לייב בעל היסורים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ערב שבת " ב־"ערב שבת ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "הסתלקותו" ב־"הסתלקותו") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
רבי לייב היה מראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו ב[[חברון]]. לקראת זקנותו עבר לדור בעיר [[צפת]].{{הערה|1=כן גם מובא בספר שערי ירושלים, שער ד'}}. שמו בעל הייסורים נדבק בו, בשל ייסורים רבים אותם עבר, חלקם על ידי ה[[מתנגד]]ים לתנועת החסידות{{מקור}}. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו כי הוא מופשט לגמרי מן העולם הזה, ואף מינה אותו להדריך ולנהל את האברכים הצעירים. | רבי לייב היה מראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו ב[[חברון]]. לקראת זקנותו עבר לדור בעיר [[צפת]].{{הערה|1=כן גם מובא בספר שערי ירושלים, שער ד'}}. שמו בעל הייסורים נדבק בו, בשל ייסורים רבים אותם עבר, חלקם על ידי ה[[מתנגד]]ים לתנועת החסידות{{מקור}}. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו כי הוא מופשט לגמרי מן העולם הזה, ואף מינה אותו להדריך ולנהל את האברכים הצעירים. | ||
מקובל שלפני | מקובל שלפני [[הסתלקות]]ו הבטיח לעזור לכל מי שיזדקק לישועה וישתטח על קברו, באמירת כל התהילים ברציפות ב[[ערב שבת]] אחרי חצות. עקב כך עולים מאות לקברו בכל שנה, בינהם גם [[מתנגד]]ים ואנשים אשר שייכים ל[[חסידות הכללית]]. | ||
הוא נפטר בשנת ב[[ט"ו חשון]] [[תקצ"ז]] ומנוחתו כבוד בצפת, אחרי החלקה הצבאית. | הוא נפטר בשנת ב[[ט"ו חשון]] [[תקצ"ז]] ומנוחתו כבוד בצפת, אחרי החלקה הצבאית. | ||
גרסה מ־01:56, 23 בספטמבר 2016
רבי לייב בעל היסורים הוא ר' לייב מטערקיש מאהילוב, שהיה מגדולי תלמידיו של אדמו"ר הזקן.[1]. אמנם ישנם הטוענים שהוא עם ר' יהודא ליב בא"א אברהם יהושע העשל, שחתום יחד עם ממוני כולל חב"ד בחברון בשנת תקצ"ז או עם הרב ר' ליב מבעלז, המוזכר באיגרתו של ר' משה מייזליש, שהינו שוהה באה"ק.
דמותו אפופת מסתורין, ולא ידועים פרטים רבים על דמותו מעשיו ופועלו, בספר שערי ירושלים מסופר אודותיו "תחילת התיישבות האשכנזים הייתה על ידי הרב החסיד המפורסם מורנו הרב לייב מאנשי חב"ד, ונקרא רבי לייבלי מחברון וגם רבי לייב בעל ייסורין. האיש הזה היה גדול בתורה וירא אלוקים מרבים, ובסוף ימיו נסע לעיר הקודש צפת, תיבנה ותיכונן, ונפטר שמה זקן ושבע ימים, וציווה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה, רחמנא ליצלן, ישתטח על קברו ויעזרוהו, וכן עושין עד היום".
רבי לייב היה מראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו בחברון. לקראת זקנותו עבר לדור בעיר צפת.[2]. שמו בעל הייסורים נדבק בו, בשל ייסורים רבים אותם עבר, חלקם על ידי המתנגדים לתנועת החסידות[דרוש מקור]. אדמו"ר הזקן אמר עליו כי הוא מופשט לגמרי מן העולם הזה, ואף מינה אותו להדריך ולנהל את האברכים הצעירים.
מקובל שלפני הסתלקותו הבטיח לעזור לכל מי שיזדקק לישועה וישתטח על קברו, באמירת כל התהילים ברציפות בערב שבת אחרי חצות. עקב כך עולים מאות לקברו בכל שנה, בינהם גם מתנגדים ואנשים אשר שייכים לחסידות הכללית.
הוא נפטר בשנת בט"ו חשון תקצ"ז ומנוחתו כבוד בצפת, אחרי החלקה הצבאית.