שלמה המלך: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שלמה המלך''' נולד לאביו, [[דוד המלך]] מאשתו הצדקנית [[בת שבע]]. | '''שלמה המלך''' נולד לאביו, [[דוד המלך]] מאשתו הצדקנית [[בת שבע]]. | ||
הוא היה [[מלך]] על ישראל ועל כל העולם כולו{{הערת שוליים|1=[[מסכת מגילה]], שלושה מלכו בכיפה.}} ומלכותו נלקחה ממנו בהמשך על ידי מלך השדים אשמדאי. ישנן דיעות כי לאחר מכן הוחזרה אליו מלכותו שוב{{הערת שוליים|מחלוקת בגמרא אם מלך הדיוט ומלך, או מלך והדיוט.}}. אליו וזרעו{{הערה|1=[[רמב"ם]] ריש פרק עשירי שב[[סנהדרין]]. | הוא היה [[מלך]] על ישראל ועל כל העולם כולו{{הערת שוליים|1=[[מסכת מגילה]], שלושה מלכו בכיפה.}} ומלכותו נלקחה ממנו בהמשך על ידי מלך השדים אשמדאי. ישנן דיעות כי לאחר מכן הוחזרה אליו מלכותו שוב{{הערת שוליים|מחלוקת בגמרא אם מלך הדיוט ומלך, או מלך והדיוט.}}. אליו וזרעו{{הערה|1=[[רמב"ם]] ריש פרק עשירי שב[[סנהדרין]].}} עברה הירושה של מלכות בית דוד. | ||
הוא תיקן תקנות הלכתיות מחודשות בישראל, והם [[מסכת עירובין#העירוב|העירוב]] ו[[נטילת ידים]], וכאשר הוא תיקן תקנות אלו, יצאה בת קול משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני.{{הערת שוליים|עירובין דף כ"א.}} | הוא תיקן תקנות הלכתיות מחודשות בישראל, והם [[מסכת עירובין#העירוב|העירוב]] ו[[נטילת ידים]], וכאשר הוא תיקן תקנות אלו, יצאה בת קול משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני.{{הערת שוליים|עירובין דף כ"א.}} | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
== פדה בשלום נפשי == | == פדה בשלום נפשי == | ||
[[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות{{הערה|1= [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך). | [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות{{הערה|1= [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך). }} | ||
בימי מלכותו היתה הבחינה המרומזת בפסוק פדה בשלום נפשי מקרב לי. באופן, שהגם שההתעסקות עם ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]] היא באופן ד'קרב' מלשון קירוב, מכל מקום הפדיה והבירור היא בדרך מנוחה ושלום, פדה בשלום. | בימי מלכותו היתה הבחינה המרומזת בפסוק פדה בשלום נפשי מקרב לי. באופן, שהגם שההתעסקות עם ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]] היא באופן ד'קרב' מלשון קירוב, מכל מקום הפדיה והבירור היא בדרך מנוחה ושלום, פדה בשלום. | ||
כך{{הערה|1=ראה ד"ה פדה בשלום תרע"ה (המשך תער"ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ד, א. | כך{{הערה|1=ראה ד"ה פדה בשלום תרע"ה (המשך תער"ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ד, א.}} היה בימי שלמה המלך, שאצלו היה ריבוי האור וריבוי ה[[חכמה]], ובימיו קיימא [[לבנה|סיהרא]] באשלמותא - הלבנה היתה במילואה{{הערה|1= שמו"ר פט"ו, כו.}} וזאת מכיון שאז היה בירור ה[[ניצוצות]] בדרך מנוחה וממילא. וכמו בפשטות, שמלכת שבא{{הערה|1= מלכים-א י, א ואילך.}} שמעה את שמע שלמה וחכמתו, ובאה מעצמה אליו, וכן באו אליו מכל המקומות שבעולם, גם מהמקומות הרחוקים ביותר, והביאו לו את ניצוצות ה[[קדושה]]. | ||
הרבי הינו [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן]] לשלמה המלך עליו השלום. | הרבי הינו [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן]] לשלמה המלך עליו השלום. | ||
גרסה מ־21:12, 28 בדצמבר 2015
שלמה המלך נולד לאביו, דוד המלך מאשתו הצדקנית בת שבע.
הוא היה מלך על ישראל ועל כל העולם כולו[1] ומלכותו נלקחה ממנו בהמשך על ידי מלך השדים אשמדאי. ישנן דיעות כי לאחר מכן הוחזרה אליו מלכותו שוב[2]. אליו וזרעו[3] עברה הירושה של מלכות בית דוד.
הוא תיקן תקנות הלכתיות מחודשות בישראל, והם העירוב ונטילת ידים, וכאשר הוא תיקן תקנות אלו, יצאה בת קול משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני.[4]
את מלכותו המשיך בנו רחבעם המלך.
פדה בשלום נפשי
שלמה המלך הוא ספירה אחת במלכות, חכמה שבמלכות[5]
בימי מלכותו היתה הבחינה המרומזת בפסוק פדה בשלום נפשי מקרב לי. באופן, שהגם שההתעסקות עם הגוף והנפש הבהמית היא באופן ד'קרב' מלשון קירוב, מכל מקום הפדיה והבירור היא בדרך מנוחה ושלום, פדה בשלום.
כך[6] היה בימי שלמה המלך, שאצלו היה ריבוי האור וריבוי החכמה, ובימיו קיימא סיהרא באשלמותא - הלבנה היתה במילואה[7] וזאת מכיון שאז היה בירור הניצוצות בדרך מנוחה וממילא. וכמו בפשטות, שמלכת שבא[8] שמעה את שמע שלמה וחכמתו, ובאה מעצמה אליו, וכן באו אליו מכל המקומות שבעולם, גם מהמקומות הרחוקים ביותר, והביאו לו את ניצוצות הקדושה.
הרבי הינו בן אחר בן לשלמה המלך עליו השלום.
חיבוריו
הערות שוליים
- ↑ מסכת מגילה, שלושה מלכו בכיפה.
- ↑ מחלוקת בגמרא אם מלך הדיוט ומלך, או מלך והדיוט.
- ↑ רמב"ם ריש פרק עשירי שבסנהדרין.
- ↑ עירובין דף כ"א.
- ↑ ספר המצוות להצמח צדק - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).
- ↑ ראה ד"ה פדה בשלום תרע"ה (המשך תער"ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה לקוטי תורה במדבר ד, א.
- ↑ שמו"ר פט"ו, כו.
- ↑ מלכים-א י, א ואילך.