הבדלים בין גרסאות בדף "מידות שבשכל"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – " ה אותיות" ב־" האותיות") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=15 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] תקס"ו]}}. לדוגמא, התעוררות המידות בפועל היא כאשר עולה בלבו של אדם התעוררות אהבה או יראה. התעוררות המידות שבשכל היא כאשר הוא שוקל בדעתו אם עליו לעורר בקרבו אהבה להשי"ת או יראה. גם בשכל יש את הטית המידות של האדם, והטיה זו עלולה להטותו להכריע את הכף לטוב או למוטב, בהתאם להחלטה שבקרבו שבהתעוררות מידותיו. | מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=15 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] תקס"ו]}}. לדוגמא, התעוררות המידות בפועל היא כאשר עולה בלבו של אדם התעוררות אהבה או יראה. התעוררות המידות שבשכל היא כאשר הוא שוקל בדעתו אם עליו לעורר בקרבו אהבה להשי"ת או יראה. גם בשכל יש את הטית המידות של האדם, והטיה זו עלולה להטותו להכריע את הכף לטוב או למוטב, בהתאם להחלטה שבקרבו שבהתעוררות מידותיו. | ||
| − | מידות שכליות אלו נקראים "[[ז"ת]] ד[[אימא]]", שהוא [[כתר]] ל[[ז"א]], ושורשן הוא מ[[כתר]] של [[אריך אנפין]] (דהיינו ה[[רצון]] העליון), והוא כענין [[קול]] פשוט שעדיין אין בו חילוקי אותיות, וממילא ניתן לשנותו ולהפכו מצירוף [[אותיות]] זה לצירוף [[אותיות]] אחא, שהרי הקול הפשוט שהוא האות [[א]] הוא [[שורש]] כל | + | מידות שכליות אלו נקראים "[[ז"ת]] ד[[אימא]]", שהוא [[כתר]] ל[[ז"א]], ושורשן הוא מ[[כתר]] של [[אריך אנפין]] (דהיינו ה[[רצון]] העליון), והוא כענין [[קול]] פשוט שעדיין אין בו חילוקי אותיות, וממילא ניתן לשנותו ולהפכו מצירוף [[אותיות]] זה לצירוף [[אותיות]] אחא, שהרי הקול הפשוט שהוא האות [[א]] הוא [[שורש]] כל האותיות . |
על פי תורת הקבלה, היפוך זה הוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול. | על פי תורת הקבלה, היפוך זה הוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול. | ||
גרסה מ־19:09, 3 באוגוסט 2016
מידות בשכל הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם, הוא השכל המהווה אותם. מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"[1]. לדוגמא, התעוררות המידות בפועל היא כאשר עולה בלבו של אדם התעוררות אהבה או יראה. התעוררות המידות שבשכל היא כאשר הוא שוקל בדעתו אם עליו לעורר בקרבו אהבה להשי"ת או יראה. גם בשכל יש את הטית המידות של האדם, והטיה זו עלולה להטותו להכריע את הכף לטוב או למוטב, בהתאם להחלטה שבקרבו שבהתעוררות מידותיו.
מידות שכליות אלו נקראים "ז"ת דאימא", שהוא כתר לז"א, ושורשן הוא מכתר של אריך אנפין (דהיינו הרצון העליון), והוא כענין קול פשוט שעדיין אין בו חילוקי אותיות, וממילא ניתן לשנותו ולהפכו מצירוף אותיות זה לצירוף אותיות אחא, שהרי הקול הפשוט שהוא האות א הוא שורש כל האותיות .
על פי תורת הקבלה, היפוך זה הוא מהארת הכתר הכללי דהיינו רצון פשוט המהפך את אותה סברא עצמה לדון בה לחסד או לדין, כדוגמת מאמר ה' בדור המבול רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול.
מקום זה, המידות שבשכל, הוא המקום בו נתהוה שבירת הכלים[2].
בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר "ע' רבתי" שהיא הע' של שמע ישראל[3].
הערות שוליים
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ה. ראו עוד בספר הערכים לר' יואל כהן
