ברכה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←מטבע הברכות: תיקנתי שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מטבע הברכות הוא סדר קבוע שקבעו חז"ל בכל מיני הברכות; ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכות המצוות, וברכות שבסדר התפילה. | מטבע הברכות הוא סדר קבוע שקבעו חז"ל בכל מיני הברכות; ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכות המצוות, וברכות שבסדר התפילה. | ||
כולם נפתחים במילים "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם". | כולם נפתחים במילים "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם". | ||
"ברוך" לשון המשכה כאמור ועתה הוא מונה את סדר ההמשכה, "אתה" מרמז לשון נוכח על עצמות הבורא "הוי'" אור אין סוף "אלוקינו" לשון כוחנו וחיותנו מורה על האור כפי שהוא מלובש בתוכנו ובתוך כל דבר עליו אנחנו מברכים "מלך" ספירת ה'מלכות' - ביחס לנברא. "העולם" - הברכה נמשכת לתוך העלם והסתר - וכאן פירוט ההנאה. | "ברוך" לשון המשכה כאמור ועתה הוא מונה את סדר ההמשכה, "אתה" מרמז לשון נוכח על עצמות הבורא "הוי'" אור אין סוף "אלוקינו" לשון כוחנו וחיותנו מורה על האור כפי שהוא מלובש בתוכנו ובתוך כל דבר עליו אנחנו מברכים "מלך" ספירת ה'מלכות' - ביחס לנברא. "העולם" - הברכה נמשכת לתוך העלם והסתר - וכאן פירוט ההנאה. | ||
גרסה מ־13:38, 5 באוגוסט 2019
הברכה היא המשכה מלמעלה ממקור השפע, מלשון "הַבְרָכָה".
הברכה צריכה לאיזה דבר שתאחז בו, וכמו המטר על שדה חרושה וזרועה, או היורה ומלקוש על תבואת השדה והכרם. אבל בשדה בור לא חרושה ולא זרועה, אין המטר יורה ומלקוש מביאים תועלת.[1]
מטבע הברכות
| ערך מורחב – מטבע הברכות |
מטבע הברכות הוא סדר קבוע שקבעו חז"ל בכל מיני הברכות; ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכות המצוות, וברכות שבסדר התפילה. כולם נפתחים במילים "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם".
"ברוך" לשון המשכה כאמור ועתה הוא מונה את סדר ההמשכה, "אתה" מרמז לשון נוכח על עצמות הבורא "הוי'" אור אין סוף "אלוקינו" לשון כוחנו וחיותנו מורה על האור כפי שהוא מלובש בתוכנו ובתוך כל דבר עליו אנחנו מברכים "מלך" ספירת ה'מלכות' - ביחס לנברא. "העולם" - הברכה נמשכת לתוך העלם והסתר - וכאן פירוט ההנאה.
החילוק בין ברכה והצלחה
כאשר היה רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב אצל הרבי אמר לרבי בשם זקנו רבי דוד מלעלוב שהגדיר את חילוק בין ברכה והצלחה, שברכה היא למעלה מדרך הטבע, והצלחה היא דבר שבדרך הטבע, ולכן הצלחה יכולה לחול גם בחוץ לארץ, מה שאין כן ברכה. וההוכחה היא, שכתוב ויהי יוסף איש מצליח - כאשר היה בבית האסורים, אך כאשר הפקיד פוטיפר את יוסף על ביתו כתוב "ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף". והביאור לכך הוא מכיון שהפקיד את יוסף להיות על ביתו, ונהיה ד' אמות של הצדיק בחינת ארץ ישראל, לכן חל הברכה שהיא למעלה מדרך הטבע, כמו בארץ ישראל.
הרבי לא קיבל דברים אלו והביא מספר ראיות שענין הברכה גדול מענין ההצלחה.
א. בענין הברכה - מבואר בדרושי חסידות, שברכה היא מלשון המשכה, כלשון המשנה[2]: "המבריך את הגפן", שפירושו - שממשיכים א' מענפי הגפן למטה בארץ. כלומר, עצם הדבר ישנו כבר, אלא שצריכים לגלות ולהמשיך את הדבר משרשו ומקורו, מן ההעלם אל הגילוי.
ב. אדמו"ר הזקן[3] מבאר שברכה ענינה המשכה משרשו ומקורו בלבד, כלומר, ברכה אינה פועלת דבר חדש, כי אם המשכה וגילוי משרשו ומקורו,
ג. בנוגע לענין ההצלחה - מבואר בדרושי אדמו"ר הצמח צדק[4] שהצלחה הוא ענין מזל, כמו שקוראים איש מוצלח, "בר מזל", וממשיך לבאר ש"מזל" הוא ענין הכתר, כלומר, למעלה מסדר השחלשלות.
מכך מוכח שהצלחה היא למעלה מברכה. כי: ברכה ענינה המשכה משורש ומקור בלבד - שמזה גופא מוכח שזהו ענין השייך לדרך הטבע. מה שאין כן הצלחה - בחינת הכתר. שלמעלה מסדר השתלשלות, למעלה מדרך הטבע.
וכן הוא בלשון העולם[5]: כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "א געבענטשטער מענטש" הרי זה דבר על דרך הרגיל, מה שאין כן כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "איש מוצלח"[6] הרי זה דבר שאינו על דרך הרגיל...
לקריאה נוספת
- התוועדויות תשמ"ה ח"א