משה יהודה לייב רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "שליט"א " ב־"") |
מ (החלפת טקסט – " ספר תורה " ב־" ספר תורה ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== אצל הרבי == | == אצל הרבי == | ||
בעת פטירת הרבנית בא אל הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=547&hilite=5d2cdc8e-c6da-4025-8022-3f6192d94944 בניחום אבלים אצל הרבי על פטירת הרבנית]}} ודיברו בשיחה מעמיקה ונודעת על קניית אות ספר תורה לכל ילד יהודי.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28479 חב"ד אינפו]}} בעקבות שיחה זו נתעוררו הרבה יהודים, מחסידות מונקאטש ומחסידויות אחרות - לקנות אות בספר תורה כתקנת הרבי. | בעת פטירת הרבנית בא אל הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=547&hilite=5d2cdc8e-c6da-4025-8022-3f6192d94944 בניחום אבלים אצל הרבי על פטירת הרבנית]}} ודיברו בשיחה מעמיקה ונודעת על קניית אות [[ספר תורה]] לכל ילד יהודי.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28479 חב"ד אינפו]}} בעקבות שיחה זו נתעוררו הרבה יהודים, מחסידות מונקאטש ומחסידויות אחרות - לקנות אות בספר תורה כתקנת הרבי. | ||
במעמד סיום ה[[רמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]] שלח את גיסו הרב מרדכי לייב וייס כנציגו לאירוע החשוב. הרב וייס נשא דברי הערצה לרבי והזכיר את הקשר ההדוק ששרר בין חצרות מונקאטש וליובאוויטש במשך שלושה דורות, הוא גם הדגיש שכשהיה גיסו האדמו"ר אצל הרבי לניחום אבלים, הרי למרות המעמד הקשה, הרבה הרבי לדבר איתו שיוציא את ספרי ה'מנחת-אלעזר' ויפיצם בישראל.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 חב"ד אינפו]}} | במעמד סיום ה[[רמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]] שלח את גיסו הרב מרדכי לייב וייס כנציגו לאירוע החשוב. הרב וייס נשא דברי הערצה לרבי והזכיר את הקשר ההדוק ששרר בין חצרות מונקאטש וליובאוויטש במשך שלושה דורות, הוא גם הדגיש שכשהיה גיסו האדמו"ר אצל הרבי לניחום אבלים, הרי למרות המעמד הקשה, הרבה הרבי לדבר איתו שיוציא את ספרי ה'מנחת-אלעזר' ויפיצם בישראל.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 חב"ד אינפו]}} | ||
גרסה מ־20:26, 21 באוגוסט 2016
רבי משה יהודה לייב רבינוביץ, האדמו"ר ממונקאטש, נולד לאביו רבי ברוך רבינוביץ, שהיה בן אחר בן להיהודי הקדוש. ממשיך את דרכו של סביו, אב אמו רבי חיים אלעזר ממונקאטש בעל המנחת אלעזר. את מוסדות מונקאטש פתח בעיר בורו פארק, שם מתנוססים מוסדותיו, בנין בית המדרש הגדול ובו כוללי הלכה, ישיבת מונקאטש, בית חינוך לבנות, תלמוד תורה ועוד. כמו כן הקים את מוסדותיו בעיר בני ברק, תלמוד תורה ובית מדרש.
אצל הרבי
בעת פטירת הרבנית בא אל הרבי[1] ודיברו בשיחה מעמיקה ונודעת על קניית אות ספר תורה לכל ילד יהודי.[2] בעקבות שיחה זו נתעוררו הרבה יהודים, מחסידות מונקאטש ומחסידויות אחרות - לקנות אות בספר תורה כתקנת הרבי.
במעמד סיום הרמב"ם בשנת תשס"ג שלח את גיסו הרב מרדכי לייב וייס כנציגו לאירוע החשוב. הרב וייס נשא דברי הערצה לרבי והזכיר את הקשר ההדוק ששרר בין חצרות מונקאטש וליובאוויטש במשך שלושה דורות, הוא גם הדגיש שכשהיה גיסו האדמו"ר אצל הרבי לניחום אבלים, הרי למרות המעמד הקשה, הרבה הרבי לדבר איתו שיוציא את ספרי ה'מנחת-אלעזר' ויפיצם בישראל.[3]
האדמו"ר הוא חתנו של רבי אהרן ברנשטיין ראש ישיבת חיי עולם, וגיסם של חתניו האחרים; המשפיע רבי יוסף צבי סגל ראש כולל צמח צדק בעיר העתיקה וחבר הנהלת ישיבת תורת אמת ירושלים, ורבי חנניה יוסף אייזנבך ראש ישיבת תומכי תמימים בני ברק.
| הקודם: האדמו"ר רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' ממונקאטש (פתח-תקוה) |
אדמו"רי מונקאטש | הבא: - |