, מגיד מישרים ומו"ץ באוסטרהא[1]. היה תלמיד הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, וידידו של רבי פנחס מקוריץ, שגר אף הוא באוסטרהא[2].
במשך שמונה עשרה הדורות שקדמו לו היו אבותיו "בעלי רוח הקודש אמיתיים".
לאחר פטירת אביו בכ"ה תשרי תקכ"ה[3], בעודו צעיר לימים - כבן כ"ז, הזמינו ראשי הקהל בעיר את המגיד ממזריטש למלאות את מקומו, אך הוא מינה את רבינו למלא את מקומו, בהכריזו שלא יאה למלאות את מקום אביו למרות גילו.
בימי חורפו זכה להכיר את הבעש"ט, שאביו רבי יהודה לייב נמנה ממקורביו. בהמשך היה מתלמידי המגיד ממזריטש, וזכה לקבל תורה גם מרבי יעקב יוסף מפולנאה. רבי ברוך ממזיבוז העריצו ביותר, ולאחר שרבי יעקב יוסף דרש בטולטשין עירו של רבי ברוך, נענה רבי ברוך ואמר: "אני לכשעצמי דייני בדבריו של רבי יעקב יוסף אפילו אם לא היה האיסור מבוסס על פי ההלכה, מאחר שהדבר יצא מפי קדשו, הרי שצריכים להתיירא מלעבור על דבריו".[4] כל צדיקי דורו העידו עליו שהסתכל ברוח הקודש ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה כמו שרואה על שולחנו. הרה"ק ר' אברהם יהושע העשיל מאפטא, בעל אוהב ישראל, העיד עליו[5] כי "יש לו דעה גדולה בפמליא של מעלה".
הוא היה גאון אדיר, ובכח תורתו השתיק את החולקים על דרך החסידות, ויצא חוצץ להגנת הספר תולדות יעקב יוסף נגד המתנגדים בברודי, והודות לו נשקט הרעש שהיה בשעתו.
חיבר את הספר "רב ייב"י", ראשי תיבות יעקב יוסף בן יהודה על התורה ועל ג"ן פרקי תהילים כמנין ג"ן שנותיו אשר חי, וכן חידושים על מסכתות הש"ס: שבת, ביצה, מגילה, כתובות, סוטה, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, שבועות, עבודה זרה, זבחים, חולין, כריתות, נדה.
כל ימיו היה "מרעיש" בדברי תוכחה אודות האיסור לדבר בבית הכנסת בעת התפילה.
בספרו "רב ייבי", הוא מביא בפרשת וישב, ד"ה ויוסף הורד מצרימה, בשם הבעש"ט, שבשבע מצוות בני נח יש לישראל ערבות בעד האומות.
אשתו היתה צדיקה גדולה, וארע שבעת שטאטאה את ביתה, הניחה לפתע את המטאטא מידה, באמרה שהיא שומעת את המלאכים אומרים כעת קדושה.
נפטר בכ' בתשרי תקנ"א, באושפיזא של יוסף הצדיק אשר נקרא שמו עליו.
צאצאיו
- רבי אליקים געץ. מילא את מקום אביו כמגיד מישרים באוסטרהא. מצדיקי וואהלין. שימש כ"גבאי" של ארץ-הקודש[6]. כתב את ההקדמה לספרו של אביו. נפטר כ"ו אלול תקפ"ו.
- רבי פינחס מאוסטרהא. כמה מצדיקי הדור העידו שהיה לו כמה פעמים גילוי אליהו. נפטר בימי עלומיו כ"ב כסלו תקס"ו.
- רבי יהודה לייב ייבין[7] מברדיטשוב. היה מפורסם גם בעשירותו.
- בתו יענטא אשת ר' אברהם בהקדוש ר' צבי מפאוואלאטש. נפטר כ' חשון תקע"ב.
הערות שוליים
- ↑ היה יושב יומם ולילה בבית המדרש על התורה ועל העבודה במסירות נפש מאד נעלה, מתוך עניות גדולה.
- ↑ הוא ברח מקוריץ בעקבות מגפה שפרצה שם ובא לאוסרהא, אך שר העיר לא הרשה לו ולמשפחתו להכנס לעיר, מחשש להתפשטות המחלה, והם נאלצו לשהות מחוץ לעיר. משנודע הדבר לרב ייבי בקש מהשר שיאפשר לו להכנס, בהבטיחו לשר שכל זמן שרבי פינחס יהיה בעיר לא יהיה בה שום פגע. וכך היה המגפה לא הגיעה כלל לעיר.
- ↑ רב יי"בי קכו, א.
- ↑ אור יקרות חלק א' עמ' תל"ג.
- ↑ לאחר פטירתו, בעת שנזקק בנו רי"ל לישועה גדולה ממשפט קשה. אשת הבן הרבתה בתפילה אצל קברו, ולאחר מכן בהגיעה אל גיסה רא"ג בן רב ייב"י, הראה לה שזה עתה (לאחר פטירתו) כתב לו אביו בכתב ידו שבנו יצא זכאי בדין (ספר אמונת צדיקים סי' ע"ב).
- ↑ אגרת ממנו בנושא זה נדפסה בקובץ בית אהרן וישראל, שנה י"ט גליון ד' (קיב), עמ' קע"ג (תרנ"ה).
- ↑ ממנו מסתעפות משפחות ייבין