קשת

קשת בענן

קשת בענן היא תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות ממקור נקודתי או כמעט נקודתי. בדרך כלל הכוונה היא לקשת הנובעת משבירת אור השמש. הקשת נראית בכיוון הנגדי למקור האור, לאחר שהאור נתקל בדרכו במקום בו נמצאות טיפות מים רבות בעלות צורה דומה, הגורמות יחד להיווצרות מראה ייחודי זה.

מקור קרני האור עשוי להיות השמש, הירח או אף מקור אור מלאכותי בעל ספקטרום רציף. מכיוון שהעין האנושית מתקשה באבחנה בין צבעים באור חלש, נתפסת קשת הירח כקשת לבנה. במפלי הניאגרה למשל ניתן היה לראות קשת ירח, עד שהחלו להאיר את המפלים באור מלאכותי בלילה.

טיפות המים עשויות להיות טיפות גשם או טיפות מים אחרות שמתפזרות באוויר ומקורן למשל במפלי מים או במזרקות. הקשת הנפוצה ביותר נראית בימים בעלי ראות טובה, כאשר יורד גשם עדין, והשמש גלויה. הקשת נראית בכיוון המנוגד לכיוון בו נמצאת השמש, ולכן קל יותר לראות קשת מרהיבה בבוקר או בערב, כאשר השמש נמוכה. ניתן ליצור אפקט קשת באופן יזום באמצעות ריסוס טיפות מים באוויר ביום שמש.

סיבת הקשת

החידוש בקשת

הקשת היא סימן לשבועה שנשבע הקב"ה שלא להביא מבול לעולם, וכמובא בפסוק "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ".

יש השואלים והרי הקשת היא תופעה טבעית, היא נוצרת כאשר קרני השמש משתקפות באופן מסוים מן העננים. ואם כך, כיצד היא יכולה להוות "אות ברית"?

התירוץ: אף שזוהי תופעה טבעית, אבל הימצאות קרני השמש והעננים במצב מסוים שבו קרני השמש יראו כקשת, נעשה רק לאחר המבול. קודם למבול היה העולם גס יותר, ולכן גם העננים (שנוצרים מ"אד יעלה מן הארץ") היו חומריים יותר ולא יכלו לקבל ולהקרין את אור השמש, ולכן לא הייתה יכולה להיווצר מציאות של קשת. ורק לאחר שהעולם נזדכך יותר, נעשו גם העננים זכים ו"עדינים" יותר, פחות עבים וגסים, עד כדי כך שהם יכולים לשקף ולהקרין את הגוונים של אור השמש.

הפעולה בעולם

הרבי מבאר שהקשת היא האות והסימן בו מתבטא מטרתו ופעולתו של המבול בהשלמת תכלית הבריאה לעשות דירה בתחתונים.

המבול לא היה רק פעולה שנעשתה לפי צורך הזמן - להעניש את הרשעים, אלא הוא הוביל וקידם את העולם לעבר תכליתו. זוהי הסיבה שאחרי המבול השתנה העולם בכמה וכמה פרטים, לא רק ביחס למצב העולם כפי שלפני המבול, אלא אף ביחס לעולם בשעת בריאתו.

תוכן פעולת המבול היה: אף שבתחילת הבריאה היה העולם בתכלית השלמות והאיר בו אור אלוקי נפלא ונעלה (ורק כעבור זמן על ידי החטאים הסתלקה השכינה), בכל זאת, גילוי זה לא חדר בעולם מצד התכונות וטבע העולם, אלא שאופן בריאתו על ידי הקב"ה היה באופן ש"עולם על מילואו נברא". כלומר, העולם עצמו לא הוכשר לגילוי, ורק מצד רצון הבורא האיר בו האור האלוקי. אולם המבול פעל זיכוך בעצם הבריאה, שיהיה ביכולת העולם להגיע מעצמו לזיכוך, שיהא ביכולתו להזדכך ולהתעלות בעצמו.

זוהי הסיבה לכך שדווקא אז נתהוותה (הטבע של) מציאות הקשת ("את קשתי נתתי בענן"): אף שהקשת נוצרת מקרני השמש ומן העננים ביחד, אבל היווצרותה תלויה בעיקר בעננים - ולא בקרני השמש ("שמש הוי'"), שכשלעצמן הן פשוטות בצבען, שהרי צבעי הקשת נוצרים דווקא באמצעות העננים המתהווים מן האדים שעולים מן הארץ; והאדים העולים מן הארץ מזוככים עד כדי השתקפות אור השמש באמצעותם.