תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־05:57, 1 באוגוסט 2016

תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד (מכונה גם: חיידש אידיש) הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב מנחם מענדל פוטרפס בכפר חב"ד מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה אידיש ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.

כיום לומדים במוסד כ-300 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרב בן ציון וישצקי, תחת פיקוחו של המנהל החינוכי הרב יוסף הרשקוביץ.

היסטוריה

לקראת שנת הלימודים תשל"ג נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב מנחם מענדל פוטרפס והרב משה וישצקי. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת המוסד בקראון הייטס שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן.

בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו בבית הכנסת 'המרכזי'.

בשנת תשל"ו נכנס מנהל המוסד הרב משה וישצקי ליחידות יחד עם בנו בן ה-7, והרבי שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של הרבי, פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר באידיש?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה אידיש.

בשנת תש"מ מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים^[1], והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי בחודש שבט מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"^[2]. רק בשנת תשמ"ה עבר הבנין למבנה קבע.

בשנת תשע"א חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה^[3].

נכון לשנת תשע"ו מונה המוסד כ-300 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים בכפר חב"ד^[4].

צוות המוסד

בשנותיו הראשונות נמנו על צוות המוסד:

חברי הנהלה

הרב מרדכי שמואל אשכנזי
הרב אהרן הלפרין
הרב יונה לבנהרץ
הרב חיים בן ציון וישצקי
הרב שמשון אשכנזי^[5]
הרב יונתן בנימין בורגן - מנהל חינוכי

מורים

הרב אהרן דב הלפרין
הרב זלמן גופין (מנהל רוחני)
הרב דוד זילברשטרום
הרב יעקב אצרף

צוות המוסד כיום:

הרב חיים בן ציון וישצקי - מנכ"ל.
הרב שלמה וישצקי - סמנכ"ל.
הרב יוסף הרשקוביץ - מנהל חינוכי.
הרב שלמה גרינפלד - מחנך.
הרב ניתאי אבל - עוזר.
הרב פישמן - מחנך.
הרב חיים בורגן - מחנך.
הרב אפרים פישל הניג - מחנך.
הרב יהודה קוזלובסקי - מחנך.
הרב לוי יצחק סוסובר - מחנך.
חיים משה אלפרוביץ - מחנך.
הרב לוי לוין - מחנך.
הרב לוי יצחק ליפש - מחנך.
הרב מנחם מענדל ליסון - מחנך.
הרב אליעזר קרוגליאק - מחנך.
הרב משה אסולין - מחנך.
הרב דוד פלדמן - מחנך.
הרב דוד זילברשטרום - מחנך.

ראו גם

הערות שוליים

↑ על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.
↑ הובא בשבועון כפר חב"ד גליון 4 עמוד 20.
↑ נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה - באתר י"ז תמוז תשע"א
↑ בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.
↑ ניהל את התלמוד תורה בשנת תשמ"א, כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור באותה שנה על ידי התלמוד תורה.

[1] על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.

[2] הובא בשבועון כפר חב"ד גליון 4 עמוד 20.

[3] נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה - באתר י"ז תמוז תשע"א

[4] בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.

[5] ניהל את התלמוד תורה בשנת תשמ"א, כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור באותה שנה על ידי התלמוד תורה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו ב[[בית הכנסת 'המרכזי' (כפר חב"ד)|בית הכנסת 'המרכזי']].
-בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[משה וישצקי]] ל[[יחידות]] יחד עם בנו בן ה-7, ו[[הרבי]] שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של [[הרבי]], פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר  ב[[אידיש]]?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה [[אידיש]].
+בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[משה וישצקי]] ל[[יחידות]] יחד עם בנו בן ה-7, ו[[הרבי]] שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של [[הרבי]], פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר ב[[אידיש]]?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה [[אידיש]].
 בשנת [[תש"מ]] מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים{{הערה|על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.}}, והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי ב[[חודש שבט]] מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"{{הערה|הובא ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 4 עמוד 20.}}. רק בשנת [[תשמ"ה]] עבר הבנין למבנה קבע.