יצחק יואל רפאלוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ") |
מ (החלפת טקסט – "ע"פ" ב־"על פי") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע [[אדמו"ר מהר"ש]] 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.{{הערת שוליים|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ..}} | ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע [[אדמו"ר מהר"ש]] 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.{{הערת שוליים|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ..}} | ||
בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]], בה נפטר ב[[ט"ו תמוז]] [[תרצ"ו]] ויש אומרים ב [[כ"ו תמוז]] [[תרח"צ]]. {{הערה|ט"ו תמוז | בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]], בה נפטר ב[[ט"ו תמוז]] [[תרצ"ו]] ויש אומרים ב [[כ"ו תמוז]] [[תרח"צ]]. {{הערה|ט"ו תמוז על פי דברי ימי הרבנים רבקה, עמוד עא, הערה 172. וכן היה כתוב בטעות בספר השיחות [[תרפ"א]] עמ' 9. על פי מכתב הנדפס באג"ק אדמו"ר הריי"צ, ונתברר שבמכתב הנדפס היה טעות. ונתקן בספר השיחות שי"ל לאח"ז}}. ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־02:14, 23 בספטמבר 2016
הרב יצחק יואל רפאלוביץ היה רבה של קרמנצ'וג לאחר פטירת הרב צבי תומרקין ששימש ברבנות לאחר פטירתו של אחיו הרב יוסף תומרקין. הרב יצחק יואל היה חתנו של יוסף תומרקין.
הרב יצחק יואל היה מחסידי הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש, ואדמו"ר הרש"ב.
בתקופה הראשונה קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר לאדמו"ר הרש"ב. במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי הרש"ב, והשתתף באסיפת הרבנים עת"ר שם עמד לצידו של אדמו"ר הרש"ב במלחמה על שמירת חומות היהדות.
הקהל נשמע תמיד להוראותיו וקיבלן בכבוד, הן בגלל אופיו התקיף של הרב והן בגלל שהיה גביר גדול ונכבד. עצותיו תמיד התגלו כמועילות ופקחותו היתה ידועה ומפורסמת בציבור.
ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע אדמו"ר מהר"ש 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.[1]
בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים, בה נפטר בט"ו תמוז תרצ"ו ויש אומרים ב כ"ו תמוז תרח"צ. [2]. ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ..
- ↑ ט"ו תמוז על פי דברי ימי הרבנים רבקה, עמוד עא, הערה 172. וכן היה כתוב בטעות בספר השיחות תרפ"א עמ' 9. על פי מכתב הנדפס באג"ק אדמו"ר הריי"צ, ונתברר שבמכתב הנדפס היה טעות. ונתקן בספר השיחות שי"ל לאח"ז