עזרא בנימין שוחט: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 16: | שורה 16: | ||
"מקום דירתם לאחרי החתונה בשעה טובה ומוצלחת – על פי מכתביו – קדימה לעיר בני-ברק" – כותב הרבי לרב שוחט בשנת תשכ"ו ('אגרות-קודש' כרך כד עמ' קט). | "מקום דירתם לאחרי החתונה בשעה טובה ומוצלחת – על פי מכתביו – קדימה לעיר בני-ברק" – כותב הרבי לרב שוחט בשנת תשכ"ו ('אגרות-קודש' כרך כד עמ' קט). | ||
בתחילת אלול תשל"ג ביקש מהרבי לבא ל 770 עם בני משפחתו לחודש החגים, שלל הרבי (אגרת י'תתצב) וביקש לארגן נסיעה של אשתו והילדים לכותל | בתחילת אלול תשל"ג ביקש מהרבי לבא ל 770 עם בני משפחתו לחודש החגים, שלל הרבי (אגרת י'תתצב) וביקש לארגן נסיעה של אשתו והילדים לכותל המערבי בחול המועד סוכות, כמהו קיבלו כמה וכמה תשובות, לנסוע לכותל המערבי באותו חודש תשרי במקום להגיע ל770, הדברים התבהרו כאשר ביום כיפור נפתחה [[מלחמת יום כיפור]] והרבי כבר הנחה מראש את הילדים לתכנן כינוס בחול המועד סוכות. | ||
בשנים שגר בארץ הקודש התעסק הן בעניני שלימות הארץ, והן הפצת המעיינות{{הערת שוליים|1=ימי תמימים.}} | בשנים שגר בארץ הקודש התעסק הן בעניני שלימות הארץ, והן הפצת המעיינות{{הערת שוליים|1=ימי תמימים.}} | ||
גרסה מ־06:36, 25 באפריל 2018
הרב עזרא בנימין שוחט, הינו ראש ישיבת תומכי תמימים 'אור אלחנן - חב"ד' בלוס-אנג'לס בקליפורניה.
תולדות חיים
נולד בשוויץ לרב דב יהודה ומרת שרה שאשא שוחט למשפחה ברוכת ילדים. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של מלחמת העולם השניה בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו להאג שבהולנד שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת תשי"א, עברה המשפחה לטורונטו בקנדה, ובעקבות נס פלאי שאירע לאחת מבנות המשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה לחסידות חב"ד, אז עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.
למד בישיבת בריסק בירושלים בראשות הרב דוד סולבייטשיק, והפך להיות מבכירי התלמידים בה. יחד עימו למד בישיבת בריסק ידידו הגאון יוסף אברהם הלר ראש כולל מנחם. וקירב אותו קרוב לעניני חסידות חב"ד והרבי.
בבחרותו כתב לרבי, שהוא מאוד מאוכזב מעצמו, שהוא לא ברמה של גדולי ישראל, והרבי השיב לו במכתב מיוחד שביאר לו שאדם צריך לדאוג לתפקידו למלאות שליחות הבורא, ולא לשאוף להיום גדול,
כמו כן קיבל מענות על שאלות רבות ששאל את הרבי ומפוזרים בכרכי האגרות קודש.
בשנת תשכ"ו נשא את מרת שרה רחל[1], נכדת האדמו"ר מסלונים, ובת הרב מרדכי שלמה ומרת גניה.
"מקום דירתם לאחרי החתונה בשעה טובה ומוצלחת – על פי מכתביו – קדימה לעיר בני-ברק" – כותב הרבי לרב שוחט בשנת תשכ"ו ('אגרות-קודש' כרך כד עמ' קט).
בתחילת אלול תשל"ג ביקש מהרבי לבא ל 770 עם בני משפחתו לחודש החגים, שלל הרבי (אגרת י'תתצב) וביקש לארגן נסיעה של אשתו והילדים לכותל המערבי בחול המועד סוכות, כמהו קיבלו כמה וכמה תשובות, לנסוע לכותל המערבי באותו חודש תשרי במקום להגיע ל770, הדברים התבהרו כאשר ביום כיפור נפתחה מלחמת יום כיפור והרבי כבר הנחה מראש את הילדים לתכנן כינוס בחול המועד סוכות.
בשנים שגר בארץ הקודש התעסק הן בעניני שלימות הארץ, והן הפצת המעיינות[2] בתשל"א כשהוקמה שכונת נחלת הר חב"ד סייע בביסוס הכולל אברכים במקום [3]
בשנת תשל"ח כאשר נפתחה ישיבת אור אלחנן חב"ד שלח הרבי את הרב שחט לעמוד בראשה ומאז ועד היום ממלא את תפקדו, וזוכה להערצה גדולה בקרב תלמידיו.
במהלך השנים פיתח את הישיבה, והנהיג דרך חינוכית ולימודית יחודית שבגינה נמשכים לישיבה תלמידים רבים והיא הישיבה הגדולה ביותר בחוף המערבי עם מחזור שנתי של 150 תלמידים.
שיטת הלימוד
שיטת הלימוד של הרב שוחט היא שיטת הדיוק בפרטים, ולבאר על פי הדיוקים את כללות הסוגיה, וכן עניינים נוספים.
הרב שוחט נוהג לעורר תדיר על התקשרות לרבי, שהיא שער לכל דבר שבקדושה.
אף שמעולם לא הוציא באופן רשמי ספר, רבים מחידושיו נדפסו בקובצי מגדל אור, קבצי ההערות של ישיבתו - אור אלחנן - חב"ד.
הרב שוחט הינו אחד הראשונים שהתעמקו ודייקו בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים שחיבר הרבי.
משפחתו
- אחיו, הרב עמנואל שוחט, מגדולי רבני חב"ד בקנדה.
- אחיו, הרב דוד שוחט.
- בנו, ר' מנחם ישראל שוחט, ירושלים.
- בתו, מרת חנה מליה.
קישורים חיצוניים
- "הראש" • מנחיל העיון והדקדוק בהגדת הרבי - באתר
כ"ט אייר תשע"ו