ירוחם ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את") |
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה " ב־"מלחמת העולם השניה ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מעודו ניכר בכשרונותיו העצומים, ואף התכתב עם הגאון מברעזאן, ותשובה אליו אף מופיעה בספר שו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן רע"ב.) | מעודו ניכר בכשרונותיו העצומים, ואף התכתב עם הגאון מברעזאן, ותשובה אליו אף מופיעה בספר שו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן רע"ב.) | ||
לפני מלחמת העולם השניה בא ללונדון וכיהן שם באדמורו"ת עשר שנים. בשנת [[תש"ז]] בא ל[[ארה"ב]] ונתיישב בברוקלין. | לפני [[מלחמת העולם השניה]] בא ללונדון וכיהן שם באדמורו"ת עשר שנים. בשנת [[תש"ז]] בא ל[[ארה"ב]] ונתיישב בברוקלין. | ||
נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון. {{הערת שוליים|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=041d3535-9728-47ef-bc80-93844c11af6d&st=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A2%D7%A8&pgnum=17 אגרות קודש תש"ה - תש"ח] שני מכתבים משנת תש"ה.}} הקשר התהדק בארה"ב, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות.{{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 145 מכתב משנת תש"כ. ועוד.}} | נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון. {{הערת שוליים|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=041d3535-9728-47ef-bc80-93844c11af6d&st=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A2%D7%A8&pgnum=17 אגרות קודש תש"ה - תש"ח] שני מכתבים משנת תש"ה.}} הקשר התהדק בארה"ב, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות.{{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 145 מכתב משנת תש"כ. ועוד.}} | ||
גרסה מ־05:58, 22 ביולי 2016
רבי ירוחם ליינר האדמו"ר מראדזין נולד לאביו רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט תר"פ) אחיו של רבי גרשון חנוך העניך בעל "סדרי טהרות" בעל התכלת.
בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית נכדת רבי אביש מפרנפורט, הפני יהושע, ורבי הערשלע מהלברשטאט.
מעודו ניכר בכשרונותיו העצומים, ואף התכתב עם הגאון מברעזאן, ותשובה אליו אף מופיעה בספר שו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן רע"ב.)
לפני מלחמת העולם השניה בא ללונדון וכיהן שם באדמורו"ת עשר שנים. בשנת תש"ז בא לארה"ב ונתיישב בברוקלין.
נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון. [1] הקשר התהדק בארה"ב, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות.[2]
הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "הגר"א איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים".
לאחר פטירתו נדפסו חלק מדברי תורתו בספר תפארת ירוחם, ולאחרונה נדפס הספר מחדש ברוב פאר והדר.
הערות שוליים
- ↑ ראה אגרות קודש תש"ה - תש"ח שני מכתבים משנת תש"ה.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 145 מכתב משנת תש"כ. ועוד.