ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ")
מ (החלפת טקסט – "ליאזני" ב־"ליאזנא")
שורה 2: שורה 2:
את ה[[ניגון]] '''כאיל תערוג''' שמע ה[[חסיד]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] מזקן מופלג שהיה בקבוצת המנגנים אצל [[אדמו"ר הזקן]]. ניגון זה היה [[אדמו"ר הזקן]] מנגן לפרקים קרובים, בדביקות גדולה.
את ה[[ניגון]] '''כאיל תערוג''' שמע ה[[חסיד]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] מזקן מופלג שהיה בקבוצת המנגנים אצל [[אדמו"ר הזקן]]. ניגון זה היה [[אדמו"ר הזקן]] מנגן לפרקים קרובים, בדביקות גדולה.


אותו זקן היה עיור בנערותו ואביו הביאו ל[[אדמו"ר הזקן]] שירפאהו. פתח [[אדמו"ר הזקן]] את [[ספר הזוהר]] וציווה לילד לקרוא מתוכו. בתחילה ראה הילד רק אותיות מטושטשות ואז גער בו [[אדמו"ר הזקן]] "קרא בקול רם!" ונפקחו עיניו והתחיל לקרוא כאחד האדם. אביו השאיר את ילדו ב[[ליאזני]] אצל [[אדמו"ר הזקן]] ולהיות הילד בעל כשרון בשירה וזמרה הוספח הילד לקבוצת המנגנים של אדמו"ר הזקן.
אותו זקן היה עיור בנערותו ואביו הביאו ל[[אדמו"ר הזקן]] שירפאהו. פתח [[אדמו"ר הזקן]] את [[ספר הזוהר]] וציווה לילד לקרוא מתוכו. בתחילה ראה הילד רק אותיות מטושטשות ואז גער בו [[אדמו"ר הזקן]] "קרא בקול רם!" ונפקחו עיניו והתחיל לקרוא כאחד האדם. אביו השאיר את ילדו ב[[ליאזנא]] אצל [[אדמו"ר הזקן]] ולהיות הילד בעל כשרון בשירה וזמרה הוספח הילד לקבוצת המנגנים של אדמו"ר הזקן.


==מילות הניגון ומשמעותם==
==מילות הניגון ומשמעותם==

גרסה מ־17:48, 30 ביוני 2020

תווי הניגון

את הניגון כאיל תערוג שמע החסיד הרב שמואל גרונם אסתרמן מזקן מופלג שהיה בקבוצת המנגנים אצל אדמו"ר הזקן. ניגון זה היה אדמו"ר הזקן מנגן לפרקים קרובים, בדביקות גדולה.

אותו זקן היה עיור בנערותו ואביו הביאו לאדמו"ר הזקן שירפאהו. פתח אדמו"ר הזקן את ספר הזוהר וציווה לילד לקרוא מתוכו. בתחילה ראה הילד רק אותיות מטושטשות ואז גער בו אדמו"ר הזקן "קרא בקול רם!" ונפקחו עיניו והתחיל לקרוא כאחד האדם. אביו השאיר את ילדו בליאזנא אצל אדמו"ר הזקן ולהיות הילד בעל כשרון בשירה וזמרה הוספח הילד לקבוצת המנגנים של אדמו"ר הזקן.

מילות הניגון ומשמעותם

הניגון מורכב מתיבות המופיעות בשתי פסוקים שונים שבמבט שטחי אין כל קשר ביניהם:

כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ

תהילים מב, ב. דברים ו, ח

החסיד ר' שמואל גרונם אסתרמן ביאר את משמעותו הפנימית של הניגון:

כאיל תערוג - הוא ענין רצוא, משיכת הנפש לאלוקות.

והיו לטוטפות - הוא ענין השוב, המשכת האלוקות למטה בקיום התורה והמצוות.

ניגון זה הוא ניגון ב' בספר הניגונים.

קישורים חיצוניים

ביצועים ועיבודים שונים