יושבים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (קישורים פנימיים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ישיבה| | |||
|שם=יושבים | |||
|תמונה= | |||
|כתובית= | |||
|אפיון=[[כולל]] ל[[אברכים]] | |||
|תאריך יסוד= | |||
|תאריך סגירה= | |||
|מיקום=[[ליאדי]], [[ליובאוויטש]] | |||
|ראש הישיבה=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] | |||
|מנהל גשמי= | |||
|מספר תלמידים= | |||
|ספר פלפולים= | |||
|קובץ הערות= | |||
|אתר אינטרנט= | |||
|מפה= | |||
}} | |||
'''יושבים''' היה כינויים של [[חסיד]]ים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית. | '''יושבים''' היה כינויים של [[חסיד]]ים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית. | ||
לחסידים אלו, בחורים ואברכים, לא היה אפיון מוגדר, הם הגיעו ממקומות שונים לחצר ב[[ליובאוויטש]] ושם עסקו בלימוד [[נגלה]] | לחסידים אלו, בחורים ואברכים, לא היה אפיון מוגדר, הם הגיעו ממקומות שונים לחצר ב[[ליובאוויטש]] ושם עסקו בלימוד [[נגלה]] ו[[חסידות]]. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה. | ||
== בזמן אדמו"ר הזקן == | == בזמן אדמו"ר הזקן == | ||
ראשית הקבוצה היא בימי [[אדמו"ר הזקן]] אשר ייסד שלוש מחלקות, הראשונה נוסדה בשנת תקל"ח ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת תק"מ, והשלישית | {{ערך מורחב|ערך=[[החדרים]]}} | ||
ראשית הקבוצה היא בימי [[אדמו"ר הזקן]] אשר ייסד שלוש מחלקות ("חדרים"), הראשונה נוסדה בשנת [[תקל"ח]] ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת [[תק"מ]], והשלישית בשנת [[תקמ"ב]]. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים כאשר המשגיח הוא [[אדמו"ר האמצעי]], ולאחרי תקופת הלימודים יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו חסידים רבים. | |||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]], במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי, חלה חלישות בקבוצה. | == בזמן הצמח צדק== | ||
בשנת [[תקצ"ד]] ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]], במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי בעקבות התנגדות [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו את ה[[רבי|נשיאות]], חלה חלישות בקבוצה. | |||
בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם | בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]]{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע"ט}} (שהיה בעצמו "יושב" אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שהוקמה שלוש שנים מאוחר יותר ([[תרנ"ז]]). | ||
חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[פוסקים]]. בשבתם | |||
==היושבים (רשימה חלקית)== | |||
{{להשלים}} | |||
{{טורים|מספר=2|תוכן= | |||
{{גודל|4|'''יושבי ה"חדרים" בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]'''}} | |||
*הרב [[נחום מסטאראדוב]] | |||
*הרב [[פרץ חן]] | |||
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]'''}} | |||
*הרב [[נחום טוביה מפיראטין]] | |||
*הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]] | |||
*הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' [[אהרן חריטונוב|אהרן]] ור' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום]] חריטונוב) | |||
*הרב [[חיים יעקב וידרביץ]] | |||
*הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]] | |||
*הרב [[אריה לייב זיבוב]] | |||
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''}} | |||
*הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב) | |||
*הרב [[שמואל גוראריה]] | |||
*הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]] | |||
*הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135}} | |||
*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|1=ראה ליקוטי שיחות חלק כ' עמוד391}} | |||
*הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] (חלק י"ג אגרת ד'תתעח}} | |||
*הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]] | |||
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''}} | |||
*הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (וורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]] | |||
*הרב [[מנחם מענדל דיסקין]] ("ליאדיער") | |||
*הרב [[מיכאל וילנסקי]] (בנו של ר' [[בערל וילנסקי]]) | |||
*יש האומרים {{מקור}} כי גם אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק]], היה יושב אצל אדמו"ר הרש"ב | |||
}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''' ([[תש"ע]]), פרק ק"ו. | *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''' ([[תש"ע]]), פרק ק"ו. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]] | ||
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]] | [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]] | ||
גרסה מ־20:21, 20 בינואר 2018
| יושבים | |
|---|---|
| אפיון | כולל לאברכים |
| מיקום | ליאדי, ליובאוויטש |
| ראש הישיבה | אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב |
יושבים היה כינויים של חסידים שישבו בחצר רבותינו נשיאנו בליובאוויטש ועסקו בלימוד נגלה ובחזרה ולימוד מאמרי רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית.
לחסידים אלו, בחורים ואברכים, לא היה אפיון מוגדר, הם הגיעו ממקומות שונים לחצר בליובאוויטש ושם עסקו בלימוד נגלה וחסידות. במקומות מסויימים היה המנהג שאברכים אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה.
בזמן אדמו"ר הזקן
| ערך מורחב – החדרים |
ראשית הקבוצה היא בימי אדמו"ר הזקן אשר ייסד שלוש מחלקות ("חדרים"), הראשונה נוסדה בשנת תקל"ח ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת תק"מ, והשלישית בשנת תקמ"ב. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים כאשר המשגיח הוא אדמו"ר האמצעי, ולאחרי תקופת הלימודים יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו חסידים רבים.
בזמן הצמח צדק
בשנת תקצ"ד ייסד אדמו"ר הצמח צדק ישיבה קבועה בליובאוויטש. לאחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש בי"ג תשרי תרמ"ג, במשך השנים המכונות "חורבן ליובאוויטש" כאשר לא היה רבי רשמי בעקבות התנגדות אדמו"ר הרש"ב לקבל על עצמו את הנשיאות, חלה חלישות בקבוצה.
בשנת תרנ"ד, כאשר המשכילים והציונים הגבירו את פעולותיהם, קיבץ אדמו"ר הרש"ב בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם דא"ח וראה בהם כמגן נגד התנועת ההשכלה והציונות שפשטו בימים ההם. חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה בגמרא ובפוסקים. בשבתם בליובאוויטש המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מאדמו"ר הרש"ב. משפיע הקבוצה היה ר' חנוך הענדל קוגל[1] (שהיה בעצמו "יושב" אצל אדמו"ר המהר"ש), שלימד אותם תניא מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני לתומכי תמימים ליובאוויטש, שהוקמה שלוש שנים מאוחר יותר (תרנ"ז).
היושבים (רשימה חלקית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
יושבי ה"חדרים" בתקופת אדמו"ר הזקן
- הרב נחום מסטאראדוב
- הרב פרץ חן
בתקופת אדמו"ר הצמח צדק
- הרב נחום טוביה מפיראטין
- הרב חיים יהודה לייב ליטווין
- הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' אהרן ור' שלום חריטונוב)
- הרב חיים יעקב וידרביץ
- הרב אברהם חיים רוזנבוים
- הרב אריה לייב זיבוב
בתקופת אדמו"ר המהר"ש
- הרב חנוך הענדל קוגל (בהמשך נהיה משפיע ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב)
- הרב שמואל גוראריה
- הרב יעקב שמעון מוויטבסק
- הרב חיים דוד ליין, שו"ב בנעוול[2]
- הרב מאיר שלמה ינובסקי[3]
- הרב יחיאל הלפרין[4]
- הרב ברוך שניאור זלמן שניאורסון
בתקופת אדמו"ר הרש"ב
- הרב שרגא פייביש זלמנוב
- הרב מנחם מענדל דיסקין ("ליאדיער")
- הרב מיכאל וילנסקי (בנו של ר' בערל וילנסקי)
- יש האומרים [דרוש מקור] כי גם אביו של הרבי, רבי לוי יצחק, היה יושב אצל אדמו"ר הרש"ב
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית (תש"ע), פרק ק"ו.