הבדלים בין גרסאות בדף "איתא במדרש תילים"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''איתה במדרש תילים''' הוא [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר חסידות]] אותה כתב [[הרבי המהר"ש]] (יש אומרים{{מקור}} [[הצמח-צדק]], אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך), ונאמר על-ידי בנו, [[הרבי הרש"ב]] ביום ה[[בר-מצווה]] שלו, ומאוחר יותר -על-ידי בנו של הרבי ה[[רש"ב]] - הרבי הריי"צ. | + | '''איתה במדרש תילים''' הוא [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר חסידות]] אותה כתב [[הרבי המהר"ש]] (יש אומרים{{מקור}} כי המאמר נמסר לו מ[[הצמח-צדק]], אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך), ונאמר על-ידי בנו, [[הרבי הרש"ב]] ביום ה[[בר-מצווה]] שלו, ומאוחר יותר -על-ידי בנו של הרבי ה[[רש"ב]] - הרבי הריי"צ. |
==חזרת המאמר בבר מצווה== | ==חזרת המאמר בבר מצווה== | ||
| − | המאמר [[דיבור המתחיל]] "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של [[אדמו"ר מהר"ש]], אותו חזר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחגיגית ה[[בר מצוה]] שלו ב[[כ' חשוון]] [[תרל"ד]], וכן [[אדמו"ר הריי"צ]] בחגיגת הבר-מצווה שלו ב[[י"ב תמוז]] [[תרנ"ג]]. | + | המאמר [[דיבור המתחיל]] "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של [[אדמו"ר מהר"ש]], אותו חזר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחגיגית ה[[בר מצוה]] שלו ב[[כ' חשוון]] [[תרל"ד]], וכן [[אדמו"ר הריי"צ]]בחגיגת הבר-מצווה שלו ב[[י"ב תמוז]] [[תרנ"ג]]{{הערה|1=בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים ב[[אדמו"ר הריי"צ#בר מצווה|בר המצווה שלו]] ב[[אוהל]], בחדר [[אדמו"ר הרש"ב]], ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.}} . |
מאוחר יותר, [[הרבי]] תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה: | מאוחר יותר, [[הרבי]] תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה: | ||
| − | + | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אר"א כו' קיימו קיימו מצוות תפילין כו'. ונהוג אצל מה-וכמה מ[[אנ"ש]] שי' לומר (לחזור) בסעודת בר-המצוה מאמר דא"ח המתחיל ומבאר מאמר ר"א הנ"ל כו'{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14934&st=&pgnum=512&hilite= חלק ט"ז עמוד 499]}} }} | |
| − | [[לקוטי שיחות]] | ||
ובמקום נוסף: | ובמקום נוסף: | ||
| − | + | {{ציטוטון|מרכאות= | |
| + | כן|כן מהנכון לחזור – הבר-מצווה המאמר דיבור-המתחיל "איתא במדרש תילים", וקל ללומדו בעל-פה, וגם בנו יעשה כן כו'{{הערה|1=[[אגרות-קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=129&hilite= חלק י"ט עמוד ק'"א]}} }} | ||
| + | ===איתא במדרש תילים - [[תשכ"ח]]=== | ||
| + | בשנת [[תשכ"ח]] אמר הרבי [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "איתא במדרש תילים" שעסק בביאור המאמר "איתא במדרש תילים" [[תרנ"ג]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/76632_news_02122014_3910.pdf "איתא במדרש תילים" תשכ"ח] (עמוד ,45)}} ויש הנוהגים לחזור בבר מצווה דווקא על המאמר הזה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69167 חדש! מאמר איתא במדרש תילים של הרבי] {{שטורעם}} }}. | ||
| − | == תוכן המאמר == | + | ==תוכן המאמר== |
| + | המאמר עוסק בביאור מאמר [[רבי אליעזר]] המופיע במדרש תילים (על ספר [[תהילים]].) על הפסוק {{ציטוטון|מרכאות=כן|כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה{{הערה|1=תהילים א', ב'}} }}. מאמר רבי אליעזר: | ||
| + | {{ציטוטון|מרכאות=כן|אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות [[תפילין]] ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים ב[[תורה]] יומם ולילה{{הערה|1=מדרש תילים, א', ב'}} }}. נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות [[תפילין]] ל[[לימוד תורה]]? | ||
| − | + | התשובה בקיצור: למצוות ה[[תפלין]] ישנה מעלה על לימוד ה[[תורה]]. לימוד ה[[תורה]] ממשיך רק את [[בחינת]] [[מוחין ומידות|מוחין במידות]], מה-שאין כן [[הנחת תפילין]] - שממשיך את בחינת "[[מוחין|מוחין בעצם]]". בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל [[בר מצווה]] ונקרא "איש" - משום שרק ל"איש" יש "[[מוחין דגדלות]]" שרק בעזרתם ניתן להמשיך "[[מוחין|מוחין בעצם]]"{{הערה|1=אות ג'}}. | |
| − | + | ===הדיוק בחזרת המאמר=== | |
| + | כשלמד [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[מאמר]] (שכאמור, חזר עליו [[שינון תניא בעל פה|בעל פה]] ב[[אדמו"ר הריי"צ#בר מצווה|בר המצווה שלו]]), התקשה כשהגיע לפסוק '''"אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו ''או מה'' מידך יקח"'''{{הערה|[[איוב]] ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש '''"יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו'"''' המופיע בשינויים קלים ב[[חומש שמות|מדרש שמות רבה]] פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא ([[מסכת ברכות]] ו', א'):'''"ומי כעמך ישראל"'' ואילו ב[[מאמר]] מופיע '''''"ומי כעמך ''כישראל''"''' , וב[[תהילים]] (כ"ה, ו') '''"זכור רחמיך '''[[הוי"ה (שם)|הוי]]'''' וחסדיך"'' וב[[מאמר]] - '''"זכור רחמיך וחסדיך"''' ועוד.}} משום שבמאמר הופיע באופן שונה - '''"''ומה מידך יקח''"'''. כששאל את אביו - אדמו"ר הרש"ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו '''"דו חזר ווי דא שטייט!"'''{{הערה|משיחת [[כ"ק אדמו"ר]]}} | ||
==הדפסת המאמר== | ==הדפסת המאמר== | ||
| שורה 27: | שורה 32: | ||
==קישורים חצוניים== | ==קישורים חצוניים== | ||
| − | + | [http://www.shturem.net/images/news/76632_news_02122014_3910.pdf מאמר "איתה במדרש תילים" תרנ"ג מבואר (עמוד 5) ומאמר "איתא במדרש תילים" תשכ"ח (עמוד 45)] {{שטורעם}} | |
| + | [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38838 מצגת להמחשת המאמר] {{COL}} | ||
| + | |||
| + | [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=102958 דיסק חדש: שרים מאמר 'איתא במדרש תילים'] {{COL}} | ||
{{בר מצווה}} | {{בר מצווה}} | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]] | [[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]] | ||
[[קטגוריה:בר מצווה]] | [[קטגוריה:בר מצווה]] | ||
| + | [[קטגוריה::מנהגי חב"ד]] | ||
גרסה מ־17:19, 31 באוגוסט 2017
איתה במדרש תילים הוא דיבור המתחיל של מאמר חסידות אותה כתב הרבי המהר"ש (יש אומרים[דרוש מקור] כי המאמר נמסר לו מהצמח-צדק, אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך), ונאמר על-ידי בנו, הרבי הרש"ב ביום הבר-מצווה שלו, ומאוחר יותר -על-ידי בנו של הרבי הרש"ב - הרבי הריי"צ.
תוכן עניינים
חזרת המאמר בבר מצווה
המאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של אדמו"ר מהר"ש, אותו חזר אדמו"ר הרש"ב בחגיגית הבר מצוה שלו בכ' חשוון תרל"ד, וכן אדמו"ר הריי"צבחגיגת הבר-מצווה שלו בי"ב תמוז תרנ"ג[1] .
מאוחר יותר, הרבי תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה:
ובמקום נוסף: "כן מהנכון לחזור – הבר-מצווה המאמר דיבור-המתחיל "איתא במדרש תילים", וקל ללומדו בעל-פה, וגם בנו יעשה כן כו'[3] "
איתא במדרש תילים - תשכ"ח
בשנת תשכ"ח אמר הרבי מאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" שעסק בביאור המאמר "איתא במדרש תילים" תרנ"ג[4] ויש הנוהגים לחזור בבר מצווה דווקא על המאמר הזה[5].
תוכן המאמר
המאמר עוסק בביאור מאמר רבי אליעזר המופיע במדרש תילים (על ספר תהילים.) על הפסוק "כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה[6] ". מאמר רבי אליעזר: "אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה[7] ". נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות תפילין ללימוד תורה?
התשובה בקיצור: למצוות התפלין ישנה מעלה על לימוד התורה. לימוד התורה ממשיך רק את בחינת מוחין במידות, מה-שאין כן הנחת תפילין - שממשיך את בחינת "מוחין בעצם". בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל בר מצווה ונקרא "איש" - משום שרק ל"איש" יש "מוחין דגדלות" שרק בעזרתם ניתן להמשיך "מוחין בעצם"[8].
הדיוק בחזרת המאמר
כשלמד אדמו"ר הריי"צ את המאמר (שכאמור, חזר עליו בעל פה בבר המצווה שלו), התקשה כשהגיע לפסוק "אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח"[9] משום שבמאמר הופיע באופן שונה - "ומה מידך יקח". כששאל את אביו - אדמו"ר הרש"ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו "דו חזר ווי דא שטייט!"[10]
הדפסת המאמר
המאמר נדפס ב:
- ספר המאמרים תרל"ד עמוד נג
- ספר המאמרים תרנ"ג עמוד רעג
- ספר המאמרים תש"ח עמוד 271
- המאמר יצא-לאור עם ביאור תחתיו ע"י הרב יהודה לייב גינזבורג בשנת תשע"ו
- המאמר נדפס יחד עם הסבר בחוברת בשם "התפילין של ריבון העולמים" בכתיבת הרב נחום רבינוביץ בסדרת "מאמר מבואר" בהנהלת מכון "טעם ודעת"
קישורים חצוניים
מאמר "איתה במדרש תילים" תרנ"ג מבואר (עמוד 5) ומאמר "איתא במדרש תילים" תשכ"ח (עמוד 45) 
דיסק חדש: שרים מאמר 'איתא במדרש תילים' 
| בר מצווה | ||
|---|---|---|
| מושגים | קבלת עול מצוות • הנחת תפילין • איתא במדרש תילים • בר מצווה לעולים • בר מצווה ליתומים • יום הולדת • בת מצווה |  |
| ספרים | שערי בר מצווה • בן י"ג למצוות • שבח יקר | |
| אצל רבותינו נשיאנו | בר המצווה של אדמו"ר הריי"צ • בר המצווה של הרבי | |
הערות שוליים
- ↑ בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים בבר המצווה שלו באוהל, בחדר אדמו"ר הרש"ב, ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 499
- ↑ אגרות-קודש חלק י"ט עמוד ק'"א
- ↑ "איתא במדרש תילים" תשכ"ח (עמוד ,45)
- ↑ חדש! מאמר איתא במדרש תילים של הרבי
- ↑ תהילים א', ב'
- ↑ מדרש תילים, א', ב'
- ↑ אות ג'
- ↑ איוב ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש "יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו'" המופיע בשינויים קלים במדרש שמות רבה פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא (מסכת ברכות ו', א'):"ומי כעמך ישראל" ואילו במאמר מופיע "ומי כעמך כישראל" , ובתהילים (כ"ה, ו') "זכור רחמיך הוי' וחסדיך" ובמאמר - "זכור רחמיך וחסדיך" ועוד.
- ↑ משיחת כ"ק אדמו"ר
[[קטגוריה::מנהגי חב"ד]]
