פנים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה ") |
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
פנים, הם קובץ האברים בגוף הנמצאים בקדמת הראש. | |||
דרך ראיית הפנים ניתן לדעת הרבה מאוד על נפש האדם, הרבה יותר מאשר הסתכלות על אברים אחרים בגוף (כגון בטן ו[[רגל]]), וזאת בגלל הבעות הפנים המבטאות את מהלך הנפש, וכל בגלל סיבות נוספות הכתובות בפנימיות התורה. | |||
==בקבלה== | ==בקבלה ובחסידות== | ||
הוא גילוי ההשפעה בדרך התקרבות ו[[אהבה]] וחיבה, היפוך בחינת [[אחוריים]] "כמאן דשדי בתר כתפוי" (כמי שמשליך מאחורי כתפיו). | |||
===בקבלה=== | |||
בקבלה{{הערה|[[אוצרות חיים]] שער העקודים}} נתבאר כי בשם ע"ב ד[[א"ק]] אין כלל בחינות של פנים ואחור, ושם זה מכון כנגד הבחינה שבגולגולת שמעל המצח. רק מ[[שם ס"ג]] דא"ק מתחיל בחינת הפנים, והוא שמקום שיש בו בחינת [[נקב]], כמו ה[[עינים]] וה[[אזנים]] וה[[חוטם]] וה[[פה]] מכונה פנים ואילו מקום שאין בו נקבים אלו נקרא אחור. | בקבלה{{הערה|[[אוצרות חיים]] שער העקודים}} נתבאר כי בשם ע"ב ד[[א"ק]] אין כלל בחינות של פנים ואחור, ושם זה מכון כנגד הבחינה שבגולגולת שמעל המצח. רק מ[[שם ס"ג]] דא"ק מתחיל בחינת הפנים, והוא שמקום שיש בו בחינת [[נקב]], כמו ה[[עינים]] וה[[אזנים]] וה[[חוטם]] וה[[פה]] מכונה פנים ואילו מקום שאין בו נקבים אלו נקרא אחור. | ||
==בחסידות== | ===בחסידות=== | ||
גילוי הפנים לישראל נמשך מי"ג מידות הרחמים, ובפרטות ממידת [[ארך אפים]] שמשמעותה שיהא גילוי זה ארוך ונמשך עד למטה מאד{{הערה|ליקוטי תורה שלח לט, ב}}. | גילוי הפנים לישראל נמשך מי"ג מידות הרחמים, ובפרטות ממידת [[ארך אפים]] שמשמעותה שיהא גילוי זה ארוך ונמשך עד למטה מאד{{הערה|ליקוטי תורה שלח לט, ב}}. | ||
| שורה 12: | שורה 18: | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:מבשרי אחזה אלוק]] | [[קטגוריה:מבשרי אחזה אלוק]] | ||
[[קטגוריה:אברי הגוף]] | |||
גרסה מ־11:32, 3 בנובמבר 2016
פנים, הם קובץ האברים בגוף הנמצאים בקדמת הראש. דרך ראיית הפנים ניתן לדעת הרבה מאוד על נפש האדם, הרבה יותר מאשר הסתכלות על אברים אחרים בגוף (כגון בטן ורגל), וזאת בגלל הבעות הפנים המבטאות את מהלך הנפש, וכל בגלל סיבות נוספות הכתובות בפנימיות התורה.
בקבלה ובחסידות
הוא גילוי ההשפעה בדרך התקרבות ואהבה וחיבה, היפוך בחינת אחוריים "כמאן דשדי בתר כתפוי" (כמי שמשליך מאחורי כתפיו).
בקבלה
בקבלה[1] נתבאר כי בשם ע"ב דא"ק אין כלל בחינות של פנים ואחור, ושם זה מכון כנגד הבחינה שבגולגולת שמעל המצח. רק משם ס"ג דא"ק מתחיל בחינת הפנים, והוא שמקום שיש בו בחינת נקב, כמו העינים והאזנים והחוטם והפה מכונה פנים ואילו מקום שאין בו נקבים אלו נקרא אחור.
בחסידות
גילוי הפנים לישראל נמשך מי"ג מידות הרחמים, ובפרטות ממידת ארך אפים שמשמעותה שיהא גילוי זה ארוך ונמשך עד למטה מאד[2].
ההארה המאירה בפנים העליונים נקראת ואמת, ומשם הארת ש"ע נהורין העליונים, המאירים בתרין תפוחין קדישין דאריך, שהם שני בחינות של הפנים, מימין ומשמאל.
זהו גם ענין לחם הפנים שנערך בשבת, שמורה על בחינה שכולו פנים ואין בו אחוריים כלל, ולכן צריך לחבר ב' הלחמים דשבת אחוריהם הביתה זה לזה ופניהם לחוץ להיות כולו פנים, והוא סוד ב' הלחמים שהם יחודא עילאה ויחודא תתאה, לחם מן השמים ולחם מן הארץ שמתחברין כאחד, שאף לפי קבלת האריז"ל בענין י"ב חלות [כנגד לחם הפנים] מ"מ העיקר הם ב' החלות שעליהם מברך המוציא שמניח אותם זו בצד זו להיות פניהם לחוץ[3].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ אוצרות חיים שער העקודים
- ↑ ליקוטי תורה שלח לט, ב
- ↑ לקוטי תורה עקב, יז, א