לייב שרה'ס: הבדלים בין גרסאות בדף
(←בירור סופי: עריכה בהתאם להסבר כותב הערך בדף השיחה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרה"ק רבי '''לייב שרה'ס''', נולד ב[[י"ז תמוז]] [[ת"צ]] ב[[רובנה]]. בהגיעו למצוות בשנת תק"ג גילה הבעש"ט כי נתעברה בו נשמתו של רבי [[חיים בן עטר]] - האור החיים הקדוש, שנסתלק יומיים לפני כן, בט"ו תמוז, כמתנת בר מצווה.{{הערת שוליים|אור יקרות חלק א' עמ' שסא.}} הוא נסתלק ביום [[ד' באדר]] [[תקנ"א]], ומנוחת קדשו ביאלטישקוב. | הרה"ק רבי '''לייב שרה'ס''', נולד ב[[י"ז תמוז]] [[ת"צ]] ב[[רובנה]]. בהגיעו למצוות בשנת תק"ג גילה הבעש"ט כי נתעברה בו נשמתו של רבי [[חיים בן עטר]] - האור החיים הקדוש, שנסתלק יומיים לפני כן, בט"ו תמוז, כמתנת בר מצווה.{{הערת שוליים|אור יקרות חלק א' עמ' שסא.}} הוא נסתלק ביום [[ד' באדר]] [[תקנ"א]], ומנוחת קדשו בעיר מגוריו, ביאלטישקוב. | ||
בספר רז' המלאך מובאת תפילה אודותיו שיהיה לו פתיחת המוחין, והרבי הכריע כי ללא ספק הכוונה היא אליו, ולמרות שהספר נכתב לפני שהיה בעולם{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] ח"ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4602&st=%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%90&pgnum=78 ע' 58]}}. | בספר רז' המלאך מובאת תפילה אודותיו שיהיה לו פתיחת המוחין, והרבי הכריע כי ללא ספק הכוונה היא אליו, ולמרות שהספר נכתב לפני שהיה בעולם{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] ח"ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4602&st=%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%90&pgnum=78 ע' 58]}}. | ||
גרסה מ־16:22, 1 בספטמבר 2016
הרה"ק רבי לייב שרה'ס, נולד בי"ז תמוז ת"צ ברובנה. בהגיעו למצוות בשנת תק"ג גילה הבעש"ט כי נתעברה בו נשמתו של רבי חיים בן עטר - האור החיים הקדוש, שנסתלק יומיים לפני כן, בט"ו תמוז, כמתנת בר מצווה.[1] הוא נסתלק ביום ד' באדר תקנ"א, ומנוחת קדשו בעיר מגוריו, ביאלטישקוב.
בספר רז' המלאך מובאת תפילה אודותיו שיהיה לו פתיחת המוחין, והרבי הכריע כי ללא ספק הכוונה היא אליו, ולמרות שהספר נכתב לפני שהיה בעולם[2].
באחת השיחות התייחס הרבי לעובדה שהזכיר את הסבא משפאליע ואת ר' לייב שרה'ס כאותו אדם: "מונח בפשטות לומר, שזה אותו אחד. כיוון שבכלל הן בנוגע לסבא משפאליע והן בנוגע לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט. ומה שיודעים בקשר לכל אחד משניהם הוא - שכל העניינים שאירעו אצל שניהם, אירעו באותו זמן, ושניהם היו תלמידים של המגיד, ולשניהם הייתה שייכות לבעל שם טוב, ולשניהם היה אותו שם, ואצל שניהם אירעו הרבה מופתים, ושניהם היו נסתרים - שלכן מונח בשכל לומר, שהם היו אותו אדם"[3].
שם הוריו
באותה שיחה התייחס הרבי גם לעובדה ששמות הוריהם של הצדיקים שונים[4], ואמר שאין להביא מכך ראיה, שהרי ייתכן ובמהלך השנים נוספו שמות אחרים, או שהחליטו להחליף את השם.
בירור סופי
הרבי לא קבע את זיהויים של שני הצדיקים כאדם אחד באופן מוחלט, אלא אמר ש"עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים. והוא יהיה איש נאמן - הרי עד אז אפשר לומר ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל"[5]. על פי הנחה זאת, שהסבא משפולי ור' לייב הוא אדם אחד, הסביר הרבי מדוע ניגנו בשביעי של פסח את ניגונו של הסבא, אך הוסיף ואמר כי אם יתברר שאינו מדובר באותו אדם, הרי שיתכן שהניגון נבחר בשל תוכנו ולא בשל מחברו[6].
בהתאם לכך, ישנם המצדדים בטענה כי ר' לייב שרה'ס איננו הסבא משפולי, היות שמקורות רבים מצביעים על קיום שני קברים שונים לשני הצדיקים[7]. ויתכן שמקורות אלו לא הגיעו לידיעת הרבי בעת אמירת השיחה.
הערות שוליים
- ↑ אור יקרות חלק א' עמ' שסא.
- ↑ שיחות קודש תש"ל ח"ב, ע' 58
- ↑ שבת פרשת אחרי תש"ל.
- ↑ שם אביו של ר' לייב היה יוסף, ושם אביה של הסבא משפולי היה ברוך.
- ↑ שניים שהם אחד, מתוך כתבתו של הרב מרדכי מנשה לאופר באתר צעירי חב"ד.
- ↑ שיחות קודש תש"ל חלק ב' עמוד 99
- ↑ הסבא קבור בשפולי. אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב, ורבי לייב ביאלטישקוב