אפים: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''ארך אפים''' הוא אחד מי"ג מידות הרחמים של אריך אנפין. ==השפעתו== מידה זו היא שורש מידת ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ארך אפים''' הוא אחד מ[[י"ג מידות הרחמים]] של [[אריך אנפין]]. | '''ארך אפים''' הוא אחד מ[[י"ג מידות הרחמים]] של [[אריך אנפין]]. | ||
==השפעתו== | ==השפעתו== | ||
ענין עגולי [[אריך אנפין]] הוא המקיף העליון המקיף את כללות העולמות [[אבי"ע]], ומשם יכול להשתלשל רצונו של [[הקב"ה]] גם בעולם הגשמי. והטעם שיכול להתפשט שם, כי לנגד אריך אנפין, שהוא בחינת ה[[כתר]] שלמעלה מן השתלשלות, מעלה ומטה הכל אחד. ולכן נקרא הוא בשם "אריך אנפין" על שם מידת "[[ארך אפים]]", שיכול להמשך גם למטה. | |||
מידה זו היא שורש [[מידת החסד]], אלא שהיא בשרשה, בהיותה נקראת "גדולה". וזה טעם החילוק, שב[[עץ חיים]] קורא למידה זו מידת חסד ולא אמר גדולה, כי שם מדבר בחסד ד[[זעיר אנפין]] דאצילות, אשר הכלים הם בבחי' גבול ותכלית{{הערה|רל"ו אלפים רבבות פרסאות כמ"ש באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי}} ולכן נק' זעיר אנפין משא"כ ארך אפים הוא אין סוף. ולכן בחסד דז"א נק' חסד דמ"ה בחי' ביטול שהכלים בטלים ממש לא"ס ב"ה אבל בחי' וגדל חסד ורב חסד זהו בבחינת א"א שלמעלה מהאצילות כנ"ל וכמ"ש בזהר שם בענין חסד דלגאו וחסד דלבר ע"ש. אך מידה זו של חסד שלפני עולם האצילות היא בבחינת גדולה, ולכן מ[[שבירת הכלים]] שמ[[עולם התהו]] נתהוה בחי' חסד דישמעאל אשר גם הוא פזרן אכן הפיזור בכדי להראות את עשרו ותפארת גדולתו ולהיות לו לשם ולתפארת. הפך מבחי' הביטול מבחי' עפר ואפר{{הערה|ליקוטי תורה לז, ב}}. | מידה זו היא שורש [[מידת החסד]], אלא שהיא בשרשה, בהיותה נקראת "גדולה". וזה טעם החילוק, שב[[עץ חיים]] קורא למידה זו מידת חסד ולא אמר גדולה, כי שם מדבר בחסד ד[[זעיר אנפין]] דאצילות, אשר הכלים הם בבחי' גבול ותכלית{{הערה|רל"ו אלפים רבבות פרסאות כמ"ש באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי}} ולכן נק' זעיר אנפין משא"כ ארך אפים הוא אין סוף. ולכן בחסד דז"א נק' חסד דמ"ה בחי' ביטול שהכלים בטלים ממש לא"ס ב"ה אבל בחי' וגדל חסד ורב חסד זהו בבחינת א"א שלמעלה מהאצילות כנ"ל וכמ"ש בזהר שם בענין חסד דלגאו וחסד דלבר ע"ש. אך מידה זו של חסד שלפני עולם האצילות היא בבחינת גדולה, ולכן מ[[שבירת הכלים]] שמ[[עולם התהו]] נתהוה בחי' חסד דישמעאל אשר גם הוא פזרן אכן הפיזור בכדי להראות את עשרו ותפארת גדולתו ולהיות לו לשם ולתפארת. הפך מבחי' הביטול מבחי' עפר ואפר{{הערה|ליקוטי תורה לז, ב}}. | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
גרסה מ־03:48, 13 באוקטובר 2016
ארך אפים הוא אחד מי"ג מידות הרחמים של אריך אנפין.
השפעתו
ענין עגולי אריך אנפין הוא המקיף העליון המקיף את כללות העולמות אבי"ע, ומשם יכול להשתלשל רצונו של הקב"ה גם בעולם הגשמי. והטעם שיכול להתפשט שם, כי לנגד אריך אנפין, שהוא בחינת הכתר שלמעלה מן השתלשלות, מעלה ומטה הכל אחד. ולכן נקרא הוא בשם "אריך אנפין" על שם מידת "ארך אפים", שיכול להמשך גם למטה.
מידה זו היא שורש מידת החסד, אלא שהיא בשרשה, בהיותה נקראת "גדולה". וזה טעם החילוק, שבעץ חיים קורא למידה זו מידת חסד ולא אמר גדולה, כי שם מדבר בחסד דזעיר אנפין דאצילות, אשר הכלים הם בבחי' גבול ותכלית[1] ולכן נק' זעיר אנפין משא"כ ארך אפים הוא אין סוף. ולכן בחסד דז"א נק' חסד דמ"ה בחי' ביטול שהכלים בטלים ממש לא"ס ב"ה אבל בחי' וגדל חסד ורב חסד זהו בבחינת א"א שלמעלה מהאצילות כנ"ל וכמ"ש בזהר שם בענין חסד דלגאו וחסד דלבר ע"ש. אך מידה זו של חסד שלפני עולם האצילות היא בבחינת גדולה, ולכן משבירת הכלים שמעולם התהו נתהוה בחי' חסד דישמעאל אשר גם הוא פזרן אכן הפיזור בכדי להראות את עשרו ותפארת גדולתו ולהיות לו לשם ולתפארת. הפך מבחי' הביטול מבחי' עפר ואפר[2].
ענינו
אדמו"ר הזקן מבאר[3], כי ארך אפים הוא כמשמעותו - גילוי הפנים באופן של אריכות ואין סוף, כי פנים הוא גילוי ההשפעה בדרך התקרבות ואהבה וחיבה, משא"כ אחוריים כמאן דשדי בתר כתפוי. וארך אפים פירוש שיהא גילוי זה ארוך ונמשך עד למטה מאד.
והשפעה זו היא מבחינת "כאשר דברת לאמר ה' ארך אפים", דבור הוא בקול רם והכרזה[4] והוא מעלמא דאתגליא, ואמירה הוא בלב, ובמחשבה, ומבחי' גילוי שבדיבור מדרגות עליונים נעשה בחינת העלם במדרגות התחתונים, כמשל דיבור הרב שנעשה מחשבה אצל התלמיד, ובחי' העלם זה הוא השרש של גילוי התהוות מדרגות התחתונים, וכמ"ש בכתבי האריז"ל שממלכות דאצילות נעשה כתר חכמה בינה דעת בבריאה, כו' וכן ממלכות דבריאה ליצירה, וממלכות דיצירה לעשיה.
והנה מן התורה נמשך הזיו בגן עדן העליון, ומקיום המצות נמשך בגן עדן התחתון, וזהו כאשר דברת לאמר שמבחינת דבור התורה נעשה אמירה והעלם במדרגות התחתונים להיות מקור גילוי ההשפעה בג"ע לנשמות הנבראים כנ"ל. כך יגדל נא כח אדני להיות ארך אפים שיתארך ויומשך גילוי זה למטה יותר, וכענין שנשפל ונמשך כח התורה והמצוות גם למטה בעולם הזה אפילו עכשיו, שהרי המצות יש מהן שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז וכמ"ש אם בחקתי תלכו וגו' והשיג לכם דיש וגו' ונתתי שלום בארץ וגו' ואין מקרא יוצא מידי פשוטו.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==