נ' אלפים יובלות: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ענינם) |
(←ענינם) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ועפ"ז מבואר בחסידות פעמים רבות, וכן מבאר אד"ש{{הערה|שם=נח}} - שכל השמיטים ויובלות הם רוחניים, והשמיטה שלנו - שית אלפי שנין דהוי עלמא - היא העולם הגשמי היחידי. וממילא, ע"י הפעולה והעבודה בו מתעלים גם כל הנ' אלפים יובלות. | ועפ"ז מבואר בחסידות פעמים רבות, וכן מבאר אד"ש{{הערה|שם=נח}} - שכל השמיטים ויובלות הם רוחניים, והשמיטה שלנו - שית אלפי שנין דהוי עלמא - היא העולם הגשמי היחידי. וממילא, ע"י הפעולה והעבודה בו מתעלים גם כל הנ' אלפים יובלות. | ||
ענין כל שמיטות ויובלים אלו מבואר בחסידות{{הערה|לקו"ת קרח נב, ג. תו"א מג"א צו, א. סה"מ תקס"ב ע' י"ז. שערי תשובה שער התפלה סט, ג.}} שהם עולמות רוחניים זה למעלה מזה. היינו, שכאשר העולם שלנו בשית אלפי שנין יגיע לשלימותו אחרי כל העליות שבו - יקבל השכר באלף השביעי, שהוא סוף ושלימות העליות ובו תהיה מנוחה (כמו יום השבת לאחרי השבוע, ושנת השמיטה לאחרי ששת השנים). ובשמיטה זו, יגיע עולם העשיה שלנו | ענין כל שמיטות ויובלים אלו מבואר בחסידות{{הערה|לקו"ת קרח נב, ג. תו"א מג"א צו, א. סה"מ תקס"ב ע' י"ז. שערי תשובה שער התפלה סט, ג.}} שהם עולמות רוחניים זה למעלה מזה. היינו, שכאשר העולם שלנו בשית אלפי שנין יגיע לשלימותו אחרי כל העליות שבו - יקבל השכר באלף השביעי, שהוא סוף ושלימות העליות ובו תהיה מנוחה (כמו יום השבת לאחרי השבוע, ושנת השמיטה לאחרי ששת השנים). ובשמיטה זו, יגיע עולם העשיה שלנו למדריגת עולם האצילות, ועולם האצילות יתעלה למעלה עליונה יותר. אמנם, מה שלגבי שמיטה זו שלנו נקרא שלימות, בעולם עליון יותר נחשב רק כתחילת הבריאה - שית אלפי שנין, ושלימות השכר בשמיטה הבאה הוא בהתעלות לעולם עליון יותר. וכן הלאה עליה לאחר עליה. | ||
לאמתו של דבר, היו יכולים להיות עוד הרבה יותר עליו בשמיטים ויובלות לאין קץ, אלא שעלה ברצונו שיהיו נ' אלפים יובלות{{הערה|סה"מ תקס"ב ע' רס. (שערי תשובה שער התפלה ע, א??.)}}. | לאמתו של דבר, היו יכולים להיות עוד הרבה יותר עליו בשמיטים ויובלות לאין קץ, אלא שעלה ברצונו שיהיו נ' אלפים יובלות{{הערה|סה"מ תקס"ב ע' רס. (שערי תשובה שער התפלה ע, א??.)}}. | ||
גרסה מ־03:18, 7 בינואר 2016
ענינם
איתא בספר התמונה[1] ששית אלפי שנין דהוי עלמא הם שמיטה שניה, ולפניה היתה עוד שמיטה אחת (שעליה נאמר "הקב"ה בונה עולמות ומחריבן"). ועפ"ז קבעו המקובלים האחרונים שיהיו עוד ה' שמיטות נוספות כנגד שבעת המידות. במקומות אחרים מובא[2] שע"פ חשבון זה, של שבע שמיטות ולאחריהן יובל, יהיו 50 אלף מחזורים כאלו (נ' אלפים יובלות).
האריז"ל חולק על זה ואומר שאין עוד שמיטות גשמיות כמו שלנו. אמנם, מודה הוא שהיתה שמיטה לפני העולם שלנו - אך לא כעולם גשמי, אלא עולם התוהו (ועפ"ז, לומד אד"ש בדעתו שמודה הוא גם לשאר השמיטות והיובלות שיהיו כעולמות רוחניים[3]).
ועפ"ז מבואר בחסידות פעמים רבות, וכן מבאר אד"ש[3] - שכל השמיטים ויובלות הם רוחניים, והשמיטה שלנו - שית אלפי שנין דהוי עלמא - היא העולם הגשמי היחידי. וממילא, ע"י הפעולה והעבודה בו מתעלים גם כל הנ' אלפים יובלות.
ענין כל שמיטות ויובלים אלו מבואר בחסידות[4] שהם עולמות רוחניים זה למעלה מזה. היינו, שכאשר העולם שלנו בשית אלפי שנין יגיע לשלימותו אחרי כל העליות שבו - יקבל השכר באלף השביעי, שהוא סוף ושלימות העליות ובו תהיה מנוחה (כמו יום השבת לאחרי השבוע, ושנת השמיטה לאחרי ששת השנים). ובשמיטה זו, יגיע עולם העשיה שלנו למדריגת עולם האצילות, ועולם האצילות יתעלה למעלה עליונה יותר. אמנם, מה שלגבי שמיטה זו שלנו נקרא שלימות, בעולם עליון יותר נחשב רק כתחילת הבריאה - שית אלפי שנין, ושלימות השכר בשמיטה הבאה הוא בהתעלות לעולם עליון יותר. וכן הלאה עליה לאחר עליה.
לאמתו של דבר, היו יכולים להיות עוד הרבה יותר עליו בשמיטים ויובלות לאין קץ, אלא שעלה ברצונו שיהיו נ' אלפים יובלות[5].
דרגתם
מבואר[6], שכל ענין זה של נ' אלפים יובלות זה למעלה מזה - הוא רק באור הממלא כל עלמין, המתלבש בכל עולם ועולם לפי דרגתו, ובהתלבשותו והשתלשלותו של אור זה בעולמות ישנן חילוקי מדרגות אלו של נ' אלפים יובלות. אמנם לגבי אור הסובב כל עלמין אין מקום לחילוקי מדרגות אלו, אלא כל העולמות הם בשווה.
ולכן, תכלית שלימות השכר וגילוי האור האלקי, אינה בעליות של עולמות אלו, אלא בעולם התחיה שבו יתגלה אור הסובב[7]
השמיטה הראשונה והשניה
ענין השמיטה הראשונה הוא שמיטת התוהו שהאיר בה ספירת החסד, לעומת השמיטה שלנו שהיא שמיטת הפחד והגבורה (ולכן גם היו החורבנים ועוד צרות בשמיטה זו)[8].
משמיטת התוהו נמשכו כמה נשמות ובהם חנוך, למך ומשה רבינו[9]. ולכן היה קשה למשה רבינו לגאול את בני ישראל ולהמשיך האור האלוקי לתוך עולם התיקון, והיה צריך נתינת כח מיוחדת מהקב"ה.
הערות שוליים
- ↑ מיוחס לרבי נחוניא בן הקנה - ראה הערת אדמו"ר שליט"א בסה"מ תרפ"ד ע' ??.
- ↑ המקור הראשון לכאורה לחשבון נ' אלפים יובלות הוא הש"ך על התורה (לרבי מרדכי הכהן, ממקובלי צפת) ר"פ בהר. ובחסידות מובא כמ"פ בפשיטות שיטה זו בהמשך לחשבון השמיטות שבס' התמונה.
- ↑ 3.0 3.1 ש"פ נח תשמ"ט הערה 34 ובשוה"ג שם.
- ↑ לקו"ת קרח נב, ג. תו"א מג"א צו, א. סה"מ תקס"ב ע' י"ז. שערי תשובה שער התפלה סט, ג.
- ↑ סה"מ תקס"ב ע' רס. (שערי תשובה שער התפלה ע, א??.)
- ↑ לקו"ת קרח שם. סה"מ תקס"ב ע' רכח. דרך מצוותיך מצוות ציצית. ספר הליקוטים דא"ח צ"צ ערך יובל ע' ??.
- ↑ (לקו"ת שם?.) דרך מצוותיך שם. אך צ"ע ממ"ש בסה"מ תקס"ב (יז?) וכ"כ אדמו"ר האמצעי שבתחיית המתים שלנו יהיה רק סוף השמיטה שלנו, ותתחיל השמיטה שלאחריה...
- ↑ תו"א שמות נא, ד. וראה סה"מ תרפ"ד ע' ?? בביאור הטעם שתוהו שייך לחסד ותיקון לגבורה.
- ↑ אמנם חילוק בין חנוך ומשה ללמך, שנשמותיהם נמשכו לשמיטה שלנו - שמיטת התיקון כדי לתקנה, משא"כ למך - הערת אדמו"ר שליט"א בתו"א שם.