כפל: הבדלים בין גרסאות בדף
(זקוק לעריכה והשלמה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
==הקשר עם הגאולה== | ==הקשר עם הגאולה== | ||
"כפל" שייך ומורה על ענין ה[[גאולה]], כמובא במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)}} {{ציטוטון|חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. '''ך"ך''' שבו נגאל [[אברהם אבינו]] מ[[אור כשדים]] שנאמר{הערה|בראשית י"ב א'}} '''לך לך''' מארצך. '''ם"ם''' בו נגאל [[יצחק אבינו]] מיד [[פלשתים]] שנאמר{{הערה|בראשית כ"ו ט"ז}} לך מעמנו כי עצמת '''ממ'''נו מאד. '''ן"ן''' בו נגאל [[יעקב אבינו]] מיד [[עשו]] שנאמר{{הערה|בראשית ל"ב י"ב}} הציל'''ני נא'''. '''ף"ף''' בו נגאלו ישראל מ[[מצרים]] שנאמר {{הערה|שמות ג' ט"ז}} '''פ'''קד '''פ'''קדתי. '''ץ"ץ''' בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית שנאמר{{הערה| זכריה ו י"ב}} איש '''צ'''מח שמו ותחתיו י'''צ'''מח}}. | "כפל" שייך ומורה על ענין ה[[גאולה]], כמובא במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)}} {{ציטוטון|חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. '''ך"ך''' שבו נגאל [[אברהם אבינו]] מ[[אור כשדים]], שנאמר{{הערה|בראשית י"ב א'}}: '''לך לך''' מארצך. '''ם"ם''' בו נגאל [[יצחק אבינו]] מיד [[פלשתים]], שנאמר{{הערה|בראשית כ"ו ט"ז}}: לך מעמנו כי עצמת '''ממ'''נו מאד. '''ן"ן''' בו נגאל [[יעקב אבינו]] מיד [[עשו]], שנאמר{{הערה|בראשית ל"ב י"ב}}: הציל'''ני נא'''. '''ף"ף''' בו נגאלו ישראל מ[[מצרים]], שנאמר {{הערה|שמות ג' ט"ז}}: '''פ'''קד '''פ'''קדתי. '''ץ"ץ''' בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר{{הערה| זכריה ו י"ב}}: איש '''צ'''מח שמו ותחתיו י'''צ'''מח}}. | ||
וכן זה מרומז{{הערה|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}} גם בלשון הכתוב{{הערה|איוב י"א ו'}}: "כפלים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה. | וכן זה מרומז{{הערה|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}} גם בלשון הכתוב{{הערה|איוב י"א ו'}}: "כפלים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה. |
גרסה מ־13:30, 7 באוגוסט 2020
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
כפל הוא שדבר מסוים חוזר על עצמו מספר פעמים, זה יכול להיות מספר, עצם, או ברכה. הכפל יכול להיות במספר פעמים, ועד לבלי גבול[1].
הקשר עם הגאולה
"כפל" שייך ומורה על ענין הגאולה, כמובא במדרש[2] "חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. ך"ך שבו נגאל אברהם אבינו מאור כשדים, שנאמר[3]: לך לך מארצך. ם"ם בו נגאל יצחק אבינו מיד פלשתים, שנאמר[4]: לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד. ן"ן בו נגאל יעקב אבינו מיד עשו, שנאמר[5]: הצילני נא. ף"ף בו נגאלו ישראל ממצרים, שנאמר [6]: פקד פקדתי. ץ"ץ בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר[7]: איש צמח שמו ותחתיו יצמח".
וכן זה מרומז[8] גם בלשון הכתוב[9]: "כפלים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה.
הרבי מבאר[10] מה הקשר בין כפל לגאולה:
כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד לבלי גבול. ולכן ענין הכפל שייך לגאולה כי אז יתגלה אור אין סוף הבלי גבול.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==