חיים יעקב ספרין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הגהה)
שורה 1: שורה 1:
ה[[גאון]] ה[[קדוש]] רבי '''חיים יעקב ספרין''' (בן רבי אברהם מרדכי מבוריסלב, ונכדו של רבי אליעזר צבי מקומרנה) היה האדמו"ר מקומרנה לאחר ה[[שואה]]. היגר לפני [[מלחמת העולם השנייה]] ל[[ארצות הברית]]. היה נשוי לחיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת בנו ר' שלום ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך לכיכר השבת ב[[שכונת גאולה]] ב[[ירושלים]]. בית כנסת זה משמש כיום כ"[[שטיבל]]אך". חיבר את הספרים: "[[בית]] אבות" ו"[[שבת]] [[שלום]] ומבורך".
רבי '''חיים יעקב ספרין''' (בן רבי אברהם מרדכי מבוריסלב, ונכדו של רבי אליעזר צבי מקומרנה) היה האדמו"ר מקומרנה לאחר [[השואה]]. היגר לפני [[מלחמת העולם השנייה]] ל[[ארצות הברית]]. היה נשוי לחיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת בנו ר' שלום ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך לכיכר השבת בשכונת גאולה ב[[ירושלים]]. בית כנסת זה משמש כיום כ"שטיבלאך". חיבר את הספרים: "בית אבות" ו"שבת שלום ומבורך".
   
   
== קשריו עם רבותינו נשיאינו ==
== קשריו עם רבותינו נשיאינו ==
פעם ביקר רבי חיים יעקב אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], בעת שהגיע בשנת [[ת"ש]] ל[[ארצות הברית]]. אחרי שיחה ארוכה בענינים שונים, סיפר הרבי ריי"צ: זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (של זקינו של רבי חיים יעקב - רבי יצחק אייזיק מקומרנה)(שכידוע כרך במדבר יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניחוהו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו"ר הריי"צ]] ואמר: [[ספר]] זה, "היכל הברכה", לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] כל ימיו{{הערה|הקדמת פרי [[חיים]] על ה[[תורה]].}}.
פעם ביקר רבי חיים יעקב אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], בעת שהגיע בשנת [[ת"ש]] ל[[ארצות הברית]]. אחרי שיחה ארוכה בענינים שונים, סיפר הרבי הריי"צ: זקני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של החומש '''היכל הברכה''' - במדבר (של זקינו של רבי חיים יעקב - רבי יצחק אייזיק מקומרנה; הכרך לחומש במדבר יצא ראשון), קנו החסידים לרבם '''הצמח צדק''' את הספר, והניחוהו על שולחנו. הצמח צדק הבחין בספר, דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את הספר מידו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שבדור זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת הקבלה. וסיים אדמו"ר הריי"צ ואמר: ספר זה, "היכל הברכה", לא מש משולחנו של בעל הצמח צדק כל ימיו{{הערה|הקדמת פרי חיים על התורה.}}.


כש[[הרבי]] עשה פעם '[[חנוכת הבית]]' למוסדותיו, הזמין את רבי חיים יעקב לכבד את ה[[שמחה]] בנוכחותו, ורבי חיים יעקב דרש שם [[דרשה]] נפלאה, שרבות דובר אז אודותיה{{הערה|שם}}.
כש[[הרבי]] עשה פעם '[[חנוכת הבית]]' למוסדותיו, הזמין את רבי חיים יעקב לכבד את השמחה בנוכחותו, ורבי חיים יעקב דרש שם דרשה נפלאה, שרבות דובר אז אודותיה{{הערה|שם.}}.


==משפחתו==
==משפחתו==
'''בניו:'''
'''בניו:'''
*רבי [[שלום]] ספרין מ[[ירושלים]], חתנו של ה[[רב]] [[ישראל יצחק רייזמן]], [[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[העדה החרדית|עדה החרדית]]. [[תלמיד]]ו של הרב ברוך שלום ה[[לוי]] אשלג.
*רבי [[שלום]] ספרין מ[[ירושלים]], חתנו של הרב [[ישראל יצחק רייזמן]], דיין ב[[העדה החרדית|עדה החרדית]]. תלמידו של הרב ברוך שלום הלוי אשלג.
*רבי יהושע ספרין
*רבי יהושע ספרין.
*רבי נתנאל ספרין ([[ד' ניסן]] [[תש"ב]]) ב[[ירושלים]]. [[חתן]] ה[[רב]] [[יהודה]] [[אריה]] [[דייטש]]. פתח [[בית כנסת]] במעלות דפנה.
*רבי נתנאל ספרין מ[[ירושלים]], חתנו של הרב יהודה אריה דייטש.
*רבי [[מנחם]] מוניש, כיהן כאדמו"ר ב[[בני ברק]]. בנה [[בית מדרש]] ב[[רחוב]] דבורה ה[[נביא]]ה. נפטר ב[[ח' סיון]] [[תש"נ]].
*רבי מנחם מוניש ספרין, כיהן כאדמו"ר ב[[בני ברק]]. בנה בית מדרש ברחוב דבורה הנביאה. נפטר ב[[ח' סיון]] [[תש"נ]].
*רבי אלתר יצחק אלימלך, מארצות הברית.
*רבי אלתר יצחק אלימלך ספרין מ[[ארצות הברית]].
*רבי [[ישכר דב (דובער) ספרין]], (נפטר [[ג' כסלו]] [[תשס"ז]]) מבני ברק.
*רבי ישכר דב (דובער) ספרין מבני ברק. נפטר ב[[ג' כסלו]] [[תשס"ז]].


'''נכדיו:'''
'''נכדיו:'''
שורה 22: שורה 22:
*רבי [[יצחק]] [[שלמה]] בן רבי מנחם מוניש, מכהן כאדמו"ר בירושלים. חתנו של רבי [[מרדכי גולדמן]] מ[[חסידות זווהיל|זוויהל]].
*רבי [[יצחק]] [[שלמה]] בן רבי מנחם מוניש, מכהן כאדמו"ר בירושלים. חתנו של רבי [[מרדכי גולדמן]] מ[[חסידות זווהיל|זוויהל]].


{{מיון רגיל:ספרין,חיים יעקב}}
{{מיון רגיל:ספרין, חיים יעקב}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי זידיטשוב]]
[[קטגוריה:אדמו"רי זידיטשוב]]

גרסה מ־07:55, 6 באפריל 2016

רבי חיים יעקב ספרין (בן רבי אברהם מרדכי מבוריסלב, ונכדו של רבי אליעזר צבי מקומרנה) היה האדמו"ר מקומרנה לאחר השואה. היגר לפני מלחמת העולם השנייה לארצות הברית. היה נשוי לחיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת בנו ר' שלום ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך לכיכר השבת בשכונת גאולה בירושלים. בית כנסת זה משמש כיום כ"שטיבלאך". חיבר את הספרים: "בית אבות" ו"שבת שלום ומבורך".

קשריו עם רבותינו נשיאינו

פעם ביקר רבי חיים יעקב אצל אדמו"ר הריי"צ, בעת שהגיע בשנת ת"ש לארצות הברית. אחרי שיחה ארוכה בענינים שונים, סיפר הרבי הריי"צ: זקני, בעל הצמח צדק היה מפורסם בדורו כבקי עצום בקבלה ובכל סתרי תורה. כשיצא הכרך הראשון של החומש היכל הברכה - במדבר (של זקינו של רבי חיים יעקב - רבי יצחק אייזיק מקומרנה; הכרך לחומש במדבר יצא ראשון), קנו החסידים לרבם הצמח צדק את הספר, והניחוהו על שולחנו. הצמח צדק הבחין בספר, דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את הספר מידו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שבדור זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת הקבלה. וסיים אדמו"ר הריי"צ ואמר: ספר זה, "היכל הברכה", לא מש משולחנו של בעל הצמח צדק כל ימיו[1].

כשהרבי עשה פעם 'חנוכת הבית' למוסדותיו, הזמין את רבי חיים יעקב לכבד את השמחה בנוכחותו, ורבי חיים יעקב דרש שם דרשה נפלאה, שרבות דובר אז אודותיה[2].

משפחתו

בניו:

נכדיו:

  • רבי מתתיהו ספרין, בנו של רבי נתנאל. מכהן כאדמו"ר עצמאי בחיי אביו. חתן הרב משה אדלר (בנו של רבי יוסף אדלר) מטורדא.
  • רבי אליעזר צבי בן רבי שלום בבית שמש, מלמד שיעורי קבלה.
  • רבי ישכר שטוקהמר, חתנו של רבי שלום. מתגורר ברמת שלמה, ונקרא "הרה"צ מקומרנה רמת שלמה".
  • רבי צבי אלעזר בן רבי מנחם מוניש, ממלא מקום אביו בבני ברק.
  • רבי יצחק שלמה בן רבי מנחם מוניש, מכהן כאדמו"ר בירושלים. חתנו של רבי מרדכי גולדמן מזוויהל.


הערות שוליים

  1. הקדמת פרי חיים על התורה.
  2. שם.