חנוך הנדל קוגל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "משפיע " ב־"משפיע ")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב ה[[חסיד]] ר' '''חנוך הענדל קוגל''' היה ממחנכיו של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו והיה [[אדמו"ר הריי"צ]] מחבבו ביותר, עד שחשיבו בין שלושת חסידים החביבים עליו ביותר. [[משפיע]] ראשי בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
הרב ה[[חסיד]] ר' '''חנוך הענדיל קוגל''' היה ממחנכיו של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו והיה [[אדמו"ר הריי"צ]] מחבבו ביותר, עד שחשיבו בין שלושת חסידים החביבים עליו ביותר. [[משפיע]] ראשי בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.


==ביאתו לליובאוויטש==
==ביאתו לליובאוויטש==

גרסה מ־19:30, 16 באוגוסט 2016

הרב החסיד ר' חנוך הענדיל קוגל היה ממחנכיו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ בילדותו והיה אדמו"ר הריי"צ מחבבו ביותר, עד שחשיבו בין שלושת חסידים החביבים עליו ביותר. משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

ביאתו לליובאוויטש

בא בפעם הראשונה לליובאויטש בשנת תר"ג. בעת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. עשר שנים הכין את עצמו ר' הענדל לפני בואו בפעם הראשונה לליובאוויטש. כותב עליו אדמו"ר הריי"צ "לבו היה בוער כאש באהבת ישראל והיה בעל מידות טובות שאין כדוגמתו. לבו הטוב ומידותיו הטובות היו מתוך עבודה ויגיעה בקבלת עול, לא מצד ההבנה וההשגה".

אין לתאר את אהבת ישראל שלו, הוא היד מוסר את נפשו בפועל ממש עבור כל אחד.

בצעירותו התגורר בפלשצניץ ועסק בניהול פונדק דרכים (קרעטשמע)[1], ובסביבות שנת תר"מ עבר להתגורר בליובאוויטש. גם לאחר שעבר להתגורר בליובאוויטש, היה נוהג להגיע פעם בשנה לפעלעשניץ לבקר את נכדיו ומשפחתו שנשארו להתגורר במקום, והחסידים בעיר היו מנצלים את ביקוריו להתוועדויות חסידיות.

בט"ו אלול תרנ"ז כאשר נתיסדה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, מינה כ"ק אדמו"ר הרש"ב את ר' הענדל למשפיע ראשי.

כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ הרב חנוך הענדיל הנו המחנך האמיתי שבחנוכו העמיד מחנכים מקבלים אמתיים, כל אימרה ותנועה חסידית נקלטה בהם בחיות פנימית ועשתה פירות ופירי פירות.

לאחר פטירתו אמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב שר' הענדל לא היה בכלל בגיהנום, הוא רק הריח את ריח הגיהנום.

במקום אחר כותב עליו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ: החסיד הלזה הוא אחד האישים אשר ראוי לפרק מיוחד בתולדות דברי ימי משפחתינו הרוממה, הן מצד אשיותו הפרטית והן מצד התיחסתו וקרבתו לבית משפחתנו, אשר כארבעים שנה היה כמו בן בית, ונוטל חלק גדול בראש כל ענין פרטי המתיחס לנו. זכרו לא ישכח מאיתנו לעולם.

נפטר בי"ט טבת תר"ס.

משפחתו

בנו יחידו גרשון יהודה לייב נפטר עוד בחיי אביו בי"ח אלול תרל"ז, ונטמן בבית העלמין בווילנא.

אחיניתו רחל-לאה מנעוועל הינה סבתו של ר' מענדל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רשימות דברים (חיטריק) הוצאת תשס"ט, עמוד 257.