נוי סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
{{ציטוט|תוכן=ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו ב[[נוי סוכה]], ולא בתלייה על ה[[סכך]], ולא על-גבי הדפנות | {{ציטוט|תוכן=ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו ב[[נוי סוכה]], ולא בתלייה על ה[[סכך]], ולא על-גבי הדפנות | ||
|מרכאות=כן|מקור=[[היום יום]] חלק ב' (שלא נדפס), קטע א'}} | |מרכאות=כן|מקור=[[היום יום]] חלק ב' (שלא נדפס), קטע א'}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9913&CategoryID=1779 אין מנהגנו בנוי סוכה]''', [[שבועון התקשרות]] גליון תתר | *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9913&CategoryID=1779 אין מנהגנו בנוי סוכה]''', [[שבועון התקשרות]] גליון תתר | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
[[קטגוריה:סוכות]] | [[קטגוריה:סוכות]] | ||
[[קטגוריה:מנהגי תשרי]] | [[קטגוריה:מנהגי תשרי]] | ||
[[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]] | |||
גרסה מ־15:19, 3 באוקטובר 2017
מנהג ישראל לקשט את הסוכה בקישוטים פירות ותמונות הנקראים בלשון חז"ל "נוי סוכה". יש נוהגים שלא לתלות קישוטים על הסכך אלא רק על הדפנות מטעם סכך פסול. הגמרא מספרת במסכת ביצה [1] שהיו נוהגים לתלות מיני פירות בסוכה כנוי סוכה אך אין להוריד אותם לפני סיום החג: "התניא: סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבלים - אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם - הכל לפי תנאו".
חסידים מסבירים שמנהג זה הוא הדגשה לעניין חביבות הסוכה - לדגיש את הנוי הפנימי שיש לה מצד עצמה - הנוי הרוחני של המצווה. ועל כן לא שמים קישוטים גשמיים.
בפועל נהגו חסידים רבים לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו.
בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה, ולא בתלייה על הסכך, ולא על-גבי הדפנות
— היום יום חלק ב' (שלא נדפס), קטע א'
קישורים חיצוניים
- אין מנהגנו בנוי סוכה, שבועון התקשרות גליון תתר
הערות שוליים
- ↑ דף ל עמוד ב