עמרם בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 24: שורה 24:
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.


עם ייסודו של קובץ [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]], השתתף ככותב קבוע בעיתון ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.
עם ייסודם של הקבצים [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] ו[[פרדס חב"ד]], השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.


ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].
ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].
שורה 38: שורה 38:
כמנהג ירושלים הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.
כמנהג ירושלים הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.


==כתביו==
בשנת [[תש"ע]] יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכתו.


==משפחתו==
==משפחתו==

גרסה מ־07:01, 26 באפריל 2020

הרה"ח ר' עמרם בלוי
הרה"ח ר' עמרם בלוי

הרב עמרם בלוי (א' אלול תרצ"ז - ז' אדר א' תשע"ט) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י כולל חב"ד. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'בירושלים.

תולדות חיים

נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי, הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי, בכל ליל שישי, מפי הרנ"ש ששונקין.

בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.

בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).

לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרב צבי אייזנבאך). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.

הפצת המעיינות

כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.

עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.

משהחלה היוזמה של ערבי חב"ד בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד. כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.

בעולם המחקר

לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.

עם ייסודם של הקבצים היכל הבעש"ט ופרדס חב"ד, השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.

ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך כולל חב"ד בארץ הקודש.

כולל חב"ד

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אחרית ימיו

הלך לבית עולמו באורח טראגי בז' אדר א' תשע"ט, בשעה שניסה לעלות לאוטובוס בשכונת ארמון הנציב בירושלים, אך מעד ונפל, ונהג האוטובוס שלא הבחין בנפילתו פתח בנסיעה והרב בלוי נתפס בגלגלי האוטובוס ונמחץ תחתיו.

לכוחות ההצלה שהוזעקו לזירה וחילצו את הגופה לא נותר מה לעשות, והם קבעו את מותו בגיל 81.

כמנהג ירושלים הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.

כתביו

בשנת תש"ע יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכתו.

משפחתו

  • בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק
  • בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד
  • בנו, הרב משה בלוי - רב המועצה האזורית ערבה תיכונה
  • בתו מרת שרה קוביטשעק - קרית גת
  • בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים

קישורים חיצוניים