ישעיהו משולם זושא שובאוו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "תורת הנגלה " ב־"תורת הנגלה ") |
מ (החלפת טקסט – " שוחט " ב־" שוחט ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת תרל"ו לערך בעיר "סרדינה בודע" שב[[אוקראינה]] לאביו ר' טוביה שהיה שוחט ובודק בעיירה החסידית [[בוברויסק]]. נקרא על שם זקנו ר' [[זושא מאניפולי|משולם זוסיא מאניפולי]], וככל הנראה נקרא גם [[ישעיה]] על שם זקנו {{ה|של"ה}} הקדוש. | נולד בשנת תרל"ו לערך בעיר "סרדינה בודע" שב[[אוקראינה]] לאביו ר' טוביה שהיה [[שוחט]] ובודק בעיירה החסידית [[בוברויסק]]. נקרא על שם זקנו ר' [[זושא מאניפולי|משולם זוסיא מאניפולי]], וככל הנראה נקרא גם [[ישעיה]] על שם זקנו {{ה|של"ה}} הקדוש. | ||
היה בן למשפחה חסידית ואבותיו היו [[חסידים|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]] והנשיאים שלאחריו, כפי שהעיד לימים: "מעולם לא שמעתי בבית אבי את המילה [[קאפוסט]]". | היה בן למשפחה חסידית ואבותיו היו [[חסידים|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]] והנשיאים שלאחריו, כפי שהעיד לימים: "מעולם לא שמעתי בבית אבי את המילה [[קאפוסט]]". | ||
גרסה מ־00:46, 8 בספטמבר 2016
הרב משולם ישעיהו זושא (זוסיא) שובאוו היה רבה הראשי של רוסיה תחת שלטון האימה הקומוניסטי, שימש כרב בבית הכנסת החב"די המפורסם 'מרינה רושצ'ה' במוסקבה שם התאספו החסידים שפעלו במסירות נפש, והיה מראשי המתוועדים.
תולדות חיים
נולד בשנת תרל"ו לערך בעיר "סרדינה בודע" שבאוקראינה לאביו ר' טוביה שהיה שוחט ובודק בעיירה החסידית בוברויסק. נקרא על שם זקנו ר' משולם זוסיא מאניפולי, וככל הנראה נקרא גם ישעיה על שם זקנו של"ה הקדוש.
היה בן למשפחה חסידית ואבותיו היו חסידיו של אדמו"ר הזקן והנשיאים שלאחריו, כפי שהעיד לימים: "מעולם לא שמעתי בבית אבי את המילה קאפוסט".
בצעירותו למד אצל רבי אליעזר גורדון מטעלז[1] הידוע בכינויו - ר' לייזער טעלזער.
לאחר מכן נסע לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש שם עסק בתורה ובעבודה כפי דרכי החסידות.
את ידיעותיו בתורת הנגלה ניצל לטובת ענייני הרבי. כשהיה נוסע לעיירות ליטאיות, ומדבר עם אברכי ולמדני המקום בלימוד, והשאיר רושם עז וקידוש שם ליובאוויטש עצום.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפה ע"ה התבקש לכהן כרבה של העיר בוידע, וכיהן בה ברבנות עד שנקרא לכהן כרבה של מוסקבה, ועל שם זה נקרא בפי החסידים בכינוי 'דער בוידער רב'. היה ידוע כגאון חסידי וכעובד ה' גדול בדרך החסידות ותפילתו היתה בדביקות ואריכות.
גאונותו הייתה לשם דבר, ידע את כל הש"ס עם פירוש התוספות בעל פה[2], ואף הייתה לו בקיאות עצומה ב'ראשונים', ובפרט בפירוש ה'מרדכי' על הש"ס.
נפטר בשנת תרח"צ ונקבר במוסקבה.
משפחתו
- בנו, הרב בן ציון שובאוו
- בנו הרב משה שובאוו
- חתנו, הרב מרדכי דוד לאקשין
- חתנו, הרב שמריהו אבלסקי
- חתנו, הרב אברהם פלדמן
- בן דודו, הרב ישראל ג'ייקובסון
קישורים חיצוניים
- אברהם בער, הבוידע-רב - שילוב של חסידות וגאונות
שבועון בית משיח גליון 889 עמוד 40
הערות שוליים
- ↑ היה גאון אדיר והיה ראש ישיבה מוערך אצל הליטאים, עד שגדול הדור ה"שדי חמד" כינה אותו הגאון האדיר
- ↑ עדות ר' זלמן לייב אסטולין