הבדלים בין גרסאות בדף "מניין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''מניין''' הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים מעל גיל שלוש עשרה, המקובצים יחדיו. כשמת...")
 
שורה 10: שורה 10:
 
בנוסף, ישנה מעלה בתפילת הרבים הנלמדת מהפסוק בספר איוב{{הערה|איוב לו, ה}} "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". הגמרא בברכות{{הערה|ברכות ח, א}} מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס".
 
בנוסף, ישנה מעלה בתפילת הרבים הנלמדת מהפסוק בספר איוב{{הערה|איוב לו, ה}} "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". הגמרא בברכות{{הערה|ברכות ח, א}} מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס".
  
ידועה תורת ה[[בעל שם טוב]]  
+
==מניין בתורת החסידות==
 +
באגרת הקודש כ"ג [[אדמו"ר הזקן]] מפליא במעלת לימוד התורה וקיום המצוות במניין ומחלק בדברי המשנה באבות בין "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה" ש"שכינה שרויה עליהם" לבין דברי המשנה אודות חמשה שלושה שנים ואפילו אחד, שבהם זה עניין של קביעת שכר ולא השראת השכינה כבעשרה.
 +
 
 +
[[אדמו"ר הזקן]] כותב {{ציטוטון|שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי}}.
 +
 
 
==תפילה בציבור==
 
==תפילה בציבור==
 
ישנה מעלה בתפילת הציבור הנלמדת מהפסוק בספר איוב{{הערה|איוב לו, ה}} "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". הגמרא בברכות{{הערה|ברכות ח, א}} מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס".
 
ישנה מעלה בתפילת הציבור הנלמדת מהפסוק בספר איוב{{הערה|איוב לו, ה}} "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". הגמרא בברכות{{הערה|ברכות ח, א}} מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס".

גרסה מ־21:54, 20 ביולי 2020

ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

מניין הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים מעל גיל שלוש עשרה, המקובצים יחדיו. כשמתאסף מניין השכינה שורה על המשתתפים ביתר שאת, וכך ניתן להתפלל בציבור, לקרוא בתורה ולקיים מצוות המצריכות מניין.

המקור למניין

המשנה במסכת אבות[1] אומרת: "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר אלוקים ניצב בעדת א-ל". כלומר, שבהתאספות קדושה של עשרה אנשים נפעלת השראת השכינה עליהם.

משנה נוספת במסכת מגילה אומרת "אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה .. פחות מעשרה". בגמרא מבארים שהמקור לדין זה הוא מהפסוק (ויקרא כב, לב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל". ומזה לומדים ש"כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה" הלימוד הוא בגזירה שווה מהמילים תוך תוך "כתיב הכא "ונקדשתי בתוך בני ישראל" וכתיב התם (במדבר טז, כא) "הבדלו מתוך העדה" ואתיא עדה עדה דכתיב התם (במדבר יד, כז) "עד מתי לעדה הרעה הזאת" מה להלן עשרה אף כאן עשרה[2]".

בנוסף, ישנה מעלה בתפילת הרבים הנלמדת מהפסוק בספר איוב[3] "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". הגמרא בברכות[4] מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס".

מניין בתורת החסידות

באגרת הקודש כ"ג אדמו"ר הזקן מפליא במעלת לימוד התורה וקיום המצוות במניין ומחלק בדברי המשנה באבות בין "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה" ש"שכינה שרויה עליהם" לבין דברי המשנה אודות חמשה שלושה שנים ואפילו אחד, שבהם זה עניין של קביעת שכר ולא השראת השכינה כבעשרה.

אדמו"ר הזקן כותב "שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי".

תפילה בציבור

ישנה מעלה בתפילת הציבור הנלמדת מהפסוק בספר איוב[5] "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". הגמרא בברכות[6] מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס".

בתפילת הציבור גם תפילתו של יחיד חוטא מתקבלת. בעשרת ימי תשובה מעמדו של יחיד המתפלל הוא כציבור שמתפללים יחד.

מצוות המצריכות מניין

ביהדות, לתפילה במניין ישנן מעלות רבות על פני תפילה ביחידות, ויש שהעלו שהיא חובה. ישנן תפילות מסויימות הנאמרות במניין בלבד והן:

  • קדיש
  • ברכת כהנים
  • ברכו
  • קדושה
  • קריאת התורה
  • חזרת שליח ציבור על תפילת העמידה
  • שבע ברכות
  • הזכרת שם ה' בנוסח הזימון - אם קיים מניין בארוחה.

ישנן מצוות בהם המניין נדרש רק לכתחילה, אולם בדיעבד המצווה תתקיים גם אם אין מניין. למשל : ברית מילה, קידושין, קריאת המגילה בפורים ולווית המת.

תפילה בציבור

דרישות המניין

אנשים המצטרפים למניין:

על פי ההלכה מצטרפים למניין רק גברים בוגרים (שהגיעו לגיל מצוות) המחויבים במצוות. שוטה, חרש שאינו שומע ואינו מדבר (כלומר שאינו בר דעת ופטור ממצוות) וקטן לא מצטרפים למניין. כמו כן ישנם אנשים שההלכה קובעת שאינם מצטרפים למניין כאדם מנודה או חוטא וכדומה.

כמו כן אישה על פי ההלכה לא יכולה להיות מצורפת למניין גברים מטעמי צניעות ומשום כבוד הציבור.

בספירת מניין לצורך זימון בעשרה ישנה סיבה נוספת לכך שנשים לא מצטרפות, והוא הכלל ההלכתי שעל מנת להוציא מישהו ידי חובה יש צורך שהמוציא יהיה מחויב באותה רמת חיוב. כיוון שגברים מחויבים בברכת המזון מדאורייתא, ונשים מדרבנן אז הנשים לא יכולות להוציא את הגברים ידי חובתם בברכת המזון.

אופן הצירוף הנדרש: כדי שיתקיים מנין כנדרש לכתחילה על פי ההלכה באמירת דבר שבקדושה שאינו נאמר בפחות מעשרה, חייבים כולם לשהות באותו חדר בלא הפסק משקוף, אף שאינם רואים זה את זה.

לשיטות מסוימות ניתן לצרף מנין גם כאשר האנשים עומדים בחדרים נפרדים אך רואים זה את זה.

בתקופת התפרצות נגיף הקורונה נאסרה ההתקהלות ושאלת ההצטרפות למניין באמצעות ראיה הפכה לבוערת, כאשר הצורה היחידה כמעט לקיום תפילה במניין באותם זמנים היה במה שקיבל את הכינוי מניין מרפסות.

כשיש כבר מניין המצורפים יחדיו יכול כל אחד שרואה או שומע להצטרף עמהם ולקבל שכר תפילה בציבור, אלא אם כן יש דרך הרבים, דבר טינוף או עבודה זרה החוצצים בינו לבינם שאז הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים.

מנהגים בתפילה במניין

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. פרק ג' משנה ו'
  2. מגילה כג, ב
  3. איוב לו, ה
  4. ברכות ח, א
  5. איוב לו, ה
  6. ברכות ח, א