שיחה:חיים גראביצר (ספר)

מתאים או לא מתאים?!

רק לי לא מריח פה משהו? ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

קודם כתיבת הערך, קדם דיון ביני לבין המשתמש יוסי ג. האם מתאים להכניס או לא, מהי התועלת ומה ההפסד בכך. אני חושב שהגעתי יחד איתו לעמק השווה, אבל לא נראה לי שמתאים להתדיין בנושא זה מעל גבי בימה הפתוחה לציבור הרחב. אם ברצונך, אשמח להמשיך להתכתב באימייל ולהסביר את עמדתי. • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 11:51, 3 באפריל 2013 (IDT)

איות

'גרביצער' או 'גראביצער'? איך האיות בספר? ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

האיות שם אינו קדוש (בכל מהדורה מאייתים אחרת...), ובתור מפעיל מערכת אתה יכול לשנות כפי רצונך. למיטב זכרוני האיות במהדורה האחרונה הינו כמו שכתבתי, והספר אינו בסמיכות אלי כרגע. • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 12:04, 3 באפריל 2013 (IDT)

כיוון שמאז שיצא הספר בהוצאה חדשה יש התעניינות מאד גדולה בציבור בספר, אני בסך הכל רוצה שיגיעו אליו יותר בגוגל... מישהו ראה את המהדורה החדשה? איך האיות שם? ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

בחיפוש קצר בגוגל מתברר שהאיות שהם נתנו לו באתרי המכירות הוא "גראביצר". • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 12:17, 3 באפריל 2013 (IDT)

כך נראה לי גם כתוב בהוצאה האחרונה שיצאה (תל אביב, תשי"ז לערך - לפני ידיעות אחרונות). הפצצת המעיינות • שנוזעל - בוא נתוועד • כ"ג בניסן ה'תשע"ג 12:47, 3 באפריל 2013 (IDT)

חיפוש קצר בגוגל מעלה שגם בחדשה כ"ה האיות. הועבר. ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

הבהרה חשובה

בעקבות מה שכתוב בפיסקה 'ביקורת', השתדלתי מאוד מאוד לא להכניס את דברי ומחשבות הכפירה שלו בגוף הערך. אני לא אשמיט בעצמי, אבל אני חושב כי מן הראוי שמי שהוסיף זאת, יראה לנכון להשמיט. • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 15:32, 3 באפריל 2013 (IDT)

ובפרט שהספר לא כל כך גדוש. יותר מתואר שם על הכנסת ספר תורה ופלפול תורני מאשר 'שאלות ותמיהות על דרכי ההנהגה' הפצצת המעיינות • שנוזעל - בוא נתוועד • כ"ג בניסן ה'תשע"ג 15:40, 3 באפריל 2013 (IDT)

לא הבנתי מה ה'בפרט' כאן. כל המטרה של כתיבת הערך (על פי מה ששוחחתי עם יוסי ג.) היא כדי שהקוראים הבלתי חקרנים יבואו על סיפוקם בקריאה זו, וממילא, צריך להשמיט כל בדל לענינים כגון דא, גם אם הם מעטים ביותר. לענ"ד. • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 15:44, 3 באפריל 2013 (IDT)

אני גם לא חושב שנכון לומר שהספר אינו גדוש בהנ"ל. כל צורת ההסתכלות והשיפוט שלו לענ"ד כפירתית בהחלט. אבל זה בלי קשר לעצם הדיון כאן (לגבי מחיקת הענין) בו אני מסכים עם זוננשיין--יוסי ג - שיחה 12:33, 4 באפריל 2013 (IDT)

מטרת המחבר

שלא כפי שחושבים רבים מאנ"ש, המחבר היה יהודי ירא ושלם מתחילתו ועד סופו, ולאחר שעלה לארה"ק התחתן עם ביתו של א' האדמו"רים בתל אביב וכו'. במכתב שכתב המחבר לידידו (נדפס בסוף המהדורה החדשה של 'ידיעות ספרים') מבאר המחבר כי מטרתו היא ליצור סוגה ספרותית חדשה, שתמשוך את לבב הקורא, ותכניס אותו לעולם של חיפוש ותשוקה רוחנית, שאיפה אחר האמת, ותעורר בו רצון פנימי להתקרב לאלוקיו. לצורך כך הוא השתמש בידיעותיו כפסיכולוג, ובמורשתו הרוחנית החב"דית. עד כאן לדבריו. לא ידעתי איך האם וכיצד להתייחס למכתב זה, ולכן הבאתי פה את עיקרו, ואשאיר זאת לחכמים ממני. • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 15:45, 3 באפריל 2013 (IDT)

אכן הי' ירא ושלם. לא היה נשוי לבתו של אדמו"ר. ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

כמו שכתבתי למעלה, גם אם כוונתו הייתה טובה, הדרך אליה רצופה בזלזול קשה ביהודים וצדיקים (ראה ר' נחום מטשערנוביל)--יוסי ג - שיחה 12:35, 4 באפריל 2013 (IDT)

סליחה חסיד. אכן לא היה נשוי לביתו של אדמו"ר (התבלבלתי עם יהודי אחר שקראתי עליו לאחרונה). יוסי, מה ההבדל אם הזלזול הוא בע"פ או בכתב? . • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ג • 15:10, 4 באפריל 2013 (IDT)

לא הבנתי עומק כוונך.--יוסי ג - שיחה 12:58, 5 באפריל 2013 (IDT)

היא לא עמוקה, אלא נכתבה בדרכים עקלקלות מפני ההכרח שבדבר. אתה מוזמן להמשיך את הדיון באימייל... • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 14:54, 5 באפריל 2013 (IDT)

למה במייל? המשיכו כאן, לפי איך שהבנתי הספר הוא מעט בעייתי... במה? ר'ובן - שיחה 15:48, 5 באפריל 2013 (IDT)

ובכן, בראש ובראשונה חשוב מאוד להדגיש שהספר אינו 'מעט' בעייתי, אלא בעייתי מאוד!. הבעיות בספר הינם רבות, ואת חלקם אפשר להבין באמת רק אחרי שקוראים את הספר... -- נכתב ע"י זוננשיין ששכח לחתום את שמו.

ׁ==ביקורת== ובכל זאת, אשתדל לכתוב פה את הנקודות העיקריות הבעייתיות בספר, ויש לשלבם בגוף הערך, ועוד חזון למועד, וכל המקדים תבוא עליו הברכה:

• א. למרות שהסופר היה שומר תורה ומצוות, הספר רצוף בהתבטאויות לא ראויות, שאינם תואמות את רוח ההלכה.
• ב. ציור דמותו של החסיד ושל המתנגד על ידי המחבר, שונות בתכלית ואף הפוכות ממה שמתוארים על ידי רבותינו נשיאינו.
• ג. זלזול (כמו שכתבת).
• ד. המחבר כותב 'בשם' הצמח צדק מאמרי חסידות, שהינם דומים במקצת למאמרים אמיתיים שנאמרו על ידו, אך מסלף אותם בצורה שיטתית, על מנת להתאימם לתוכן הספר.
• ה. כמו שנכתב בגוף הערך - תוכן הספר הינו שאלות ותמיהות אמוניות על אופן ההשגחה האלוקית על הנבראים, והנחות יסוד שאין להם יסודות בספרים הקדושים, והינם פרי הגותו האישית של המחבר.
• ה"חסיד" שמתואר בספר, אינו חסיד!! מי שאין לו "מח שליט על הלב" - גם אם על פטירת בנו - ומה הקשר בין נפילתו לפרישתו מחב"ד??? אם היה לו טיפה "מוח שליט", הוא היה מתחיל להתעלות שוב. מי שאין לו אפילו טיפה של "מוח שליט", לא יול להקרא חסיד, וק"ו להיות חסיד, וק"ו "מגדולי החסידים בעלי המדרגה"!!

מי שיש לו פסקאות נוספות של ביקורת על הספר, מוזמן להוסיף ברשימה דלמעלה, וכן הרשות נתונה ליוסי ג. לערוך את הרשימה דלעיל, על פי מה שנדברנו בעל פה. • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 17:32, 5 באפריל 2013 (IDT)

בנוגע לשאלה של ר'ובן, מה שהשמטתי מדף השיחה והתכתבי במייל, אינו קשור לתוכן הערך כלל וכלל, אלא זה היה מענה צדדי על א' מהמשפטים שנכתבו כאן. • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 17:32, 5 באפריל 2013 (IDT)

זוננשיין, כשאתה כותב למעלה "ג. זלזול (כמו שכתבת)", למה אתה מתכווין? מי כתב? --יוסי ג - שיחה 00:19, 19 באפריל 2013 (IDT)

כוונות - במקוה. • זוננשיין - תמיד בשמחה • ט' באייר ה'תשע"ג • 00:39, 19 באפריל 2013 (IDT)

לענ"ד יש כאן עוד בעיה, מילא אדם שעבר משבר ונפל וכו' עד כאן הכל בסדר אבל אם הוא היה מסיים שהוא קלט את הטעות שלו ושאם נפלת אז אתה גם אמור לעלות חזרה.... אז זה היה מזכיר לנו את דרך רבותינו נשיאנו, אבל שם הוא מסיים הפוך וכאילו זה נגמר בשום כלום כזה. --מענדי ר. - שיחה 06:53, 2 בנובמבר 2016 (UTC)

בקשר ל"מאמרים" של אדמו"ר הצמח צדק כביכול, זכורני שהרבי שליט"א כתב למחבר בנידון (הדיוק בעניינים הקשורים לרביים), ומופיע במהדורה החדשה של ספרו "סיפורי התגלות חסידים" (אגב, בנוגע לספר זה, מישהו יודע לאיזו מטרה הודפס הספר בפרט אחרי מכתב הרבי, ובפרט בהתחשב בהשקפתו של המחבר?). כמו"כ ייתכן שחלק מה"מאמרים" הם בחלקם קטעים מדברי התורה של הרש"ב מרציצא סבו של המחבר. לחיים ולברכה - גאר ווילדיג - שיחה

להתראות, אתה יכול להסביר לי מה הכוונה ב"ציור דמותו של החסיד ושל המתנגד על ידי המחבר, שונות בתכלית ואף הפוכות ממה שמתוארים על ידי רבותינו נשיאינו"? שף ויתיב • קאנפרענץ רום 07:58, 9 במאי 2019 (IST)

לצערי לא אוכל, כיון שעבר זמן ארוך מאז שקראתי את הספר (לפי המופיע פה - למעלה משש שנים...), וממילא אינני זוכר דוגמאות. להתראות - שיחה, 07:44, ז' באייר, ה'תשע"ט 07:44, 12 במאי 2019 (IST)

ספר נפלא

בעוונותי הרבים קראתי את הספר ואני מוכרח לומר שהספר יפה ומרתק מאין כמוהו, סגנון הכתיבה מדהים ואחטא לאמת אם אומר שלא נהנתי ממנו עד לב השים ושזה אחד הספרים היפים ביותר שזכיתי לקרא - עם או בלי הבעיות שבו.

על גוף הערך רציתי להעיר שהקורא את הערך עלול להתרשם שהוא חזר להיות חסיד גדול כפי שהיה ולא כהמסופר באמת בספר שהוא יצא למסע לעזור לקנטוניסטים. ר'ובן - שיחה 17:10, 23 במאי 2013 (UTC)

לכותב הערך, משהו הרווחת. עוד מישהו קרא את הספר בזכותך... • שנוזעל - שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ג 23:48, 23 במאי 2013 (UTC)

ואולי זו ההזדמנות לשקול שוב את מעמדו של הערך בחב"דפדיה.... סתאאם. • שנוזעל - שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ג 23:48, 23 במאי 2013 (UTC)

ר'ובן: א) אני מאוד מקווה שלא קראת את זה בעקבות הערך כאן בחב"דפדיה. ב) אין לי כח להתפלסף על מה שלא קרה... • זוננשיין - תמיד בשמחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ג • 01:17, 24 במאי 2013 (UTC)

אל תדאג, לא קראתי את זה בגלל הערך, פשוט אחד החברים הביא את הספר והביא לי לקרוא... מה יש להתפלסף? בסוף הספר הוא עוזב את ליובאוויטש והולך לצבא, הקורא את הערך ייתרשם כאילו שהוא חזר למעמדו הקודם... אם שנוזעל מתתכוון להמלצת הערך לדעתי זה לא כדאי, במיוחד לאור העובדה שהוא אינו ארוך, אין בו עניין מיוחד לחב"ד ועוד... ר'ובן - שיחה 10:01, 24 במאי 2013 (UTC)

א. אני שמח. ב. אמרתי כבר שאין ברצוני להתפלסף, רק שתדע שיש על מה. (אל) תקרא שוב. ג. אני מסכים איתך באופן כללי. • זוננשיין - תמיד בשמחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ג • 12:19, 24 במאי 2013 (UTC)

משום מה אני לא מצליח לקלוט על מה בדיוק אתה (לא) רוצה להתפלסף, אתה חושב שהספר כן נגמר כשהוא חוזזר למעמדו הקודם או שאתה חוב שהניסוח כאן בסדר? ר'ובן - שיחה 12:34, 24 במאי 2013 (UTC)

בעוונותי הרבים, בעברי יום אחד ליד חנות בשר ריחנית בתל-אביב, חנות ללא כל כשרות, נמשכתי אחר הריח, נכנסתי וסעדתי בה סעודה מלאה, ומאוד נהניתי ("עד לב השמים"), זו היתה אחת הסעודות היפות שאכלתי בחיי.

אפשר לכתוב כך??

ולמה אפשר לכתוב כהכתוב בתחילת פרק זה?

זה חילול השם!!! מרידה בהקב"ה!!! הגברת חילא דסט"א וכו' וכו' רח"ל.

אה, ושכחתי לעשות כותרת: "סעודה 'נפלאה'" 185.24.207.249 01:20, 14 באוגוסט 2018 (IST)

מה זה אמור להביע?!

אם משפיעי חב"ד,קראו לא לקרוא בספר הזה, מדוע מביאים את תוכנו של הספר?! בכלל, הרבה פעמים בחב"ד פדיה, יש יותר מידי "נייטרליות", מביאים את כל הגישות, הן את הטענות של צד הקדושה, והן את של היפך הקדושה, אפילו בלא להדגיש מה צד הקדושה ומה להיפך. ועוד אחרי זה שנוזעל כותב שיצא טוב מזה שמישהו קרא את ערך זה. כמובן שכל זה ענינית ולא אישית ח"ו.ראה עוד בענין זה בארוכה בדברי קרייזי אבאוט משיח, בענין פיל בחנות חרסינה. --חי גאולה - שיחה 22:11, 6 ביולי 2016 (UTC)

משפיעי חב"ד זו הגדרה רחבה. חלק מהם דווקא המליצו ודחפו לקרוא. אם תכיר את שנוזל, את חוש ההומור והציניות שלו, ואת נשוא המשפט אליו כתב, לא תהיה לך קושיא מעיקרא. הספר הזה הוא ספר עשיר, על חב"ד, שאין שום סיבה שלא יהיה כאן. בל נשכח שקהל היעד העיקרי של חב"דפדיה הוא לא תמימים בתומכי תמימים, ומשכך, ערך זה מחב"ד ומוסיף לחב"דפדיה ולא גורע. זו עכ"פ דעתי האישית. להתראות - שיחה 19:32, 23 באוגוסט 2016 (UTC)

אזכורו בספרות החב"דית

שף ויתיב, מה הנימוק למחיקה? --שיע • שיחה כ"ד באייר ה'תשע"ז 22:52, 20 במאי 2017 (UTC)

פשוט כי זה לא נכון, לא כל ספר שהכותב הנכבד לא ראה מתעלמים ממנו, יכול מאוד להיות שאין סיבה שיזכירו אותו (איפה רצית שיהיה מוזכר ואינו מוזכר). צריך לזכור שהספר הינו סך הכל רומן על רקע היסטורי ולא איזה ספר הגות וכדומה (וע"ד שיש התעלמות בביבליוגרפיה החבדית מהספר דרכים). שף ויתיב • קאנפרענץ רום 01:39, 21 במאי 2017 (UTC)

עכשיו אני רואה שהספר מוזכר בספר בתוך הגולה של אלישיב קפלון עמוד 72 הערה 95. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 12:04, 14 ביוני 2017 (UTC)

וכן בהיכל הבעש"ט כמ"פ. חכם באשי - שיחה 22:28, 11 ביולי 2017 (UTC)

חשיבות

לדעתי, אין מקום לערך זה ויש לשלב תמציתו בערך פישל שניאורסון.

הנ"ל לא קשור לדעתי על הספר עצמו, אשר סבורני שמצוה רבה לקראו. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 20:15, 12 ביוני 2017 (UTC)

קריאה בספרי חיצונים

משתמש:שף ויתיב, עריכתך זו בלתי מובנת. לא צריך מקור לעובדה שמשפיעים אוסרים את קריאתו (שכן הספר הוא חלק מספרות החילונית הפסולה האסורה והבזויה, והרי זה בכלל הא דאיתא בתניא פ"ח), צריך מקור הופכי, שיש משפיעים שתומכים בקריאתו... 141.226.88.141 07:48, 9 במאי 2019 (IST)

זה לא ספר חילוני, והקריאה בו לא גריעא מהקריאה בספרים "איסתרק" ו"מהללאל"... וכנראה שעדיפא פי אלף. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 07:55, 9 במאי 2019 (IST)

העובדה שהכותב דתי, וחלק מהנושאים בו דתיים לא הופכת את הספר לספר דתי. זה ספר פרוזה שבמפורש משתייך לתרבות החילונית. אין צורך לייפות את העובדות. אם אתה רוצה לקרוא את הספר שיבושם לך, אבל האמת אהוב מכולם. 141.226.88.141 08:43, 9 במאי 2019 (IST)

הספר הוא חילוני למהדרין, ולפלא עצם הדיון בזה. יש שם קטע אחד לפחות (וקטע ארוך) שמנוגד להלכה בוודאות. מהי - אם לא כן - הגדרת ספר חילוני? אתה יכול לטעון (ואחלוק עליך) שיש בו תועלת יותר מהספרים האחרים שהזכרת, אך בהם אין נזק (ולדעתי האישית יש בהם גם תועלת). --יוסי ג - שיחה, 10:42, ד' באייר, ה'תשע"ט 10:42, 9 במאי 2019 (IST)

אנונימי, אכן זהו ספר פרוזה. אך בדורנו אין הם נחשבים ספרים חיצוניים, מה לעשות?

יוסי ג, כוונתך לקטע הריקוד? גם בספרים הנזכרים יש קטעים שמוזכר בהם אנשים שעשו דברים בניגוד להלכה. אני גם חולק בנוגע לתועלת בספרים הנזכרים, ואכ"מ. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 18:55, 9 במאי 2019 (IST)

שף ויתיב, ספרות הפרוזה מטבעה הינה משתייכת לספרות חול, ובכללם אכן נכללים גם הספרים שהזכרת, ומוטב שלא לקוראם (כאשר לא ברור שהינם ספרות חול, בבחינת 'חושך שם וכו)! 46.19.85.244 15:08, 10 במאי 2019 (IST)

שף ויתיב אכן כוונתי לקטע זה. אתה סתם מיתמם ואני לא אפריע לך ליהנות מזה...

ואם כבר הגענו הלום, אני באמת לא מצליח להבין את ההתלהבות מתוכן הספר (מה שאין כן מאיכות כתיבתו). לא ראיתי בו שום אותנטיות ואף חידוש. כאשר קראתי אותו, לפני כעשר שנים - פשוט לא הצלחתי לקחת את דבריו ברצינות. בור חסר תרבות שכמוני. --יוסי ג - שיחה, 13:54, ז' באייר, ה'תשע"ט 13:54, 12 במאי 2019 (IST)