הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב יצחק מפשיסחה"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (יש חשיבות בדף השיחה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | רבי '''יעקב יצחק רבינוביץ'''' ([[תקכ"ו]] – [[י"ט בתשרי]] [[ה'תקע"ד]]) המכונה '''"היהודי הקדוש"''' או '''הרבי מפשיסחא'''{{הערה|בעיקר בחסידויות פולין.}}, הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, המעטת העיסוק במופתים, התרחקות משטחיות והתעמקות בפנימיות החסידות. ממשיכי דרכו היו רבי שמחה בונים מפשיסחא ו[[רבי מנחם מנדל מקוצק]]. | |
| − | רבי '''יעקב יצחק רבינוביץ'''' ([[ | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
| − | רבי יעקב יצחק נולד לרבי אשר רבינוביץ, ששימש כ[[דרשן]] בעיירה | + | רבי יעקב יצחק נולד לרבי אשר רבינוביץ, ששימש כ[[דרשן]] בעיירה פשדבודז'. בצעירותו היה למדן ואף עמד בראש הישיבה באפטא. נתפס ל[[חסידות]] בהשפעת רבי משה לייב מסאסוב. רבי דוד מללוב צירפו לחוג תלמידיו של החוזה מלובלין. לפי אחת המסורות כונה "היהודי" משום שתלמידי החוזה לא רצו לקרוא בשמו הפרטי, הזהה לשמו של רבם, ולכן בחרו בכינוי זה משום "שנתעלה בכל יום כמו מאינו יהודי ליהודי"{{הערה|1=שפת אמת לפרשת במדבר.}}. |
| − | עם צמיחתו בתורה ובחסידות הקים חצר בעיירה | + | עם צמיחתו בתורה ובחסידות הקים חצר בעיירה פשיסחה, דבר שהביא לנתק עם רבו "החוזה". בניגוד לאופי העממי וההמוני של הנהגת רבו, העדיף "היהודי" חוג מצומצם ואיכותי של למדנים בעלי מדרגה גבוהה. על דרכו החדשה והשונה קמו עוררים בקרב החסידים, ורבים מחסידי החוזה לחמו נגדו בחריפות. נפטר ב[[י"ט בתשרי]] [[ה'תקע"ד]] ונקבר בפשיסחה. את מקומו בהנהגת העדה מילא תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא. |
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
| − | * | + | * רבי שמחה בונים מפשיסחה - ממלא מקומו בהנהגת רוב החסידים. |
| − | * בנו | + | * בנו רבי ירחמיאל מפשיסחה - אדמו"ר לחלק מחסידי אביו. |
* [[רבי מנחם מנדל מקוצק]]. | * [[רבי מנחם מנדל מקוצק]]. | ||
| − | * | + | * רבי יצחק מוורקא. |
| − | * | + | * רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר. |
| − | * | + | * רבי ישכר בר מרדושיץ. |
| − | * | + | * רבי שלמה לייב מלעטנשע. |
| − | * | + | * רבי יעקב אריה מרדזימין. |
==ספרות עליו== | ==ספרות עליו== | ||
| − | נכתבו עליו מספר ספרים: "כתר היהודי", "תורת היהודי", ו"כתבי קודש" העוסקים בליקוט דברי תורתו, "נפלאות היהודי" ו"תפארת היהודי" של המאסף החסידי | + | נכתבו עליו מספר ספרים: "כתר היהודי", "תורת היהודי", ו"כתבי קודש" העוסקים בליקוט דברי תורתו, "נפלאות היהודי" ו"תפארת היהודי" של המאסף החסידי 'יועץ קים קדיש ראקאץ' העוסקים גם בסיפורים אודותיו. בשנת [[תשנ"ד]] יצא לאור הליקוט "קדושת היהודי", ובשנת [[תשנ"ו]] יצא לאור "תורת היהודי הקדוש" שני כרכים. |
| − | בספרי היהודי הקדוש ישנם חידושים הלכתיים, בין השאר בדיני [[תפילת הדרך]]{{הערה|מובא בספר "נפלאות היהודי".}}, | + | בספרי היהודי הקדוש ישנם חידושים הלכתיים, בין השאר בדיני [[תפילת הדרך]]{{הערה|מובא בספר "נפלאות היהודי".}}, הבטה{{הערה|ראה חידושו המובא בערך.}} וברירה{{הערה|מובא בספר "כתבי קודש" בחידושים על פרק המפקיד במסכת בבא מציעא.}}. כמה מחידושיו מובאים בספר 'שואל ומשיב'. |
| − | + | מרטין בובר הפך את היהודי הקדוש לגיבור הרומן ההיסטורי שלו, 'גוג ומגוג'. יצירה זו מתמקדת ביחסיו הנפתלים של 'היהודי' עם רבו, החוזה מלובלין, ובייחוד בשאלת היחס החסידי למלחמת נפוליאון ברוסיה, מלחמה שעוררה תקוות משיחיות עזות בקרב כמה ממנהיגיה של יהדות מזרח אירופה. | |
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||
| − | "היהודי הקדוש" נישא פעמיים, לשתי אחיות, בנות ר' יעקב קאפיל | + | "היהודי הקדוש" נישא פעמיים, לשתי אחיות, בנות ר' יעקב קאפיל מאפט. שם הראשונה אינו ידוע, שם השנייה שיינדל פריידא, ממנה נולדו שני בניו הצעירים. |
| − | לאחר פטירת "היהודי הקדוש" עברה הנהגת העדה לתלמידו המובהק, רבי שמחה בונים מפשיסחא. בנו הבכור של "היהודי הקדוש", רבי | + | לאחר פטירת "היהודי הקדוש" עברה הנהגת העדה לתלמידו המובהק, רבי שמחה בונים מפשיסחא. בנו הבכור של "היהודי הקדוש", רבי ירחמיאל מפשיסחא ([[תקמ"ד]] – [[ח' באייר]] [[תקצ"ט]]), החל להנהיג חצר חסידית בעיירה פשיסחא 14 שנה לאחר פטירת אביו. הנהגתו של רבי ירחמיאל, שבחיי אביו התפרנס ממסחר בשעונים ומתיקונם, הייתה מתונה מאביו וקרובה באופייה לחצרות החסידיות האחרות בפולין. חסידיו של רבי שמחה בונים, שבית מדרשו שכן גם באותה עיירה, טענו שדרכו עממית מדי ואינה ממשיכה את שיטתו החדה והנוקבת של אביו. |
| − | שני בניו האחרים של "היהודי" כיהנו גם הם כאדמו"רים. | + | שני בניו האחרים של "היהודי" כיהנו גם הם כאדמו"רים. רבי יהושע אשר רבינוביץ ([[תקס"ד]] – [[כ"ח באייר]] [[תרכ"ב]]) כיהן כרב ואדמו"ר בזליחוב ובפאריסוב. האח השלישי, רבי נחמיה יחיאל רבינוביץ ([[תקס"ח]] – [[י"ט בתשרי]] [[תרי"ג]]) התייתם בילדותו וגודל על ידי אחיו, רבי ירחמיאל מפשיסחא. היה תלמידו המובהק של רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכבן עשרים התמנה לאדמו"ר בביכוב הסמוכה ללובלין. חתניו של היהודי הקדוש היו רבי משה בידרמן מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]] והרב שמואל רפאל'ס מלובלין. |
| − | צאצאיהם של שלושת בניו של "היהודי הקדוש" כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בפולין עד ל[[השואה|שואה]] שבה נספו רבים מהם ומחסידיהם. נכדו של רבי ירחמיאל, רבי | + | צאצאיהם של שלושת בניו של "היהודי הקדוש" כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בפולין עד ל[[השואה|שואה]] שבה נספו רבים מהם ומחסידיהם. נכדו של רבי ירחמיאל, רבי יצחק יעקב רבינוביץ, הוא מייסדה של חסידות ביאלה הממשיכה להתקיים בדורנו. |
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| − | * | + | * 'יועץ קים קדיש ראקאץ', [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=82 תפארת היהודי], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=136 נפלאות היהודי] |
* [http://www.rambish.org.il/journals/nezer_hatora/vol018/nezer01801.pdf חידושיו על סוגיית "היא אומרת בתולה נשאתני"] | * [http://www.rambish.org.il/journals/nezer_hatora/vol018/nezer01801.pdf חידושיו על סוגיית "היא אומרת בתולה נשאתני"] | ||
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=17590&siteLang=3 רבי יעקב יצחק - היהודי הקדוש מפשיסחא] באתר [http://www.zadikim.org אהלי צדיקים] | * [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=17590&siteLang=3 רבי יעקב יצחק - היהודי הקדוש מפשיסחא] באתר [http://www.zadikim.org אהלי צדיקים] | ||
גרסה מ־05:31, 19 ביוני 2020
רבי יעקב יצחק רבינוביץ' (תקכ"ו – י"ט בתשרי ה'תקע"ד) המכונה "היהודי הקדוש" או הרבי מפשיסחא[1], הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, המעטת העיסוק במופתים, התרחקות משטחיות והתעמקות בפנימיות החסידות. ממשיכי דרכו היו רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק.
קורות חייו
רבי יעקב יצחק נולד לרבי אשר רבינוביץ, ששימש כדרשן בעיירה פשדבודז'. בצעירותו היה למדן ואף עמד בראש הישיבה באפטא. נתפס לחסידות בהשפעת רבי משה לייב מסאסוב. רבי דוד מללוב צירפו לחוג תלמידיו של החוזה מלובלין. לפי אחת המסורות כונה "היהודי" משום שתלמידי החוזה לא רצו לקרוא בשמו הפרטי, הזהה לשמו של רבם, ולכן בחרו בכינוי זה משום "שנתעלה בכל יום כמו מאינו יהודי ליהודי"[2].
עם צמיחתו בתורה ובחסידות הקים חצר בעיירה פשיסחה, דבר שהביא לנתק עם רבו "החוזה". בניגוד לאופי העממי וההמוני של הנהגת רבו, העדיף "היהודי" חוג מצומצם ואיכותי של למדנים בעלי מדרגה גבוהה. על דרכו החדשה והשונה קמו עוררים בקרב החסידים, ורבים מחסידי החוזה לחמו נגדו בחריפות. נפטר בי"ט בתשרי ה'תקע"ד ונקבר בפשיסחה. את מקומו בהנהגת העדה מילא תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא.
מתלמידיו
- רבי שמחה בונים מפשיסחה - ממלא מקומו בהנהגת רוב החסידים.
- בנו רבי ירחמיאל מפשיסחה - אדמו"ר לחלק מחסידי אביו.
- רבי מנחם מנדל מקוצק.
- רבי יצחק מוורקא.
- רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר.
- רבי ישכר בר מרדושיץ.
- רבי שלמה לייב מלעטנשע.
- רבי יעקב אריה מרדזימין.
ספרות עליו
נכתבו עליו מספר ספרים: "כתר היהודי", "תורת היהודי", ו"כתבי קודש" העוסקים בליקוט דברי תורתו, "נפלאות היהודי" ו"תפארת היהודי" של המאסף החסידי 'יועץ קים קדיש ראקאץ' העוסקים גם בסיפורים אודותיו. בשנת תשנ"ד יצא לאור הליקוט "קדושת היהודי", ובשנת תשנ"ו יצא לאור "תורת היהודי הקדוש" שני כרכים.
בספרי היהודי הקדוש ישנם חידושים הלכתיים, בין השאר בדיני תפילת הדרך[3], הבטה[4] וברירה[5]. כמה מחידושיו מובאים בספר 'שואל ומשיב'.
מרטין בובר הפך את היהודי הקדוש לגיבור הרומן ההיסטורי שלו, 'גוג ומגוג'. יצירה זו מתמקדת ביחסיו הנפתלים של 'היהודי' עם רבו, החוזה מלובלין, ובייחוד בשאלת היחס החסידי למלחמת נפוליאון ברוסיה, מלחמה שעוררה תקוות משיחיות עזות בקרב כמה ממנהיגיה של יהדות מזרח אירופה.
צאצאיו
"היהודי הקדוש" נישא פעמיים, לשתי אחיות, בנות ר' יעקב קאפיל מאפט. שם הראשונה אינו ידוע, שם השנייה שיינדל פריידא, ממנה נולדו שני בניו הצעירים.
לאחר פטירת "היהודי הקדוש" עברה הנהגת העדה לתלמידו המובהק, רבי שמחה בונים מפשיסחא. בנו הבכור של "היהודי הקדוש", רבי ירחמיאל מפשיסחא (תקמ"ד – ח' באייר תקצ"ט), החל להנהיג חצר חסידית בעיירה פשיסחא 14 שנה לאחר פטירת אביו. הנהגתו של רבי ירחמיאל, שבחיי אביו התפרנס ממסחר בשעונים ומתיקונם, הייתה מתונה מאביו וקרובה באופייה לחצרות החסידיות האחרות בפולין. חסידיו של רבי שמחה בונים, שבית מדרשו שכן גם באותה עיירה, טענו שדרכו עממית מדי ואינה ממשיכה את שיטתו החדה והנוקבת של אביו.
שני בניו האחרים של "היהודי" כיהנו גם הם כאדמו"רים. רבי יהושע אשר רבינוביץ (תקס"ד – כ"ח באייר תרכ"ב) כיהן כרב ואדמו"ר בזליחוב ובפאריסוב. האח השלישי, רבי נחמיה יחיאל רבינוביץ (תקס"ח – י"ט בתשרי תרי"ג) התייתם בילדותו וגודל על ידי אחיו, רבי ירחמיאל מפשיסחא. היה תלמידו המובהק של רבי ישראל מרוז'ין וכבן עשרים התמנה לאדמו"ר בביכוב הסמוכה ללובלין. חתניו של היהודי הקדוש היו רבי משה בידרמן מלעלוב והרב שמואל רפאל'ס מלובלין.
צאצאיהם של שלושת בניו של "היהודי הקדוש" כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בפולין עד לשואה שבה נספו רבים מהם ומחסידיהם. נכדו של רבי ירחמיאל, רבי יצחק יעקב רבינוביץ, הוא מייסדה של חסידות ביאלה הממשיכה להתקיים בדורנו.
קישורים חיצוניים
- 'יועץ קים קדיש ראקאץ', תפארת היהודי, נפלאות היהודי
- חידושיו על סוגיית "היא אומרת בתולה נשאתני"
- רבי יעקב יצחק - היהודי הקדוש מפשיסחא באתר אהלי צדיקים
