משה קנופוב

הרב משה קנופוב או כפי שהיה נקרא בליובאוויטש "מושק'ה בולהקובר", (ובארץ ישראל נקרא ר' משה יהודא גרינברג) נולד בר"ח שבט תרנ"ח במושבה "בולהקוב" [יפה-נהר] באוקראינה.

בגיל 11 המליץ המלמד של הכפר לאימו לשלוח אותו לישיבה. הוא למד פרק זמן בישיבה שבחרסון הסמוכה לכפרו ומאוחר יותר עבר ללמוד בקרמנצ'וק, שם גם חגג את הבר מצווה שלו.

בישיבות חב"ד

בהיותו בגיל ארבע-עשרה שלחה אותו אימו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. (עד יומו האחרון לא שכח ר' משה להדגיש את החוב הגדול שהוא חב לאימו על מסירות נפשה ואומץ ליבה לשלוח ילד בגיל צעיר מרחק של 2000 ק"מ מהבית מבלי לראותו כמה שנים, העיקר שילמד תורה בליובאוויטש).

בשלהי ניסן תרע"ב, הגיע ר' משה לעיירה ליובאוויטש. למרות שמכסת התלמידים התמלאה, התקבל ר' משה לישיבה בהשתדלותו המיוחדת של ראש הישיבה, הרב יהושע ארש (דווינסקר), שאף לקח אותו תחת חסותו ליומיים בשבוע. בשאר הימים נאלץ ר' משה לחפש לעצמו מקום אכילה ולינה.

כעבור שנה וחצי עבר ר' משה ללמוד בישיבת תומכי תמימים שצ'עדרין, כחלק מהמסלול הרגיל בליובאוויטש; שם גם היה בן-בית אצל רב העיר. הסדר היה שלומדים בשצ'עדרין שנתיים, אך לר' משה אצה הדרך, והוא, יחד עם עוד שני חברים, שינו את המוסכמות ועלו - לאחר בחינה מיוחדת של ראש הישיבה והמשפיע - ל'זאל' של ליובאוויטש, התלמידים המבוגרים.

בתרע"ז זכה להיכנס ליחידות אצל הוד כ"ק אדמו"ר הרש"ב וקיבל ברכה מיוחדת שעמדה לו להינצל מהצבא הרוסי בניסי ניסים.

בתרע"ח, כשהחלה הישיבה לגלות מליובאוויטש, מונה ר' משה על פי הוראתו של הוד כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, להיות אחראי על העברת חלק מהישיבה לעיר אוריול. שם ניהל ר' משה את הישיבה ואף מסר באותם ימים שיעור תניא לפני התלמידים.

לאחר חצי שנה העביר ר' משה את הישיבה לקרמנצ'וק. משם נסע לביתו. כחניך ישיבת ליובאוויטש, היה זה אך טבעי שר' משה יארגן שיעורי תניא במושבה.

בהגיעו לפירקו נשא את אשתו נחמה לבית גרינברג ועבר להתגורר בפולין.

בארץ הקודש

בחנוכה תרפ"ה עלה לארץ הקודש והיה מראשוני המתיישבים במושב הדתי שדה יעקב שבעמק יזרעאל.

לאחר קום המדינה, קלט יחד עם חבריו דוד אורלן מכפר חסידים ויעקב בוצין משדה יעקב, את יישובי העולים החדשים ברמת דלתון ליד צפת וכפר שמאי ליד המועצה האזורית מירון. הוא דאג ליישובים אלו יחד עם חבריו הן בגשמיות והן ברוחניות. הוא מסר שיעורים רבים ביישובים אלו והיה ידוע בשם 'המדריך יהודה'.

בשנים הראשונות עמד בקשר הדוק עם הרב אברהם פריז, ולאחר פטירתו של זה, ניתק הקשר עם חסידי חב"ד בארץ. זכרונותיו מימי הישיבה בליובאוויטש התפרסמו בגליונות בית משיח.

פטירתו

בחודש אלול תשנ"ו הרגיש ר' משה כי אלו ימיו האחרונים וביקש מבנו שידאג שנכדיו יבקרו אצלו שכן ברצונו להעניק להם ממורשתו הרוחנית. כמו כן ביקש ממנו בבקשה נפשית להדגיש בנוסח המצבה כי הוא היה מתלמידי כ"ק אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש בשנים תרע"ב-תרע"ח. בקשה שכמובן התקיימה.

בשלהי אלול חש ר' משה חולשה כללית והובהל לבית רפואה. בערב יום כיפור, לאחר שעבר בערב שבת ניתוח, איבד ר' משה את הכרתו, ובליל יום כיפור, בשעת "כל נדרי", נפטר בן תשעים ותשע שנה.